בקרן זווית במעלה הדרך המובילה אל ציונו של ר' שמעון בר יוחאי במירון, יעמוד בל"ג בעומר יוסף לוי הירושלמי, כוסות חד-פעמיות בידו האחת ובקבוק יין או מיץ ענבים בידו השנייה, ויזמין את העוברים והשבים, ללגום עמו לחיים. לאלה שייענו לו יספר יוסף בהתרגשות שוב ושוב על שבע השנים בהן התפללו הוא, רעייתו חנה וכל בני משפחתם לצאצא, אך תפילתם לא נענתה. גם הטיפולים הממושכים אותם עברה חנה אצל טובי המומחים בעיר לא הועילו: "בשנה שעברה כבר עמדנו על סף ייאוש. אחד מחברי לעבודה, שידע מה עובר עלינו, הציע לי כי נקבל על עצמנו בל"ג בעומר לחלק ח"י רוטל מיץ ענבים בשנה הבאה במירון ביום זה, אם נזכה לחבוק ילד עד ל"ג בעומר הבא. קיבלתי את הצעתו, והנה בערב חג הפסח השנה נולדה לנו, בשעה טובה, בת מקסימה, שקראנו לה הודיה".
בעיקול אחר באותה דרך יעמדו בני משפחת רוט הבני-ברקית ויחלקו אף הם יין לכל המעוניין, לרגל לידתו בשעה טובה ומוצלחת של יוסף, בן יעקב וחנה, לאחר שמונה שנות נישואין עתירות תפילות, ברכות וסגולות לרוב, שהגיעו לשיאן בל"ג בעומר אשתקד. אחדים מבני משפחתם קיבלו אז על עצמם, בלי תיאום מראש, למזוג לבאי מירון ב'ח"י רוטל משקה' אם ייוושעו יעקב וחנה במרוצת השנה הקרובה. וברוך ה' הם נפקדו.
ר' שמעון עושה נסים
המחזה הזה יחזור על עצמו כמעט בכל פינה: רבבות העולים למירון יוכלו להרוות את צימאונם במיץ ענבים או ביין על כל שעל ולהאזין תוך כדי לגימה לסיפור ישועה של המחלקים, אם זה בפרי בטן או גידול שנעלם כלעומת שבא, ילד שהחל להתפתח לפתע לאחר נסיגה ארוכה ועוד כהנה, והכל בזכותו של ר' שמעון בר יוחאי כמובן.
המחזה הזה, של שתיית לחיים לצד סיפור הצלה פלאי, הפך לחלק בלתי-נפרד מנוף ההילולא השנתית הגדולה ביותר בארץ. הוא ללא ספק החידוש האחרון (נכון לעכשיו) במסורות שנקשרו בשמו של התנא האגדי, שזכה לכך שקברו מוקד עלייה לרגל כל השנה. "זוהי תופעה שעד לפני חמש שנים לא הכרנו אותה", אומרים ותיקי מירון על מהירות השתרשותו של המנהג הזה, שרק מעטים מהם יודעים את מקורו.
לעומת יוסף לוי, יעקב רוט והעשרות הרבות של מחלקי המשקה האחרים, שיפעלו בשיטת 'עשה זאת בעצמך', יתפרסו באזור החגיגות מחלקים הפועלים, מי בהתנדבות ומי בשכר, בשירותיהם של ארגונים ומוסדות מכל רחבי הארץ. הם יפעילו מרכזי חלוקה משלהם, בשליחותם של אלה שנדרו ח"י רוטל על ציון התנא אשתקד ומשאלת לבם התמלאה, אך אין בכוחם או ברצונם לעלות למירון ולהדחק בין ההמונים כדי לבצע את החלוקה עצמה.
"זו סגולה עתיקה, בדוקה ומנוסה" יאמרו לך המשווקים, ההולכים ומתרבים משנה לשנה. הם פועלים בעזרת כרזות בבתי הכנסת, מודעות בעיתונות ואפילו תשדירי רדיו. באמתחת הוותיקים שבהם, כגון הרבנים מאיר קרליבך הירושלמי ויעקב פרלמוטר הבני-ברקי, מנהלי 'הכנסת אורחים' הוותיקה, הממוקמת בחצר האחורית של ציון הרשב"י, והרב שרגא שניצר, מנהל 'אוהל הרשב"י', המספק תקרובת לעולי מירון, סיפורים לרוב. הם מספרים על ישועות שהיו מנת חלקם של הנודרים והמנדבים את המשקה הסגולי, באמצעות ארגוניהם המתחרים זה בזה בהאכלת והשקיית באי מירון בימי העליות ההמוניות לשם. וכאלה, כך מתברר, לא חסרים. הם מחלקים את הח"י רוטל למאות האורחים שמגיעים מדי שבת, האלפים שמגיעים בערבי ראש חודש, ולרבבות שמגיעים לל"ג בעומר.
