• סופה בבועה

שלג בחרמון, פצוע קשה מפרגולה שעפה באשדוד, הגעתון עלה על גדותיו, שיבושים בנתב"ג ונזקים קשים לנמל בקיסריה. אלה רק מעט מהדיווחים על פגעי הסופה ביום ראשון השבוע. למחרת, יום שני, פרסמו כל ארבעת העיתונים היומיים בעמוד השער תמונות שונות מרחבי הארץ של מזג האוויר הסוער. רק תמונה אחת חזרה על עצמה בכל העיתונים: נזקי הסופה בחופי תל אביב.

לפני הרבה שנים יצא לאור 'חדשות', יומון מבית שוקן, שניסה לאתגר את העיתונים הוותיקים, כבדי הראש. 'חדשות' רצה להיות טרנדי, חצוף וקליל. מי שחיפש ליצור קשר עם המערכת, יכול היה למצוא באחד מעמודי היומון את הטלפון - מספר בן 7 ספרות, ללא קידומת. חבל לבזבז עליה מקום, שהרי ברור שמערכת העיתון נמצאת בלב אזור חיוג 03, בתל אביב. מישהו חשב שיכול להיות אחרת?

חדשות נסגר לפני 18 שנה. אולי ההתמקדות בבועה התל-אביבית היא אחת הסיבות לכך. לא בטוח שמתחריו למדו את הלקח.

עדי גרסיאל

  • גזענות חד כיוונית

שמעתם השבוע על פיגוע הגז שהיה בשכונת הגבעה הצרפתית בירושלים? סביר להניח שלא. מי שלא קרא ושמע על כך באתר ערוץ 7, לא ידע על חיתוך צינורות גז ופגיעה בצוברי גז על ידי ערבים בשכונה.

הגבעה הצרפתית היא אחת משכונות ירושלים שנבנו לאחר איחוד העיר לפני כ-40 שנה. השכונה יועדה ליהודים ברמה סוציו-אקונומית בינונית עד גבוהה, חילונים. טדי קולק אף הכשיל פעם אחר פעם ניסיונות לבנות בתי כנסת בשכונה. ומה המצב היום? הגבעה הצרפתית גובלת בשכונות ערביות. עשרות משפחות ערביות שמצבן הכלכלי השתפר קנו דירות בשכונה. לצד כתבות אופטימיות ב-ynet וב'הארץ' על הדו-קיום הנפלא, יש עדויות רבות על אלימות, על קריאות נגד יהודים ועל פגיעה במרקם החיים. לא תמיד מדובר במיעוט שמגיע לחיות בשלום עם שכניו. לעיתים מונעים המשתכנים על ידי מגמה פוליטית מכוונת מלמעלה. כסף מקרנות ערביות ופרו-פלשתיניות מחו"ל מסייע לערבים להיטמע בשכונות יהודיות. זו 'גאולת הקרקעות' שלהם. ומה שומעים כל השבוע בתקשורת? לצד העליהום על שר הפנים אלי ישי, מועלים על המוקד בזה אחר זה רבנים שהעזו לצאת בקריאה אמיצה, להפסיק את סבלם של תושבי ערים ושכונות הסובלים מהשתלטות ערבית.

התקשורת המגוונת שלנו שרה בקול אחיד: מיומני רשת ב' עד יומני גלי צה"ל. בגל"צ, לשם המחשה, התווה פרופ' מרדכי קרמניצר, איש שמאל מובהק וסגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, דרך ישירה מהמכתב הזה למחנות הריכוז הנאציים, לא פחות. שדרן גלי צה"ל, דניאל זילברשטיין, לא סייג את דבריו ואף אפשר לקרמניצר לכנות את הרב שמואל אליהו "עבריין חוזר", בלי לסייג או לקבל תגובה על ההכפשה.

האבסורד הגדול הוא כמובן, הצביעות ביחס לאותה 'גזענות'. הגזענות מותרת בכל הנוגע למגורי יהודים ביהודה, בשומרון, ובשכונות ירושלים המאוכלסות בערבים. היא חוקית כשמדובר בהתנגדות למגורי יהודים שומרי מצוות ברמת אביב, או בשכונות כמו קריית יובל ובית הכרם בירושלים. וכמובן - מותר להחרים מוצרים שיהודים ייצרו.

איפה השכל הישר?

חני לוז

  • לא לשכוח את הזרים

השבוע נערך כנס מיוחד מטעם ארגון 'הונסט ריפורטינג' (דיווח אמיתי) הפועל למען תקשורת הוגנת מצד העיתונות הזרה. הסיסמה היתה "לקחת בחזרה את הנראטיב". בין הדוברים היו מלאני פיליפס, בעלת-טור פובליציסטי באנגליה, מנהל לשכת העיתונות הממשלתית לשעבר דני סימן ואל"מ אביטל ליבוביץ מדובר צה"ל. 

