חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

רב ארץ-ישראלי - רביבים

תפילה בבית כנסת 'שוויוני': אין להתפלל במקום שמשנה באופן משמעותי מן המנהג ומפסקי ההלכה המקובלים
23/06/11, 12:57
הרב אליעזר מלמד


בוגרי כפר הרואה מספרים שיישובם היה ברמה דתית גבוהה במיוחד בזכות השפעתו של הרב ישראלי. הוא לא היה מרבה בשיחות רעים, אבל היה מרבה לתת שיעורים בהירים ומובנים, והיה זמין תמיד לכל מבוגר ולכל ילד לענות על כל שאלה הלכתית והשקפתית
יום השנה לפטירתו של מו"ר הרב ישראלי * לימוד תורה ברוסיה במסירות נפש * למרות הקושי הכלכלי, חברי כפר הרואה בחרוהו לכהן כרבם * הרב חרל"פ משתתף בהכתרה ומברך את מארחיו בפרי בטן * השפעתו הברוכה של הרב על בני הכפר * פסק הלכה לטובת תלמיד שסירב למסור שמות חבריו שהתפרעו * הרב מתנגד לפגישה בין נוער כפר הרואה לנוער הקיבוצים * תפילה בבית כנסת 'שוויוני': אין להתפלל במקום שמשנה באופן משמעותי מן המנהג ומפסקי ההלכה המקובלים

הרב שאול ישראלי זצ"ל

ביום שלישי השבוע חל יום השנה לפטירתו של מו"ר הרב שאול ישראל זצ"ל (י"ט סיון תשנ"ה), שהיה מגדולי הפוסקים בדור, מראשי ישיבת 'מרכז הרב' וחבר בית הדין הגדול.

אביו הרב בנימין היה רב ברוסיה, והמשיך ללמד תורה ולהורות הלכה במסירות נפש גם לאחר שהקומוניסטים עלו לשלטון ואיימו בעונשים קשים על רבנים שילמדו תורה. לבסוף נתפש, הוגלה לסיביר ושם נפטר. בנו הרב שאול המשיך בדרכו, והיה לומד תורה בשקידה גדולה ובמסירות נפש בישיבה מחתרתית. לאחר תלאות הצליח לברוח מרוסיה ולהגיע לירושלים לישיבת 'מרכז הרב', ועוד הספיק ללמוד אצל מרן הרב קוק זצ"ל קרוב לשנתיים.

בחירתו לרב בכפר הרואה

לא קל היה לתושבי כפר הרואה לקבל על עצמם רב שיכריע בכל שאלותיהם ההלכתיות. הם בקושי הסתדרו מבחינה כלכלית, ושכניהם בקיבוצים ובמושבים החילונים היו בטוחים ששמירת השבת והמצוות תשבור את מטה לחמם. למרות זאת החליטו לבחור לעצמם רב ולהוסיף על עצמם מעמסה כלכלית בבניית ביתו ובהחזקתו.

שלושה מועמדים היו להם: הרב ישראלי, הרב ולדנברג (בעל 'ציץ אליעזר') והרב אריה בנסובסקי (לימים בינה, ראש ישיבת 'נתיב מאיר'). הגיע לאספה אחד ממנהיגי הציונות הדתית, שלמה זלמן שרגאי, והוא אמר להם: "אכבד כל החלטה שתקבלו, אבל איך זה ייראה שמושב שנקרא על שם הרב קוק אינו מקבל את תלמידו כרב?"

כך נבחר הרב ישראלי, שהיה אז כבן עשרים ותשע, לרבו של כפר הרואה. בעקבות זאת, לאחר זמן, החליט חברו לישיבה, הרב נריה זצ"ל, להקים בכפר הרואה את ישיבת בני עקיבא הראשונה.

אכן זכה כפר הרואה להיות חלוץ גם בתחום התורני, והדבר ניכר עד היום בצאצאיהם, שזכו להקים משפחות מבורכות, לתפארת התורה, העם והארץ.

טקס ההכתרה

מינוי רב היה אז אירוע חשוב ביותר, ביטוי לרוממותה של הקהילה ולהצלחת החזון הציוני-הדתי. כיוון שלא היה עד אז תקדים לטקס מינוי רב ביישוב חקלאי, שלחו מהוועד הפועל של 'הפועל המזרחי' הנחיות לניהול הטקס: "יש לקבוע שער על יד המושב, עליו ייכתב: "ברוכים הבאים". בית הכנסת צריך להיות מקושט בירק ובכתובות מתאימות כמו: "אין אומתנו אומה אלא בתורתה"; "ברוך הבא בשם ה'"; "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך" ועוד. את כתב המינוי יכינו בוועד של הפועל המזרחי, אבל יש להודיעם את שמות חברי הוועד שיחתמו עליו. את האורחים יש לכבד ביין ופירות בלבד. כמו כן ביקשו לקבל את רשימת המוזמנים לטקס, רבנים ואישי ציבור. ליתר בטחון שלחו נציג שיסייע ויפקח מקרוב על ביצוע ההכנות. גם תושבים מהיישובים והקיבוצים השכנים השתתפו בחגיגה.