ריבוי המשווקים וכניסתם של גורמים מפוקפקים ל"ענף", הביא להקמת 'ועדת רבנים', המורכבת מרבה של מירון, הרב מאיר שטרן ודיינים בבתי הדין החרדיים השונים (מ'העדה החרדית' ועד 'העדה הספרדית', דרך בתי הדין בבני ברק), ששמה לה למטרה לעשות סדר בנושא. הוועדה מעניקה מעין תעודת "עוסק מורשה" לגופים המקבלים על עצמם את פיקוחה המלא. הגורם הראשון שזכה בתעודה כזו הוא 'הכנסת אורחים', בניהול הרבנים קרליבך ופרלמוטר.
מכתב מהרבי מבאבוב
"בשנים הראשונות נותר בידינו מהח"י רוטל לשאר ימות השנה, אבל בשנים האחרונות כמעט ולא נשאר", אומר הרב שניצר. הקשר האישי שלו למקום נוצר לפני שנים, כשבנו בן החודשיים סבל ממחלת עור שגרמה לו סבל רב: "התרוצצנו מרופא לרופא במשך תקופה ארוכה, וכל התרופות והמשחות לא הועילו. ברוב ייאושי הרמתי עיני השמימה וצעקתי: ריבונו של עולם, רפא את הילד שלי בזכות התנא האלוקי ר' שמעון בר יוחאי! ומאז כל קילופי העור שהילד סבל מהם נעלמו כלא היו", הוא מספר בהתרגשות, בפעם המי-יודע-כמה.
מהו מקורה של הסגולה הזו, ההופכת למוצר הנמכר ביותר בעיתונות החרדית בשבוע שלפני ל"ג בעומר? לר' ברוך לב, מגיש סדרת הסיפורים 'ונפלאותיו לבני אדם' במוסף השבת של המודיע, שהקדיש לסגולה זו את החשיפה הגדולה והראשונה שלה, פתרונים: "מקור הדברים בהערה המופיעה בשולי הדף העוסק בענייני ההילולא דרשב"י בספר 'טעמי המנהגים', בה מצוטט קטע ממכתב ששלח האדמו"ר ר' בן ציון הלברשטאם הי"ד מבאבוב שנספה בשואה, אל הרב יעקב ישראל שמרלר זצ"ל, ובו נאמר: "קבלה בידי אנשי ארץ הקודש סגולה לחשוכי בנים רח"ל (=רחמנא ליצלן) לנדב ח"י ראטיל משקה ביומא דהילולא על ציון התנא האלוקי רשב"י. לכך בחרתי בו לעשותו שליח מצוה להזכיר לטובה את הזוג [...] ולנדב עבורם ח"י ראטיל משקה וכאשר יעזור השי"ת ויפקדם בישועה במהרה מוכנים המה לשלם נדבת לבם בשמחה". עד כאן הציטוט מן המכתב, שנשלח ארצה מפולין לפני תשעים ואחד שנים (תרע"ב) והשמור בידי בנו של הנמען, העומד זה יובל בראש ישיבת צאנז בנתניה.
ולשאלת הכמות: מדובר בכחמישים וארבעה ליטרים. המחירים, כדאי לציין, נעים בין מאתיים לשלוש מאות וחמישים שקלים, תלוי במשווקים, כמובן.
הציון והסגולה
עד לחשיפתה הגדולה של סגולת ה'ח"י רוטל' לפני שנים אחדות נהגו רבנים ואדמו"רים להמליץ בפני זוגות שלא נפקדו בצאצאים לעלות לציונו של ר' שמעון בר יוחאי ביום ההילולא שלו, להעתיר בתפילה ולקבל על עצמם לקרוא לבן שייוולד להם בשמו של התנא. מאות ואולי אפילו אלפים בכל רחבי העולם נושאים כיום את השם שמעון בזכות אותה סגולה.חלקם, אגב, הם כבר בני הדור השלישי והרביעי.
