גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 197ראשיהפצה

שמור וסחור - בגליון השבוע

החברה שלו הפכה לשם מוכר בעולם ההייטק, אך הלקוחות של צביקה אילן עדיין לא מבינים איך הוא מוותר על עבודה בשישי-שבת
22/06/06, 12:11
עפרה לקס

 *בהדרכת הרב יעקב אריאל הקים אילן את אתר "שמור" בו רשומים כ-2000 עסקים שומרי שבת, וזו מבחינתו רק ההתחלה במאבק על שמירת השת * למרות שהרווחים מאפשרים לו הוא לא פורש על פי הוראת רבו שאמר "עד שלא יהיו בהייטק מספיק אנשים שנראים כמוך – אתה צריך להישאר".

חוות שרתים, אפליקציות, גיבויים, מעבדים ושורות קוד – אלו מושגים שצביקה אילן, המנכ"ל של חברת 'פואנטה', שורק מתוך שינה. במבט ראשון זו אינה תופעה יוצאת דופן, כי חברות היי-טק יש היום כמעט כמו מאחזים בדווים. אבל במבט שני אין הרבה מנכ"לי חברות שנראים כמו צביקה אילן. התארים 'ר"מ בישיבת הסדר' או 'מתאבק בעמונה' נראים הולמים יותר.
זה לא תמיד היה כך. כשאילן נישא לאשתו, יפעה, היתה כיפה לראשו, אבל הוא היה רחוק מאוד מהעולם היהודי. במקום זקן וגמרא היו לו בראש קורסי נינג'יטסו, סרטי קולנוע וג'ל, המון ג'ל. כמו במקרים לא מעטים, אשתו רצתה שהוא ילמד קצת יהדות. היא דחפה אותו לשמוע שיעור מפיו של הרב יעקב אריאל, וכל השאר היסטוריה. "מאז השיעור ההוא לא יכולתי להתנתק מהאדם הזה יותר. ראיתי שאפשר ללמוד גמרא אחרת ושאפשר להיות יהודי אחר. זה הפך לי את החיים".

עד היום משמש הרב אריאל מורה-יועץ של אילן בכל מהלכיו, ולפני כמה חודשים הם פתחו חזית מאוחדת, מערכה ישנה בעטיפה חדשה: המאבק למען השבת. לגלגול הנוכחי של המערכה יש אתר אינטרנט שהולך ומשתכלל, הליכה בדרך של חיוב, בלי חרמות ונידויים, כותרת עסקית למהדרין והמון המון אמביציה.

ערכים בעסקים
שבועיים בחייו היה צביקה אילן (38) שכיר, וזה קרה כשהוא השתחרר מהצבא. במשך שבוע הוא מכר לחצני מצוקה ("עד שראיתי שאני לא יכול לשכנע מישהו שהוא ימות אם הוא לא יקנה ממני"), ועוד שבוע הוא התאמץ לשווק מטהרי מים ("עד שגיליתי שהסחורה גנובה"). אחרי הניסיון הדל והבלתי זוהר הזה הוא החליט להיות עצמאי.

אילן השתמש בניסיונו הצבאי כמפתח מערכות הדרכה ועשה עבודות שונות עבור הצבא וחברות מהשוק הפרטי. הוא פיתח מערך ההדרכה ל'מרכבה 3' ולחיל החינוך בכלל, הוא פיתח מערכים למלונות 'דן' ועוד. יום אחד הוא החליט לפתוח עסק גדול יותר, וחשב שבחלום החדש שלו יכול להשתבץ חברו הטוב מימי הצבא, גילי ויין, שהיה אחד הראשונים בארץ שהכניסו את המחשב לתוך תחום הגרפיקה.

ויין דחה את היוזמה לרחף על כנפי הפנטזיות, והעדיף את עבודתו המסודרת. "אבל לא התייאשתי", מעיד אילן בסגנונו המיוחד, המלא הומור, "ועשיתי מה שיהודי טוב עושה. התיישבתי אצל אמא שלו במטבח עד שהיא רצתה לזרוק אותי מהבית. היא אמרה לי: 'טוב, תיקח אותו, רק תלך מהבית'. וכך נפתחה החברה שלנו, שעסקה בהתחלה בגרפיקה ממוחשבת ובהדרכה.
"אני זוכר שבישיבת היסוד של החברה אמרתי לאבא שלי שיום אחד נהיה אחת החברות המובילות בתחום שלנו. אבא שלי (שהוא גם שותף) וגילי הסתכלו עלי במבט של: 'הילד הוזה, אבל אנחנו אוהבים אותו, אז לא נגיד לו שהוא מדבר שטויות'. היום אנחנו שם".

