גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 34ראשיהפצה

מעלה זיתים, עובדה בשטח - בגליון השבוע

בימים אלה אוכלס השלב הראשון בשכונה היהודית בלב ראס-אל-עמוד, מעלה זיתים. זה קרה בזכות נחישותם של היזמים והמתיישבים אל מול מאבק חסר פשרות של שלום עכשיו, למרות שהבנייה חוקית לכל הדעות
13/11/87, 00:00
יהונתן ונדר

לפני כחודש, לאחר ארבע שנות בנייה, החלו לאכלס את שכונת מעלה זיתים שבראס-אל-עמוד, הפעם במגורי קבע. השכונה, שעלתה לכותרות אינספור פעמים סביב מאבקים פוליטיים ושאפילו הנשיא בוש ניסה למנוע את אכלוסה, עלתה על הקרקע בשקט יחסי. במבט לאחור קשה להבין על מה הייתה המהומה.

בשכונה המדוברת נבנו לעת עתה 51 יחידות דיור. 35 מהן נקנו. לקראת שלב ב' מתכננים היזמים עוד 68 דירות, 119 בסך הכל. השכונה ממוקמת כארבע מאות מטר בקו אווירי מהכותל המערבי, 10 דקות הליכה, וגם נוף יש בה. מצד אחד אפשר לראות את מדבר יהודה ומהצד השני את העיר העתיקה. במרכז השכונה יש רחבה גדולה וגן ציבורי לרווחת הדיירים והמבקרים. אפילו חניון תת-קרקעי ענק (5,500 מ"ר) יש בה. לשכונה צמוד מבנה המשטרה של מחוז שומרון ויהודה.

"החבורה שהתקבצה היא חבורה נהדרת מכל הגילאים", מספר נחמן זולדן, הבעלים של קדומים 3000 שבנתה את השכונה. "רוב התושבים רואים במעלה זיתים שכונה רגילה בירושלים", אומר אריה קינג, מראשוני המתיישבים והרוח החיה מאחורי השכונה. "הם באים לשכונה מוכנה בלי קרוואנים ובלי מאבקים. השכונה פשוט עונה על הצרכים שלהם: קרבה למרכז העיר, לעבודה, למערכת חינוך דתית. למעשה, ישנו גרעין גדול שקשור בצורה כלשהי לרובע היהודי שנמצא בקרבת מקום. וישנו כמובן גם המימד האידיאולוגי".

גם המחיר שנדרש עבור הבית לא היה זול במיוחד. דירה ממוצעת בשכונה עלתה בסביבות 200,000 דולר. "יחסית למיקום השכונה, לקרבתה למרכז העיר, לתנאים ולסטנדרט הבנייה הגבוה, מדובר במחיר זול", מסביר קינג. "המחירים ברובע היהודי הסמוך גבוהים בהרבה".

הרעיון שעומד מאחורי השכונה הוא עצירת תכנית ביילין-אבו מאזן. על פי התכנית, אמור להיווצר שטח שיאפשר לכל ערבי להגיע מאבו-דיס ואל-עזריה עד הר הבית ועד כביש יריחו מבלי לעבור ביישוב יהודי. השכונה החדשה מחברת את עיר דוד עם הר הזיתים והר הצופים. "בין העיר העתיקה ובין אבו-דיס ואל-עזריה. כמובן תוך עיבוי ההתיישבות", אומר קינג.

בעלות יהודית מהמאה ה-19

סיפורה של שכונת מעלה זיתים מתחיל עוד בסוף המאה ה-19, בשעה ששני יהודים, ויטנברג וניסן בק, קונים את הקרקע. הם מקדשים אותה לצרכי קבורה ומעמידים אותה לרשות שני כוללים חסידיים, חב"ד ווהלין. אולם התורכים ששולטים באותה בארץ אוסרים על יהודים להיקבר מדרום לכביש יריחו, והקרקע נותרת שוממה.

בתקופת המנדט הבריטי מגדל ערבי חיטה במקום, שממנה אופים את המצות השמורות של ירושלים. עם סיום המנדט וכיבוש השטח על ידי הממלכה ההאשמית הופכת הקרקע לרכושו הפרטי של המלך, והיא חוזרת למעשה להיות שוממה.