גם הגאון הירושלמי, הרב חרל"פ זצ"ל, ראש ישיבת מרכז הרב ורבו של הרב ישראלי, הגיע לטקס (מתוך הספר "ייחודו של כפר" עמ' 100-106).

ברכתו של הרב חרל"פ

לטקס ההכתרה היתה תוצאת לוואי נוספת. הרב חרל"פ זצ"ל התארח ולן בבית משפחת מנדלסון. המארחים, יעקב ורבקה, כבר היו נשואים קרוב לחמש שנים ועדיין לא זכו לפרי בטן. לפני צאתו בירכם הרב חרל"פ שיזכו לזרע של קיימא. כדי שגם רבקה תקבל את הברכה, הזעיקו אותה במיוחד מן הלול. שנה לאחר מכן נולדה בתם הבכורה נחמה, היא הרבנית נחמה אריאל, אשת הרב הראשי לרמת גן, הרב יעקב אריאל שליט"א.

השפעתו של הרב ישראלי

בוגרי כפר הרואה מספרים שיישובם היה ברמה דתית גבוהה במיוחד בזכות השפעתו של הרב ישראלי. הוא לא היה מרבה בשיחות רעים, אבל היה מרבה לתת שיעורים בהירים ומובנים, למבוגרים ולעיתים גם לנוער. והיה זמין תמיד לכל מבוגר ולכל ילד לענות על כל שאלה הלכתית והשקפתית. גם כאשר היה קשה, קיבלו את הכרעותיו. הוא היה נאמן להלכה גם כאשר הדבר לא היה מקובל. למשל היה דיון אם הרב צריך להשתתף בשמירות, והרב ישראלי פסק והכריע שלא ישתתף בשמירה. הם ידעו שהוא לא מחפש לעצמו הנחות, אלא מתוך נאמנות להלכה שמר על העקרונות הראויים לרב.

כשהיה נשאל בהלכות טריפות ושאר שאלות, היה מברר את כל פרטי העניין, שוהה מעט כדי לשקול בדעתו את התשובה, ולאחר מכן מכריע באופן ברור ובהיר, וחוזר מיד לתלמודו.

האם תלמיד חייב לספר מי מחבריו התפרע

פעם התרחשה התפרעות בבית הספר, והמנהל תבע מאחד מתלמידי כיתה ח' שיספר לו אילו תלמידים התחילו בהתפרעות. המנהל טען שחובה על התלמיד לספר כדי לבער את הרע. התלמיד לא רצה לספר, והמנהל איים שאם לא יספר, יועף מבית הספר. הדבר הגיע להורי התלמיד, וגם ההורים אמרו למנהל שאין ביכולתם לחייב את בנם לספר כדי שלא לפגוע בקשריו עם חבריו. לבסוף הגיעו אל הרב, ששמע בתשומת לב את דברי המנהל ואת דברי התלמיד, ולאחר שהרהר בדבר פסק שהתלמיד אינו חייב לסכן את מעמדו החברתי ולהסגיר את חבריו.

כפי הנראה, למרות שיש ערך לכך שהצוות החינוכי יידע את אשר מתרחש ואין בזה איסור לשון הרע, מכל מקום סבר הרב ישראלי שהתלמיד אינו חייב לסכן את מעמדו עבור כך.

פגישה עם בני נוער חילוניים

סיפר לי הרב יוסי ארציאל, בן כפר הרואה, שפעם נפגשו בני כפר הרואה עם בני קיבוץ גבעת חיים ליד נחל אלכסנדר, והתפתח ביניהם ויכוח חריף בענייני אמונות ודעות. בני הקיבוצים החילונים חשו אז כמי שהעתיד כולו שלהם. הם היו אידיאליסטים ובטוחים בצדקת דרכם, ושאפו לשכנע את הדתיים להיות כמותם. אולם גם בני הנוער הדתי עמדו על שלהם. עלתה הצעה ליזום שני מפגשים לליבון הסוגיות, פעם בגבעת חיים ופעם בכפר הרואה. לאחר שכבר נקבעו זמני המפגשים והנוער החל להכין את טיעוניו, העלתה אחת המדריכות בבני עקיבא שאלה, אולי צריך לקבל את הסכמת הרב לכך. ועד השבט הלך אל הרב, והרב ישראלי הרהר בדבר ואמר: "עליהם ודאי לא תוכלו להשפיע, אבל יתכן שהם ייצרו אצלכם ספקות, ולכן המפגש קרוב להפסד ורחוק משכר, ואין לקיימו". המפגשים בוטלו. אכן, באותם הימים רבים מבני הנוער הדתי התקלקלו.

