גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 434ראשיהפצה

מחזיק ראש

הפיסיקאי ד"ר יפתח רוט, מבכירי חוקרי המוח בישראל נפצע קשה בראשו ופיתח קסדה מיוחדת המקרינה גלים לעומק המוח
10/03/11, 13:27
רבקי גולדפינגר


עוזי סופר, מנכ"ל החברה: אפשר בהחלט לומר שישנה התעניינות רבה מאוד במכשיר שלנו בכל העולם. אני מוכן לחשוף, שאפילו קיבלנו לא מזמן בקשה רצינית לרכישת המכשירים ממדינה מוסלמית שבפירוש לא נמנית עם אוהבי-ישראל

בעתיד אנו מקווים למצוא את הדרך לטפל במגוון הפרעות ומחלות כמו: התמכרויות לסמים, אוטיזם, פרקינסון ואלצהיימר. ב"ה בטיפול בדיכאון כבר הושגו תוצאות חיוביות, וזה מסוגל להשפיע על איכות חייהם של רבים מאותם אנשים הלוקים בדיכאון קשה

אפשר לומר שהכעס היחידי שיש לי מופנה אל אותם מחבלים שתכננו את הפיגוע על מנת להרוג. אבן היא כלי נשק לכל דבר, אסור לטעות בזה. אבן יכולה להרוג ואני בהחלט הייתי קרוב לזה
הפיסיקאי ד"ר יפתח רוט, מבכירי חוקרי המוח בישראל ובעל שם עולמי בתחומו, נפצע קשה בראשו מאבן שהושלכה לעבר רכבו בדרכו מהעבודה לביתו ברחלים שבשומרון | בכוח אמונתו ונחישותו שב תוך זמן קצר למעבדה, ראשו עטור תפרים ופצעים ועין אחת בלבד מתפקדת | יחד עם גיסו ושותפיו בחברת 'בריינסווי', פיתח קסדה מיוחדת המקרינה גלים לעומק המוח ומקלה על מצוקתם של חולי נפש הלוקים בדיכאון, סכיזופרניה, מאניה דיפרסיה ועוד | הפיתוח הייחודי זכה להצלחה בארץ ובעולם, וזוג החוקרים הדתיים מקווים ל"המשך סיעתא דשמיא כמו שהיתה לנו עד עכשיו"

זה קרה לפני שלושה חודשים. ד"ר יפתח רוט, פיזיקאי ומחשובי חוקרי המוח בישראל, סיים עוד יום עבודה במעבדתו בירושלים. השעה היתה שתיים בלילה. ד"ר רוט נהג לבדו ברכבו לכיוון ביתו שביישוב רחלים שבשומרון. לפתע, ללא כל התראה מוקדמת, כשהיה על ציר 60 סמוך ליישוב שילה, נזרקה לעברו בכוח רב אבן גדולה. האבן אשר הושלכה לכיוונו, ניפצה את שמשת החלון הקדמי ופגעה בעוצמה רבה בראשו. ד"ר רוט איבד מיד את הכרתו. רכבו איבד שליטה, סטה לשוליים ולאחר מספר מטרים נתקע ונעצר. ד"ר יפתח רוט שכב ברכבו פצוע ומדמם עד אשר נוסעים ישראלים שחלפו במקום זיהו את הרכב הפגוע והזעיקו במהירות את כוחות הביטחון וההצלה.

ללא רחמים עצמיים

הצוות הרפואי שהגיע למקום תוך דקות, אבחן את רוט כסובל מפציעת ראש חמורה, פגיעה קטלנית בעין ושברים בגולגולת. לאחר קבלת עזרה ראשונה בשטח הוא הובהל בדחיפות לבית החולים הדסה עין כרם, שם עבר מספר ניתוחים מורכבים וארוכים. לאחר כמה ימים בהם היה מונשם ומורדם, התעורר רוט לשמחת המשפחה והצוות הרפואי. הוא היה מוקף בבני משפחה וחברים מהיישוב ומהעבודה. כתוצאה ממיקום הפציעה, קינן החשש כי תיתכן פגיעה ביכולותיו הקוגניטיביות והאישיות של רוט. "הפציעה שלי היתה באזור הקדמי של המוח, שהוא האזור האחראי על מרבית התפקודים הגבוהים של האדם, כמו: תהליכי תפיסה ועיבוד, חשיבה והבנת שפה. מכאן נבע החשש הגדול", מסביר ד"ר רוט.