מיד אחרי שחרור יהודה ושומרון במלחמת ששת הימים מתחיל מאבק של הכוללים בערבי שעל שמו היה רשום השטח בטאבו הירדני. בסיום משפט ארוך מחליט בית המשפט העליון שהמסמכים שהציג הערבי מזויפים, ומשיב את הקרקע לבעליה. חלפו עוד עשר שנים עד שהכוללים מכרו את הקרקע לארווין מוסקוביץ', שהחליט להקים במקום שכונה יהודית.

בערב ראש השנה תשנ"ז, בהשראת עטרת כהנים, מתיישבים במקום שלוש משפחות ושישה בחורים רווקים. הדיירים החדשים נכנסים לשני בתי מגורים שפונו בהסכם פשרה. אולם ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, הורה על פינוי המקום. בסופו של דבר סוכם שהמשפחות יעזבו ובמקום יישארו עשרה בחורים על תקן שיפוצניקים שיתחזקו את המקום.

"המשכנו להחזיק בשני המבנים. אחד שימש אותנו למשרד והשני למגורים", מספר אריה קינג, מראשוני המתיישבים במקום. "בחודשים הראשונים הרגשנו ממש כמו במבצע של חסמב"ה. לעתים קרובות הייתה המשטרה באה לבדוק האם אנחנו עשרה בלבד, ואם היה צריך היינו מתחבאים מאחורי הארון".

נתניהו עוצר, ברק מאשר

כעבור חצי שנה התחתן קינג. "רצינו להינשא במקום, אבל במשרד ראש הממשלה סירבו". בסוף סוכם שהחתונה תיערך בבית אורות, וחדר הייחוד יהיה במעלה זיתים. "אפילו אז המשטרה בדקה", נזכר קינג. עד סוף השנה נישאו ארבעה מתוך ה'עשירייה המובחרת'. במקום היו עתה ארבע משפחות ועוד כמה רווקים. ההתיישבות במקום לא פסקה גם אחרי שהתחילה הבנייה במקום, הבית בו גרו ארבע המשפחות נהרס למעשה רק בשנת 2001.

אולם במשך כל ממשלת נתניהו הוקפאה הבניה. נתניהו הפעיל בשעתו לחצים אדירים על מוסקוביץ' ועטרת כהנים מחשש האמריקנים. בפועל החלו לבנות ביום הראשון של ברק כראש ממשלה. עוד ביום הבחירות הועלו הדחפורים אל ההר, ויום אחרי תבוסת נתניהו התחילו לעבוד, על מנת לקבוע עובדות בשטח. "הבנו שנתניהו הולך להפסיד, ולכן נערכנו בהתאם", מסביר קינג.

למרות שלאיש לא היה ספק בחוקיות השכונה, עשו בשמאל כל מאמץ אפשרי כדי לעצור את מהלך הבנייה. עו"ד דני זיידמן, מראשי 'עיר שלם', עמותת שמאל ירושלמית, שהגיש בשעתו התנגדות לתכנית הבנייה, מודה שהכל חוקי.

"אנחנו חושבים שאמנם זה מעשה חוקי, אבל לא נבון. יש כאן ניסיון לקבוע עובדות בשטח לפני משא ומתן, ואני חושב שזה מקח טעות", הוא מסביר. "יש מערכת חוקים נפרדת ליהודים וערבים. כששאלנו את אולמרט מדוע בונים רק ליהודים, הוא הכריז שמהמאה ה-11 יש בירושלים רק שכונות הומוגניות. אבל כשמגיעים לראס-אל-עמוד מסתבר שליהודים יש זכות לגור בכל מקום. מה היה קורה אילו הערבים היו מנסים לחזור לבקעה או לטלביה?", הוא שואל.

רק השמאלנים עשו מהומות

זיידמן בטוח גם שהשכונה לא תישאר במקרה של הסכם עתידי. "כשהערבים ירו על גילה, גם הם ידעו שאין מספיק אנרגיה בעולם הערבי כדי להוציא את היהודים מגילה. אבל במקרה של ראס-אל-עמוד, 30 משפחות לא ימנעו הסכם. זה מספיק רק כדי ליצור תבערה".

וזה החשש הגדול ביותר של זיידמן. הוא חושש מפני מה שהוא מגדיר "חברוניזציה של ירושלים". אבל גם הוא מאשר שעד לרגע זה לא גרמה השכונה החדשה לשום תבערה. למרות זאת היא דומה בעיניו ליישוב היהודי בחברון, וזו הסכנה הגדולה, לדבריו.