אין זה הארגון היחידי הפועל בארץ בנושא. לאחרונה הוקם אתר אינטרנט בשם 'פרספקטיבה' העוקב אחר כלי תקשורת ישראליים ובין לאומיים, ומוקדש לקידום דיווח מדויק ומאוזן על ישראל והמזרח התיכון.

גם מועצת יש"ע מודעת לקשר בין הסיקור התקשורתי ללחץ המדיני על ישראל. אמנם אזרחי מדינת ישראל בוחרים בממשלתם בקלפי, אבל לא הייתי מגזים אם אקבע שקרוב למחצית מההחלטות שלאחר יום הבחירות מתקבלות בהשפעת הלחץ מבחוץ, שמודרך במידה רבה בידי פרשני הניו-יורק טיימס וכדומה. במכתב לציבור שהוציא לאחרונה נפתלי בנט, מנכ"ל מועצת יש"ע, ניתן לקרוא שהמועצה מקדישה מאמץ לעניין הסברת עומק למעצבי דעת קהל בחו"ל, ונציגיה עורכים סיורים לתקשורת הזרה. לפני חודש הגיע לביקור עורך הניו-יורק טיימס, והשבוע אמורים היו להגיע נציגים מפוקס ניוז, רשת החדשות האמריקנית הגדולה. נערכו גם סיורים לדיפלומטים זרים. 

אם היו שואלים אותי, הייתי ממליץ שיקשרו קשרים לא רק בין כתבים השוהים בישראל או מבקרים לבין הממסד של יש"ע, אלא גם עם ה'עמך' ביישובים. ובמיוחד עם תושבים שעלו מארצות שעיתוניהם וערוציהם מיוצגים ע"י הכתבים הזרים. אפשר לעודד אותם לשלוח מכתבים למערכות העיתונים במקומות שם חיו בטרם עלייתם, למשל. ובנוסף, יש ליזום מסיבות עיתונאים ולשגר הודעות בצורה קבועה, כדי להוות גורם מצוי ולא מתחמק ממגע. אין זו סתם 'הסברה', אלא עבודה תקשורתית מקצועית ולגיטימית.

ישראל מידד

  • חדשות בחדשות

הממשלה אישרה השבוע את 'חוק הטוקבקיסטים' של ח"כ זבולון אורלב. על פי החוק המוצע, שטעון אישור בכנסת, יוכל בית משפט להורות לספקי האינטרנט לחשוף פרטים של טוקבקיסט שכתב מסרים של לשון הרע על אדם אחר.

אגודת 'לדעת' פרסמה את רשימת המועמדים לפרס ביקורת התקשרות. אחד מבין שני הזוכים ייבחר על ידי הציבור באמצעות הצבעה באינטרנט עד יום שישי הבא. המועמדים הם: חאלד אבו טועמה, דרור אידר, רון בריימן, אתר העין השביעית, אתר לאטמה, קלמן ליבסקינד, דבורית שרגל וחני לוז - רכזת תדמי"ת, שגם כותבת בקביעות במדור זה.

אתר העין השביעית דיווח כי חוקר התקשורת ד"ר אבי גור בדק את הסיקור הפוליטי בכלי תקשורת מרכזיים בתקופת הסכמי אוסלו באמצעות ניתוח כמותי של אלפי ראיונות ומאמרים. גור מצא כי לאורך כל 'עשור אוסלו' היה 'ידיעות אחרונות' כלי התקשורת המוטה ביותר לטובת השמאל, עם הטיה משוקללת בשיעור של 78.8% מקו ה'אמצע' הפוליטי. אחריו ברשימה: רשת ב'  עם הטיה בשיעור של 74.5%, ערוץ 2 עם 70% הטיה, הערוץ הראשון עם 55% וגלי-צה"ל עם 43.5% .

  • ביקורת הנקרא

אם אתם מנסים סם חדש קחו אותו בכמות קטנה, לצד אדם מנוסה שאתם בוטחים בו (עמליה רוזנבלום, הארץ)

עצות מעשיות מהעיתון להורים חושבים, שהילדים שלהם כנראה חושבים הרבה פחות

עדר הצאן של הנרצח נגנב על ידי אלמונים

(nrg על גניבת עדרו של יאיר הר סיני הי"ד)

למה יש לנו הרגשה שמדובר באותם אלמונים שהרבנים קוראים לא למכור להם בתים?

נתניהו, מי אתה שתגיד לנו להתפנות? (דן חמיצר, תושב עין הוד, ב-ynet)

ואותנו מעניין, למי כן מותר להגיד לחמיצר להתפנות?

המחאה מתפשטת (כותרת ראשית, ידיעות אחרונות)

באמת שמנו לב לרבבות המפגינים שחסמו כבישים והשביתו את המדינה בקריאה לנתניהו וישי להתפטר