הרופאים הסבירו לבני המשפחה את ההשלכות השונות העלולות להתרחש כתוצאה ממיקום הפציעה, אך יחד עם זאת הביעו אופטימיות זהירה. הם הבהירו לבני המשפחה כי בכל מקרה צפוי הליך שיקום ארוך וקשה. בניגוד לתחזיות הקודרות, הופרך החשש מיד עם התעוררותו של רוט מהניתוח. ממיטת חוליו, כשהוא עדיין מתאושש מהניתוח הקשה, כתב לעובדיו מהמעבדה פתקים ובהם הנחיות והוראות מדויקות. "היה לנו נס גלוי", אומרת הדס רעייתו בהתרגשות. "למרות סוג הפציעה זכינו, ב"ה, להחלמה ושיקום מהיר". "הצוות הרפואי היה מאוד מסור ועשה עבודה נהדרת", מוסיף רוט, ואומר: "לאורך כל ההחלמה זכינו להרבה חסדי שמיים".

כחודש ימים היה ד"ר יפתח רוט מאושפז בבית החולים, כשהוא נלחם להשתקם ולחזור לשגרת חייו במהירות האפשרית. יומיים בלבד לאחר ששוחרר, כבר התייצב במעבדה במלוא המרץ, חפץ להשלים את הפער שנוצר בהיעדרו. "הוא הגיע לעבודה חבוש בכובע צמר כדי להסתיר את הפצעים והתפרים שהיו לו בראש, והיה ללא עין. בלי הרבה טררם - הוא נכנס ישר לעניינים. זהו בדיוק ד"ר יפתח", מדגיש מנכ"ל החברה בה עובד ד"ר רוט, עוזי סופר, בהערכה. "היתה לי הזכות לסייע לו להניח תפילין בפעם הראשונה במחלקה בבית החולים. ד"ר יפתח לא מבזבז זמן על רחמים עצמיים או על כעסים מיותרים. הוא זה שחיזק אותנו באותה התקופה. הוא מתעקש להסתכל כל הזמן קדימה. הוא חזר מיד לעבודה ולשגרה כשהוא ממוקד מטרה. אין לי מספיק מילים לבטא את העוצמה והאמונה שיש לו", אומר סופר ברגש.

עברת טראומה לא פשוטה, ניתוחים לא קלים ואיבדת עין... אין בליבך כעס?

רוט: "אני לא שוכח לרגע שהייתי יכול להתמודד עם פגיעות חמורות הרבה יותר. יש לי הרבה הכרת תודה לקב"ה. אני מודה על היש. אני עובר באותו הכביש כל יום שוב ושוב ומשתדל להמשיך בעבודתי כרגיל", הוא שותק לרגע ומיד ממשיך, "אפשר לומר שהכעס היחידי שיש לי מופנה אל אותם מחבלים שתכננו את הפיגוע על מנת להרוג. המטרה שלהם היתה ברורה והיא להביא לרצח יהודים. הם בחרו את המקום המדויק והשעה הרצויה בפירוש רק כדי להרוג. אבן היא כלי נשק לכל דבר, אסור לטעות בזה. אבן יכולה להרוג ואני בהחלט הייתי קרוב לזה", אומר ד"ר רוט ומציין כי רק על ידי יצירת הרתעה ראויה ניתן יהיה למנוע פיגועים דומים בעתיד. "אותם מחבלים שפעלו כדי לרצוח אותי עדיין מסתובבים בחופשיות. אני מאוד מקווה שהם ייתפסו על ידי צה"ל בזמן הקרוב ויבואו על עונשם. צריך לדאוג שכל מי שמרים אבן ייענש בחומרה רבה, ואולי כך נוכל למגר את התופעה המסוכנת הזו. כמובן שיש גם לפעול במרחב הציבורי-הערבי ולטפל בהסתה הפרועה שמשתוללת במסגדים ובבתי הספר".