לא רק ציונו של רשב"י מהווה מקום מסוגל. יודעי ח"ן מספרים על לא מעט זוגות שמצאו את זיווגם תוך שנה מאז עלו להשתטח על קברו של התנא ר' יונתן בן עוזיאל בעמוקה או על חולים שנרפאו לאחר שטעמו מן העץ הצומח על ציונו של התנא ר' יהודה בר אילעי, לצד הדרך שבין מירון לצפת, שלא לדבר על הקפת קבר רחל אמנו בבית לחם שבע פעמים בחוט שני, המסוגלת לפקידת עקרות ולשמירת הרך הנולד. "צדיק גוזר והקב"ה מקיים" יצטטו אלה שנושעו על ידי סגולה זו או אחרת את מאמר חז"ל המפורסם. צריך רק לראות ולהאמין.
בעיקול אחר באותה דרך יעמדו בני משפחת רוט הבני-ברקית ויחלקו אף הם יין לכל המעוניין, לרגל לידתו בשעה טובה ומוצלחת של יוסף, בן יעקב וחנה, לאחר שמונה שנות נישואין עתירות תפילות, ברכות וסגולות לרוב, שהגיעו לשיאן בל"ג בעומר אשתקד. אחדים מבני משפחתם קיבלו אז על עצמם, בלי תיאום מראש, למזוג לבאי מירון ב'ח"י רוטל משקה' אם ייוושעו יעקב וחנה במרוצת השנה הקרובה. וברוך ה' הם נפקדו.
ר' שמעון עושה נסים
המחזה הזה יחזור על עצמו כמעט בכל פינה: רבבות העולים למירון יוכלו להרוות את צימאונם במיץ ענבים או ביין על כל שעל ולהאזין תוך כדי לגימה לסיפור ישועה של המחלקים, אם זה בפרי בטן או גידול שנעלם כלעומת שבא, ילד שהחל להתפתח לפתע לאחר נסיגה ארוכה ועוד כהנה, והכל בזכותו של ר' שמעון בר יוחאי כמובן.
המחזה הזה, של שתיית לחיים לצד סיפור הצלה פלאי, הפך לחלק בלתי-נפרד מנוף ההילולא השנתית הגדולה ביותר בארץ. הוא ללא ספק החידוש האחרון (נכון לעכשיו) במסורות שנקשרו בשמו של התנא האגדי, שזכה לכך שקברו מוקד עלייה לרגל כל השנה. "זוהי תופעה שעד לפני חמש שנים לא הכרנו אותה", אומרים ותיקי מירון על מהירות השתרשותו של המנהג הזה, שרק מעטים מהם יודעים את מקורו.
לעומת יוסף לוי, יעקב רוט והעשרות הרבות של מחלקי המשקה האחרים, שיפעלו בשיטת 'עשה זאת בעצמך', יתפרסו באזור החגיגות מחלקים הפועלים, מי בהתנדבות ומי בשכר, בשירותיהם של ארגונים ומוסדות מכל רחבי הארץ. הם יפעילו מרכזי חלוקה משלהם, בשליחותם של אלה שנדרו ח"י רוטל על ציון התנא אשתקד ומשאלת לבם התמלאה, אך אין בכוחם או ברצונם לעלות למירון ולהדחק בין ההמונים כדי לבצע את החלוקה עצמה.
"זו סגולה עתיקה, בדוקה ומנוסה" יאמרו לך המשווקים, ההולכים ומתרבים משנה לשנה. הם פועלים בעזרת כרזות בבתי הכנסת, מודעות בעיתונות ואפילו תשדירי רדיו. באמתחת הוותיקים שבהם, כגון הרבנים מאיר קרליבך הירושלמי ויעקב פרלמוטר הבני-ברקי, מנהלי 'הכנסת אורחים' הוותיקה, הממוקמת בחצר האחורית של ציון הרשב"י, והרב שרגא שניצר, מנהל 'אוהל הרשב"י', המספק תקרובת לעולי מירון, סיפורים לרוב. הם מספרים על ישועות שהיו מנת חלקם של הנודרים והמנדבים את המשקה הסגולי, באמצעות ארגוניהם המתחרים זה בזה בהאכלת והשקיית באי מירון בימי העליות ההמוניות לשם. וכאלה, כך מתברר, לא חסרים. הם מחלקים את הח"י רוטל למאות האורחים שמגיעים מדי שבת, האלפים שמגיעים בערבי ראש חודש, ולרבבות שמגיעים לל"ג בעומר.