כשלושים שנה לאחר מכן שוב הועלתה יוזמה להפגיש נערים מכיתות י"ב מישיבת בני עקיבא ברעננה, שהרב ארציאל עמד אז בראשה, עם נערים מתיכון הקיבוצים 'מעברות' הסמוך לכפר הרואה. לאחר שהמפגש כבר סוכם, הודיע מנהל התיכון של הקיבוצים לרב ארציאל שהוא נאלץ לבטל את המפגש. ועדת ההיגוי של בית הספר הקיבוצי החליטה שלא לקיימו, מתוך חשש שהמפגש יגרום לכמה מהחניכים לחזור בתשובה.

כך השתנו הדברים במשך שלושים שנה.

האם מותר להשתתף ב'מניין שוויוני'

שאלה: יש לנו קרובי משפחה (מדרגה ראשונה) שמתפללים בשבת ב'מניין שוויוני', שיש טוענים שהוא רפורמי כי הוא מערב נשים בתפילה. יש שם מחיצה באמצע, גברים יושבים מצד אחד ונשים מצד שני. בחלקים העיקריים גברים חזנים, אך נשים עולות לתורה וקוראות בתורה ועורכות חלק מהתפילות. מבחינת מארגני המניין, הם מחשיבים עצמם כחלק מהקהילה האורתודוכסית. שאלתי היא, כאשר יש אירוע לקרובי משפחה שלנו והם מקיימים את העלייה לתורה בבית כנסת זה, האם מותר לנו להתפלל שם? האם יש הבדל אם זו תפילה ערבית (אישה הובילה את קבלת השבת, וגבר היה חזן לערבית) או תפילת שחרית (שאז אולי יש יותר בעיה עם קריאת התורה)? האם יש בעיה של מראית עין? האם זה משנה אם זה יעליב את בני משפחתנו אם לא נבוא?

תשובה: אינני יודע מה בדיוק עושים שם, ואני מעדיף לחשוב שמתוך תחושת מחויבות לתורה הם אינם עושים דברים שמנוגדים לחלוטין להלכה. ויש לכבד אותם על כך ואין להאשימם ברפורמיות - שרבים חללים הפילה במתן לגיטימיות לבגידה בתורה, בעם ובארץ. עם זאת, ברור שבכמה דברים הם נוהגים בניגוד למה שמקובל לפסוק להלכה, ובדברים אחרים הם שינו באופן ברור מהמנהגים המקובלים.

לפיכך, למי שרגיל להחמיר בהלכות שהם מקילים, או למי שמנהגם זר לו הרבה מעבר לשוני שבין מנהגי ספרדים לאשכנזים, אסור לשנות ממנהגו ולהתפלל שם. מפני שלמנהגים יש תוקף הלכתי מחייב, ובמיוחד כאשר מדובר בסוגיה הלכתית שנהגו לפסוק כדעות מסוימות, שאסור לשנות זאת (עיין בפסחים פרק רביעי). וגם אילו היה מדובר במנהג בלבד, והיה ידוע שמכמה צדדים יש בו חסרונות, למרות זאת היה צריך להיזהר שלא לשנותו, כדי שלא לאבד בכך את המעמד הכללי של המסורת, שכל כולה בנויה על הכבוד והנאמנות לדרכם של אבותינו (ירושלמי עירובין פ"ג ה"ט).

ואלה שהזמינו אתכם אינם צריכים להיעלב מכך, כי עליהם לדעת שהם החליטו לשנות מהמנהג, וגם אם לדעתם יש להם סיבות טובות לכך, החלטתם אינה מחייבת אחרים. וגם אם ייעלבו, עלבון זה אינו צריך לגרום לכם לשנות ממנהגכם, כשם שאשכנזים שנמנעים מאכילת קטניות בפסח אינם צריכים לחדול ממנהגם מחשש שהספרדים ייפגעו מכך. השינוי שבני אותו מניין שינו גדול בהרבה מההבדל שבין מנהגי אשכנז וספרד.

האם אסור לשנות מנהגים

שאלה: האם אין מקרים שבהם משנים מנהגים?

תשובה: אין משנים מנהגים, אלא קורה שהם משתנים. למשל, כאשר נוצרת התנגשות בין הלכה חשובה למנהג, אזי כהוראת שעה המנהג בטל, ואם הדבר נמשך זמן רב, המנהג נשכח ומתבטל.