באופן לא מפתיע, פגיעתו של ד"ר רוט שהיתה על רקע לאומני, לא תפסה מקום נרחב בעמודי החדשות. "מתייחסים למקרה כמו שלי בחוסר עניין. 'בסך הכול אבן', אבל האבן הגדולה הזאת נזרקה עליי כדי להרוג, והחיים שלי ושל המשפחה שלי כמעט ושובשו לחלוטין", הוא  מתקומם.

האם העובדה שאיבדת את אחת מעיניך פוגעת במהלך עבודתך?

"התרגלתי למצב החדש מהר מאוד. במקרה של ילד קטן שמאבד את הראייה בעין אחת, יכולה להתעורר אצלו בעיה בתחושת העומק. לעומת זאת, כאדם מבוגר המוח התרגל לפרשנות מסוימת של הראייה, לכן הוא ממשיך לתרגם את 'התמונה' באותו האופן גם עם עין אחת. ב"ה שזה קרה לי כשאני מבוגר", מתעקש ד"ר רוט לראות את המציאות במשקפיים חיוביות.

המחקר הגיע רק לקצה הקרחון של המוח האנושי

ד"ר יפתח רוט בן 41, תושב רחלים, נשוי להדס ואב לשלושה, גדל בילדותו בהרצליה. הוא היה חניך בבני עקיבא והינו בוגר ביה"ס הטכנולוגי אמי"ת בר אילן. בצבא שירת בחיל התותחנים ואת לימודיו האקדמיים בפיסיקה השלים בהצטיינות באוניברסיטת תל-אביב. "את הדוקטורט שלי בפיסיקה רפואית בתחום ה-MRI  עשיתי בשיתוף עם בית החולים תל השומר", הוא אומר, וכשאני מנסה לברר מדוע בחר דווקא בלימודי הפיסיקה, ד"ר רוט עונה בחיוך: "התחום הזה תמיד משך ואתגר אותי. הייתי תלמיד שקט ורציני, ובמבט לאחור אפשר לומר שזה לא מפתיע שאני כיום מדען".  

ד"ר יפתח רוט נחשב לאחד מהמובילים בתחום חקר המוח בישראל, וזוכה להערכה רבה גם בקרב מדענים בעלי שם ברחבי העולם. כיום הוא מנהל מחקר ופיתוח של חברת 'בריינסווי' הירושלמית, ועמל על פיתוחו של מכשיר מהפכני ופורץ דרך שהגה יחד עם גיסו פרופ' אברהם (בומי) צנגן, המאפשר טיפול בהפרעות בתפקודי המוח באמצעות שדה מגנטי מיוחד.

הכל החל בסעודת שבת משפחתית, שבה ד"ר רוט וגיסו פרופ' צנגן שוחחו ביניהם על דרך אפשרית לפיתוח סליל שיאפשר לעורר אזורים בעומק המוח. "גיסי חקר מנגנונים בתחום של התמכרויות ודיכאון, והבין את החשיבות של טיפול על ידי חדירה לאזורים בעומק המוח. החלטנו לנסות ולפענח יחד את העניין", מספר רוט. "אחרי שהגדרנו לעצמנו את המטרה, ביצענו ביחד במשך תקופה ארוכה סימולציות ממוחשבות וחישובים עם מודלים שונים, עד שב"ה פיתחנו את הנוסחאות הרצויות".

 הרעיון הראשוני נולד מדיון סביב שולחן שבת. הקסדה שפותחה בחברת 'בריינסווי'

 

 

לרפא מחלות על ידי פעולה בעומק המוח, זה נשמע כמו מדע בדיוני או לפחות רעיון הזוי.