ריבוי המשווקים וכניסתם של גורמים מפוקפקים ל"ענף", הביא להקמת 'ועדת רבנים', המורכבת מרבה של מירון, הרב מאיר שטרן ודיינים בבתי הדין החרדיים השונים (מ'העדה החרדית' ועד 'העדה הספרדית', דרך בתי הדין בבני ברק), ששמה לה למטרה לעשות סדר בנושא. הוועדה מעניקה מעין תעודת "עוסק מורשה" לגופים המקבלים על עצמם את פיקוחה המלא. הגורם הראשון שזכה בתעודה כזו הוא 'הכנסת אורחים', בניהול הרבנים קרליבך ופרלמוטר.
מכתב מהרבי מבאבוב
"בשנים הראשונות נותר בידינו מהח"י רוטל לשאר ימות השנה, אבל בשנים האחרונות כמעט ולא נשאר", אומר הרב שניצר. הקשר האישי שלו למקום נוצר לפני שנים, כשבנו בן החודשיים סבל ממחלת עור שגרמה לו סבל רב: "התרוצצנו מרופא לרופא במשך תקופה ארוכה, וכל התרופות והמשחות לא הועילו. ברוב ייאושי הרמתי עיני השמימה וצעקתי: ריבונו של עולם, רפא את הילד שלי בזכות התנא האלוקי ר' שמעון בר יוחאי! ומאז כל קילופי העור שהילד סבל מהם נעלמו כלא היו", הוא מספר בהתרגשות, בפעם המי-יודע-כמה.
מהו מקורה של הסגולה הזו, ההופכת למוצר הנמכר ביותר בעיתונות החרדית בשבוע שלפני ל"ג בעומר? לר' ברוך לב, מגיש סדרת הסיפורים 'ונפלאותיו לבני אדם' במוסף השבת של המודיע, שהקדיש לסגולה זו את החשיפה הגדולה והראשונה שלה, פתרונים: "מקור הדברים בהערה המופיעה בשולי הדף העוסק בענייני ההילולא דרשב"י בספר 'טעמי המנהגים', בה מצוטט קטע ממכתב ששלח האדמו"ר ר' בן ציון הלברשטאם הי"ד מבאבוב שנספה בשואה, אל הרב יעקב ישראל שמרלר זצ"ל, ובו נאמר: "קבלה בידי אנשי ארץ הקודש סגולה לחשוכי בנים רח"ל (=רחמנא ליצלן) לנדב ח"י ראטיל משקה ביומא דהילולא על ציון התנא האלוקי רשב"י. לכך בחרתי בו לעשותו שליח מצוה להזכיר לטובה את הזוג [...] ולנדב עבורם ח"י ראטיל משקה וכאשר יעזור השי"ת ויפקדם בישועה במהרה מוכנים המה לשלם נדבת לבם בשמחה". עד כאן הציטוט מן המכתב, שנשלח ארצה מפולין לפני תשעים ואחד שנים (תרע"ב) והשמור בידי בנו של הנמען, העומד זה יובל בראש ישיבת צאנז בנתניה.
ולשאלת הכמות: מדובר בכחמישים וארבעה ליטרים. המחירים, כדאי לציין, נעים בין מאתיים לשלוש מאות וחמישים שקלים, תלוי במשווקים, כמובן.
הציון והסגולה
עד לחשיפתה הגדולה של סגולת ה'ח"י רוטל' לפני שנים אחדות נהגו רבנים ואדמו"רים להמליץ בפני זוגות שלא נפקדו בצאצאים לעלות לציונו של ר' שמעון בר יוחאי ביום ההילולא שלו, להעתיר בתפילה ולקבל על עצמם לקרוא לבן שייוולד להם בשמו של התנא. מאות ואולי אפילו אלפים בכל רחבי העולם נושאים כיום את השם שמעון בזכות אותה סגולה.חלקם, אגב, הם כבר בני הדור השלישי והרביעי.
לא רק ציונו של רשב"י מהווה מקום מסוגל. יודעי ח"ן מספרים על לא מעט זוגות שמצאו את זיווגם תוך שנה מאז עלו להשתטח על קברו של התנא ר' יונתן בן עוזיאל בעמוקה או על חולים שנרפאו לאחר שטעמו מן העץ הצומח על ציונו של התנא ר' יהודה בר אילעי, לצד הדרך שבין מירון לצפת, שלא לדבר על הקפת קבר רחל אמנו בבית לחם שבע פעמים בחוט שני, המסוגלת לפקידת עקרות ולשמירת הרך הנולד. "צדיק גוזר והקב"ה מקיים" יצטטו אלה שנושעו על ידי סגולה זו או אחרת את מאמר חז"ל המפורסם. צריך רק לראות ולהאמין.