בלי מטרות לאומיות הערבים מקדמים את חיסול מדינתנו.

פולחן שלטון החוק מקעקע את הקיום היהודי הריבוני

הבוגדנות והשנאה כלפי המתיישבים - סימפתום של אגואיזם

אין שום סיכוי של דו - קיום עם בני דודינו הערבים.

מחזורי העולם פועמים בשורשיו הנטועים בעמקי הקרקע.

הילדה והנחל, קורבנותיה של הפרגמאטיות המופקרת.

אוגנדה היהודית היא עוד אפיזודה קולוניאליסטית בא"י.

הכל מוכן: התפאורה, הפעלולים, הג'ינגלים המרטיטים

הקונצנזוס הוא שיצר את סיוט שדרות והוא שניזון ממנו.

יש לדרוש את תחיית ההתיישבות העברית בגוש קטיף.

הר הבית הוא בסך הכל הברומטר למצבו של העם היהודי.

צפצופי השלט-רחוק בכלי הרכב הם מיותרים לחלוטין.

הבעיה נעוצה בנו בלבד, ולא בעמי העולם.

עם ישראל נוהג כאילו אינו מאמין בהיסטוריה שלו.

כורח הקיום מחייב אותנו להתנתק מממלכת סדום ועמורה.