"הקב"ה ברא את מוח האדם, ובגלל המורכבות האדירה של המוח האנושי חוקרי המוח הגיעו כיום רק לקצה הקרחון", מסביר רוט. "כיום ידוע, שישנה פעילות חשמלית במוח בלי הפסקה, גם בזמן שהאדם ישן. לפעמים נוצרת חריגה מהנורמה בפעילות החשמלית באזורים שונים בעומק המוח (תת-פעילות או עודף-פעילות) והיא עלולה לגרום להפרעות ומחלות שונות, כמו דיכאון או פרקינסון".

כבר בעבר עמלו חוקרים ומדענים כדי לנסות ולתקן הפרעות בפעילות החשמלית במוח, ובשנת תשנ"ה אף פותח מכשיר חדשני המאפשר גירוי מגנטי של המוח דרך הגולגולת בשיטה הקרויה Stimulator Transcranial Magnetic) TMS - סטימולטור מגנטי תוך-גולגולתי). אבל מכשיר ה-TMS היה מוגבל מאוד ביכולתו ליצור שדה מגנטי שיחדור לעומק המוח, והצליח לפעול בחלקים החיצוניים של קליפת המוח.

הפיתוח החדשני של ד"ר רוט ופרופ' צנגן (Deep TMS) הינו מכשור רפואי בלתי פולשני המיועד לטפל במגוון רחב של הפרעות נוירולוגיות או פסיכיאטריות, ומסוגל להגיע לעומק של עד שישה סנטימטרים במוח האדם. "הטכנולוגיה של TMS אפשרה לעורר תאים שנמצאים בקליפת המוח, והמטרה שלנו היתה לנסות ולפתח טכנולוגיה שתגיע גם לאזורי מוח יותר עמוקים". רוט וצנגן אכן הצליחו לפענח את הדרך ליישום הרעיון ויצרו את שיטת ה-Deep TMS, המאפשרת ביצוע גירויים חשמליים בעומק המוח. ההמצאה נרשמה כפטנט בארצות הברית.

איך הרגשתם כשהבנתם שהצלחתם לעלות על נוסחה כל כך חשובה לאנושות?

"בהחלט הבנו שמדובר בדבר גדול והודינו על הזכות הזו שנפלה בחלקנו, אבל היינו שקועים ביומיום ובניסיון להוריד את הידע התיאורטי שהיה לנו לרמה הביצועית".

המטרה שהציבו לעצמם ד"ר רוט ופרופ' צנגן בשלב זה היתה: הבאת הפוטנציאל התיאורטי לעולם המעשה. זוג המדענים נפגש עם אנשי עסקים לצורך בחינת שיתוף פעולה עתידי אפשרי. "כשנפגשנו בפעם הראשונה עם פרופ' צנגן וד"ר רוט כל מה שהיה מונח לפנינו היו כמה נוסחאות רשומות על הנייר", נזכר מנכ"ל החברה, עוזי סופר. הוא ושני שותפיו העסקיים, אבנר חגי וד"ר דוד זכות, חברו לרוט וצנגן לפני כשמונה שנים והקימו את חברת 'בריינסוויי' הירושלמית.

יותר בטוח מטיפול בשוק חשמלי

"אנחנו התעמקנו כל כולנו בפיתוח", מספר ד"ר רוט. "בנינו אב-טיפוס של הסליל וערכנו מדידות במודל של מוח אנושי שזהה במוליכות החשמלית שלו למוח האדם. פיתחנו את המוצר עד שהגענו לתוצאה שנראתה לנו טובה מספיק". המכשיר הטיפולי בשיטת ה-DTMS נראה כמעין קסדה המונחת על ראש המטופל, ומעבירה את הזרם המגנטי הנדרש לאזור הספציפי המבוקש בעומק המוח. "ערכנו ניסיונות קליניים בבעלי חיים ובאנשים. תוצאות הניסויים היו מספקות והוכיחו את היכולת של המכשיר לעורר אזורים בעומק המוח", אומר רוט. יצויין כי כל הניסויים הקליניים התנהלו ועדיין מתנהלים בהתאם להנחיות ה-FDA האמריקני.

סליחה על השאלה, אבל איזה אדם יהיה מוכן שינסו עליו מכשיר שמעביר זרמים לעומק המוח?