המתיישבים החדשים לא ממש מבינים על מה מדבר זיידמן. "השכונה הזו נותנת חיים גם לתושבים היהודים וגם לתושבים הערבים. אין שום מלחמות. השכנים הערבים באים אפילו לשאול אם אנחנו צריכים עזרה", אומר זולדן.

"שלום עכשיו מנסים, ומן הסתם עוד ינסו, לצערנו, לחמם את האזור", אומר קינג. "אך לשמחתנו, יחסי השכנות הטובים בינינו לבין הערבים טרפדו עד עכשיו את כל הניסיונות שלהם".

מתי דן מספר שאנשי שלום עכשיו עושים כל מאמץ, כולל מימון ההפגנות בכסף, על מנת להביא את הציבור הערבי להתנגד לשכונה. אבל מסתבר שהערבים לא לוקחים בהפגנות חלק פעיל.

"רוב כמעט מוחלט של ערביי ירושלים רוצה להישאר תחת ריבונות ישראלית. הם לא רוצים משטר עריץ ולא רוצים ראיס", מסביר קינג. העובדה שהשכונה קיבלה טופס אכלוס, שתחבורה ציבורית תגיע למקום, ושהעירייה תשקיע בתברואה ובתעבורה, מבטיחה את הפיתוח לא רק של מעלה זיתים אלא גם של כל ראס-אל-עמוד. "כל זה תואם את תפיסת העולם שלנו, שאם טוב לערבים הם לא יעשו דבר כדי להזיק לנו".

אבל לא רק דרך ההפגנות ניסו בשלום עכשיו לעצור את השכונה. מאז היוודע דבר הקמת השכונה מנסים בשמאל להפעיל לחץ על מי שרק אפשר כדי לעצור את הבנייה במקום. "הם לא הלכו לבג"ץ, כיוון שמדובר ביזמה פרטית, אבל הם הפעילו לחצים על מי שרק אפשר", אומר מתי דן. הלחצים הופעלו בעיקר על חיים רמון, עוזי ברעם ודוד ליבאי, שהיו, כל אחד בתורו, שרי פנים. טענתם הייתה שהשכונה מפירה את הסדר הציבורי. "שלום עכשיו הם מחרחרי מדנים", מגיב מתי דן. "הם מתוקצבים על ידי האיחוד האירופי רק לצורך כך. למעשה, הם סוכן זר", הוא מאשים.

השכונה יוצאת לדרך

אבל למרות כל הניסיונות, השכונה אושרה על ידי כל הגורמים האפשריים. החל מטדי קולק, שבישיבתו האחרונה כראש עיר אישר את התכנית, דרך אריה דרעי כשר הפנים ואלי סוויסה כממונה על מחוז ירושלים במשרד הפנים. אך מעל הכל, בסופו של דבר, מי שחתם על האישור הסופי היה אהוד ברק, שכיהן לתקופה קצרה כשר פנים. "מי יודע אם הוא לא מונה רק לשם כך", אומר זולדן.
עד לרגע האחרון נעשו ניסיונות לעצור את המהלך. יום אחרי שהחלו ראשוני התושבים לאכלס את השכונה, העביר קונסול ארצות הברית בירושלים אל ראש העיר אורי לופוליאנסקי דרישה רשמית מנשיא ארצות הברית שלא לאכלס את השכונה עד לאחר המלחמה בעיראק. אך לופוליאנסקי הבהיר לקונסול שלשכונה יש את כל האישורים הדרושים, ולמעשה הדיירים כבר גרים במקום.

"השכונה תהפוך למרכז החיים היהודיים ממזרח לעיר העתיקה. הר הזיתים יהפוך למוקד יהודי", חוזה קינג. "אנחנו נמשיך לבנות והציבור ימשיך לקנות", מבטיח זולדן, שהחברה שלו, קדומים 3000 בונה בכל רחבי יש"ע ("אנחנו לא עוברים את הקו הירוק, רק מהכיוון ההפוך"). "לאורך כל המלחמה בנינו בקדומים, בעלי, באלון מורה וכמובן במעלה זיתים, ואנשים קנו כמעט את הכל".