חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 533ראשיהפצהמהדורה דיגיטלית: בשבעאתנחתא

מצמצמת פערים - בגליון השבוע

באולפנית 'ישורון' בפתח תקווה יושבות בכיתה אחת תלמידות שבביתן המקרר ריק לצד תלמידות שחזרו מחופשת סקי. המנהלת, רעות גיאת, רואה בחינוך ההטרוגני דרך של לכתחילה, מבקרת את הרתיעה שיש בציבור הדתי מפני אכיפת כללי הצניעות במוסדות, ומסבירה מדוע על אף היותה אשת רב – בחרה למנות רב לאולפנית. למרות ששירתה כמורה חיילת, היא מתנגדת לגיוס בנות דתיות לצה"ל וקובעת: יש מדרשות שמעודדות את הבנות להתגייס. היא לא מצטערת על המאבק החריף שהובילה נגד בתי הדין הרבניים בעברה כטוענת רבנית, ומסבירה מדוע דווקא שומרי מצוות צריכים להוביל במערכה הזו.
28/02/13, 23:35
חגית רוזנבאום

כשרעות גיאת הייתה ילדה, היא ישבה פעם ליד סבתה, שרידת מחנה ההשמדה אושוויץ, כאשר זו גוללה באוזני בני נוער את סיפור חייה. הסבתא סיימה את השיחה בקביעה: "היום אני האישה הכי עשירה בעולם. יש לי נכדים ונינים, ולידי יושבת הנקמה שלי". אצל גיאת הילדה נולדה באותו רגע תובנה שתשפיע על כל הבחירות שתעשה בהמשך חייה. "הבנתי שיש לי שם שני – רעות נקמה, ולזה יש המון משמעות. זה מחייב אותך לחיים משמעותיים, להשתדל כל הזמן להיות יותר טובה, לחיות באמונה גדולה. סבתא שלי יצאה ממחנה אושוויץ בגיל 16 בתת משקל, לאחר שאיבדה את כל משפחתה חוץ מאחות אחת, ובחרה להקים משפחה מחדש. היא לימדה אותי מה לשאול. היא לא ניהלה את חייה תחת השאלה 'למה הם לא זכו להישאר בחיים', אלא 'למה אני כן'. וזה מה שמכתיב גם לי את החיים. לגדול בצִלה של סבתא כזו – אתה מבין כבר מגיל קטן שאתה מחויב".

את המחויבות הזו לחיי משמעות אפשר למצוא גם בהפסקת צהריים אקראית באולפנית 'ישורון' בפתח תקווה, אותה מנהלת גיאת בשבע השנים האחרונות. שעת הריאיון מתאחרת בשל ישיבת צוות דחופה בעניין חינוכי שעל הפרק. כשגיאת מתפנה אלינו, היא מסבירה בהתנצלות ש"זה היה ממש דיני נפשות", וחוטפת עוד כמה משפטים אחרונים בטלפון עם אנשי הצוות באותו עניין. הזיק השובבי התמידי בעיניה רחוק מהתדמית הקשוחה של דמות המנהלת, אבל דיבורה הלוהט בכל סוגיה ערכית שעולה על השולחן מגלה אישיות עם משנה חינוכית סדורה. שטף מילותיה המהיר מצליח לדחוס גם בזמן הקצוב שמתיר לוח הזמנים הצפוף אמירות בשלל נושאים: החל מבתי הדין הרבניים, דרך לימוד תורה לנשים, גיוס לצה"ל, צניעות ואפילו צרור מחמאות לבעל ולילדים. 

צילום: עופר עמרם

"את תהיי עורכת דין"

אני מבקשת ממנה להצטלם כשהיא מעיינת בכרך של גמרא. גיאת מבינה מיד את הסיבה לבקשה, וניגשת לארון הספרים רחב הממדים שבלשכתה. היא שולפת בטבעיות את אחת המסכתות, ופותחת בעמוד מסוים: "הנה, בדיוק איפה שסיימנו אתמול", היא מחייכת. במשך שש שנים שימשה גיאת כטוענת רבנית, ולא במקרה. המשיכה לעיון במקורות ההלכה והמשפט העברי פרחה אצלה מגיל צעיר. היא נולדה לפני 38 שנים בקבוצת יבנה כרעות שרון. בגיל צעיר עזבה המשפחה לגוש עציון, ועשתה את שנות הילדות והנערות במוסדות החינוך בגוש. כתלמידת אולפנת 'נווה רוחמה' באלון שבות בחרה במגמת משפט עברי, מה שלא הפתיע את מכריה. "מכיתה א' אמרו עליי: זאת תהיה עורכת דין", מגלה גיאת את הקשר לתחום המשפט. ולעברי? זו כבר אשמתו של אבא, היא צוחקת. צאצאי משפחת שרון הם על טהרת המין הנשי, מה שגרם לאבי המשפחה להאציל על בנותיו גם את תפקידי הבנים. "אני הבכורה מבין הבנות. מגיל צעיר אבא שלי קבע שהתפקיד שלי הוא לומר דבר תורה בשולחן שבת. הוא לא היה מוותר על זה, גם כשהתפדחתי במקרה שהיו מגיעים בנים מהשבט שלי לסעודה". 

את עבודת הגמר שלה במשפט עברי הקדישה לנושא הנפיץ של סירוב פקודה. גיאת בחנה את ההבדלים וההשפעות בסוגיית פקודה בלתי חוקית בעליל בין מערכות המשפט הכלליות למשפט העברי. המסקנות? "היה קצת קשה למצוא תקדימים של הנושא במקורות שלנו. אבל החידוד המרכזי בעבודה שלי היה שבמשפט העברי יש אחריות גדולה על נותן הפקודה ולא על המבצע, בניגוד למה שמקובל במשפט היום. נכון שלך אסור לבצע פקודה כזו", היא מסבירה, "אבל מה עם זה שנתן אותה? לולא הוא נתן את הפקודה, לא היה צריך לסרב". גיאת מדגימה את התזה מסיפור שאול המלך ואגג, וגם מפרשת דוד המלך ששלח להרוג את אוריה החיתי. 
עמוד 1 מתוך 2
הקודם | הבא