"זה עניין של ידע מול אי-ודאות. המתנדבים יודעים בדיוק מה הסיכון מול הסיכוי. שיטת ה-DTMS  מצליחה לטפל בסובלים מדיכאון עמוק שהטיפול התרופתי לא הועיל להם, והאלטרנטיבה האחרונה שהפסיכיאטריה מציעה להם זה טיפול בהלם חשמלי. לעומת השוק החשמלי, שהוא טיפול שנוי במחלוקת ובמהלכו מורדם החולה וזרם חשמלי מועבר לראשו ועלול לגרום לתופעות לוואי כמו פירכוסים או אובדן זיכרון, בטיפול שלנו מדובר בהשפעה חיובית ובתופעות לוואי מינוריות בלבד, אם בכלל. עד היום צברנו עשרות אלפי טיפולים שהצביעו על שיפור במצב רוחם של המטופלים וזה מעודד אותנו להמשיך הלאה".

ואכן, חברת 'בריינסוויי' מנסה את השיטה בהצלחה הולכת וגוברת על מטופלים הלוקים בדיכאון קליני בכל רחבי העולם. במשך מספר שנים נערכים ניסויים קליניים במכשיר זה, במגוון מוסדות מדעיים ורפואיים ברחבי העולם, כמו: אוניברסיטאות הרווארד וקולומביה בארה"ב, בבתי חולים באיטליה ובמכונים לחקר המוח בגרמניה. גם בארץ מנסים את המערכת על בני אדם הסובלים מדיכאון במספר בתי חולים, וכן במעבדות ומכוני מחקר שונים. תוצאות הניסויים מתועדות ומועברות ישירות לחברה לצורך ניתוח ובקרה.  מנכ"ל החברה, עוזי סופר, מבשר כי מנהל המזון והתרופות האמריקאי ה-FDA עשוי בזמן הקרוב לאשר את השימוש הרפואי במכשיר. את אישורה של המקבילה האירופית, ה  CE, כבר קיבלה החברה למספר אפליקציות.

"אנחנו מתמקדים כיום בטיפול על ידי המכשיר בדיכאון, במאניה דיפרסיה ובסימפטומים מסוימים של סכיזופרניה. אפשר בהחלט לומר שישנה התעניינות רבה מאוד במכשיר שלנו בכל העולם. אני מוכן לחשוף, שאפילו קיבלנו לא מזמן בקשה רצינית לרכישת המכשירים ממדינה מוסלמית שבפירוש לא נמנית עם אוהבי-ישראל", הוא מציין. לפני ארבע שנים הונפקה החברה בבורסה, ומאז צמחה בקצב מסחרר. "כיום נאמד שווי החברה בכ-450 מיליון שקלים", משתף עוזי סופר בסיפוק. בימים אלו מתמקדת החברה בייצור הקסדות לצורך שיווקן העתידי בכל רחבי העולם.                                                                                                     

אני מניחה שישנם לא מעט גורמים עסקיים, כמו יצרני תרופות בינלאומיים, שעבורם המכשיר שפיתחתם מהווה איום כלכלי רציני ויעדיפו שלא תצליחו בהפצתו ושיווקו.

"עד היום לא נתקלנו בשום התנגדות ואפילו להיפך. המציאות היא כנראה הרבה יותר מורכבת. אמנם יצרני התרופות מגלגלים מדי שנה מאות מיליארדי דולרים ממכירת תרופות הנוגעות בבריאות הנפש, אבל השוק העולמי הוא כל כך גדול ויש צורך אדיר גם בטיפול השונה שלנו. מוכרים לנו מקרים רבים של חולים שהתרופות הפסיכיאטריות לא נותנות להם את המענה הנכון, והטיפול שלנו יוכל לסייע להם".    

טכנולוגית ה- DTMS לטיפול במחלות נפש מתקבלת בברכה על ידי העוסקים בתחום הנוירולוגי והפסיכיאטרי. מומחים רבים לבריאות הנפש מעריכים כי מדובר בפרק חדש במדעי הפסיכיאטריה והנוירולוגיה, וחלקם אף טוענים כי המצאה זו עוד עשויה לשנות את פני עולם הפסיכיאטרי, לא פחות.

בדרך נס הפציעה לא גרמה לנזק מוחי. ד"ר יפתח רוט

 

חולי נפש יזדקקו בסך הכול להניח קסדה על הראש והכול יסתדר - אתה רואה בכך את סוף עידן הפסיכולוגים והפסיכיאטרים?

"בשום אופן לא", קובע ד"ר רוט נחרצות. "זו אמירה גורפת מדי. קודם כל, צריך להבחין בין המחלות השונות. לדוגמה, במחלת הסכיזופרניה שיטת ה-DTMS נותנת מענה רק בחלק מהסימפטומים, ובמחלות אחרות עוד נדרש מחקר אמפירי וקליני ארוך. סביר להניח שבמחלות נפש רבות דווקא המענה המשותף של טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי יחד עם טיפול בDTMS  יהווה את הטיפול האפקטיבי ביותר", אומר רוט. לדבריו, כל מחלה ומחלה דורשת מחקר ארוך ומקיף כדי להבחין באלו תנאים ובאלו פרמטרים יהיה מסוגל הטיפול להועיל.

"זה מחקר אינסופי שדורש הרבה מאמץ וזמן. אנחנו שואפים שהמערכת תהיה מסוגלת לטפל במגוון רחב של ליקויים בתפקודי המוח, גם בצד הפסיכיאטרי וגם בצד הנוירולוגי. ב"ה אנחנו כבר רואים הצלחה גדולה בתחום הדיכאון הקליני ואנחנו עם הפנים קדימה", מכריז ד"ר רוט, ומציין כי היישומים הרבים של החדירה לעומק המוח הם למעשה הפוטנציאל האדיר של המכשיר. "בעתיד אנו מקווים למצוא את הדרך לטפל במגוון הפרעות ומחלות כמו: התמכרויות לסמים, אוטיזם, פרקינסון ואלצהיימר. ב"ה בטיפול בדיכאון כבר הושגו תוצאות חיוביות, וזה מסוגל להשפיע על איכות חייהם של רבים מאותם אנשים הלוקים בדיכאון קשה".

יתרון על טיפול תרופתי

האם אתה מודע לבעיות המוסריות הנובעות מחדירה וטיפול באזורים הקוגניטיביים של המוח?

"אני יכול לומר שבכל סוג של טיפול במחלה נוירולוגית או פסיכיאטרית יש התערבות בפעילות המוח. למעשה, גם טיפול תרופתי משנה את ההרכב הכימי במוח. יותר מכך, טיפול תרופתי הוא יותר בעייתי כיוון שהוא לא מסוגל להבחין בין האזורים השונים במוח, ומשפיע על אזורים רבים בו זמנית. בטיפול שלנו ההשפעה היא על האזור הספציפי הנדרש. בכל סוג של טיפול יש התערבות וצריך לבחון את התועלת מול הנזק ותופעות הלוואי האפשריות". 

ידוע כי אחת ממחלות הנפש השכיחות ביותר בעולם המערבי היא הדיכאון. מיליוני בני אדם לוקים בה בשלב כזה או אחר של חייהם. רובם מטופלים עד היום באמצעות טיפול תרופתי או פסיכולוגי ולעיתים בשילוב בין השניים. האם ניתן לומר שהטיפול שפיתחתם מהווה בשורה גדולה לאנושות?

"ההתמקדות הראשונה שלנו היתה אמנם בטיפול בדיכאון קליני, אבל אנחנו מרחיבים את הניסויים במכשיר ה־DTMS גם להפרעות שהן עצביות כמו: מחלת הפרקינסון ולמחלות נוספות. בעזרת ה', הפרעות הקשורות בפעילות של אזורים ספציפיים במוח עשויות בעתיד להיות מטופלות גם הן בשיטה הזו. התמכרויות, הפרעות אכילה, אלצהיימר אוטיזם ועוד ועוד. עד היום היתה לנו סייעתא דשמיא גדולה מאוד ונקווה שנמשיך כך גם בעתיד", אומר ד"ר רוט.

Rivkig.besheva@gmail.com