חברת 'פואנטה' עוסקת בשלושה תחומים. הראשון הוא מיתוג מוצרים וחברות: החברה הוציאה לאחרונה את כרטיס האשראי 'אור', על העיצוב, השיווק והפרסום שלו. הם עושים את המיתוג בישראל של חברות כמו 'קולגייט' 'אג'קס' 'ספיד סטיק' ועוד. החברה נותנת גם ייעוץ שיווקי, ועוסקת בבנייה ועיצוב של אתרים ובכתיבת תוכנות עבור אתרים אינטראקטיביים. 'דן אנד ברדסטריט', 'זירוקס' העולמית ו'הוט' הן רק חלק מהלקוחות. אילן מדבר בגאווה על חוזים בני 5 ו-6 ספרות. בדולרים, כמובן. החברה מעסיקה 25 עובדים והיא בעלת שליטה בחברות נוספות.

חברת 'פואנטה' עושה פרויקטים לחברות עולמיות בעלות שם, חברות שהבעלים שלהן הם גויים גמורים. למרות זאת, בחוזה הנערך בין הצדדים תמיד מקפיד אילן להוסיף סעיף שבסטנדרטים היי-טקיים נחשב שערורייתי משהו: 'פואנטה' אינה נותנת גיבוי, תמיכה או מענה מסוג כלשהו בשישי-שבת. ולא חשוב מה המקרה.

בהוראת הרב אריאל
"ברוך ה'", אומר אילן, "הטכנולוגיות שלנו הן חזקות ובעלות שרידות גבוהה, ועד היום לא אירעו שום משברים. אבל בעולם ההיי-טק כל פיפס מהווה יתרון למתחרה. להגיד שאני לא נותן תמיכה בשישי-שבת זה כמו לומר שאין לי יכולת טכנולוגית מסוימת. הרב אריאל אמר לי על זה פעם: 'גישתנו היא שיש קדוש ברוך הוא בעולם, ובאיזשהו מקום אנחנו צריכים לתת גם לו לעבוד'. אגב, אני חושב שמעולם לא הפסדתי עסקים בגלל הדבר הזה".

'פואנטה' מרבה לעבוד מול חברות פרסום – דבר שאיננו פשוט עבור מי שערכי הצניעות חשובים לו, מסביר אילן: "מאוד קשה להסביר למישהו למה אתה לא מוכר נגן mp4 עם בחורה לא לבושה. האדם מולך מבקש הסבר למה אני לא מוכן לעשות את הדבר הזה: 'למה, בגלל שכמה דוסים כמוך חושבים אחרת?' הוא שואל".

כדי לעמוד על עקרונות מוסר וצניעות ובכל זאת להגיע לתוצאות אפקטיביות, צריכים אילן והעובדים שלו להיות הרבה יותר יצירתיים, מקוריים ומבריקים. אילן טוען שהבחירה בדרך העבודה הזו משפיעה לא רק על העובדים אלא גם על הלקוחות, שפתאום רואים שאפשר לעשות את הדברים אחרת. עולם המושגים של המעצבים ואנשי הקונספט גם בחברות האחרות מגיע למקומות אחרים, טובים יותר.
כאמור, המראה של אילן הוא ממש אישיו. על רקע ה-open space, השטיח מקיר לקיר והמחשבים של החברה, החזות שלו מפתיעה כל-כך, שגם בלי להגיד דבר תורה בכל הרמת כוסית (והוא עושה את זה, למרות שרוב העובדים אינם דתיים) הוא מושך אש.

"לקוחות שאיתם אני נפגש פשוט חוטפים שוק טוטאלי", הוא מעיד בחיוך. "לפני כמה שנים נפגשתי עם המנכ"ל של 'דן אנד ברדסטריט' לפגישה עסקית. זה היה אחרי שדיברנו בטלפון, והכל היה נשמע בסדר. את יודעת, בטלפון אני נשמע די נורמלי, ואפילו כמו אחד שיודע די טוב את המקצוע שלי. כשנכנסתי הוא הסתכל מאחורי הגב שלי לראות אם הגעתי עם עוד מישהו. אולי אני רק עוזר. הוא גם אמר לי אחרי זה: 'זה לא מסתדר לי'. הרבה אנשים אומרים לי את זה".

לפני כמה שנים ביקש אילן לפרוש מן העבודה. מנכ"לות של חברה מתקדמת היא אמנם תפקיד מתגמל מאוד, אבל גם מתיש. "זה היה לפני 6 שנים. הייתי בשנת אבל על אמי, וזו היתה לי שנה קשה מאוד. בתוך חשבונות הנפש אמרתי לעצמי: 'די, אני יכול לחיות היום מהמשכורת שלי, ללמוד חצי יום בישיבה ולעבוד עצמאית חצי יום'. הרב אריאל אמר לי שאין לי זכות מוסרית לפטר 20 ומשהו עובדים רק מפני שאני רוצה שיהיה לי יותר נוח בחיים. אחר-כך הוא העביר יד על הזקן שלי, ושאל: 'תגיד, כמה מנכ"לים בתחום שלך נראים ככה?' אמרתי לו: 'אני לא מכיר אף אחד שנראה ככה'. אז הוא אמר לי: 'עד שלא יהיו מספיק כאלה, אתה צריך להישאר'. והאמת היא שאנחנו רואים את זה בעיניים. אנשים שמגיעים הנה פתאום רואים שיכול להיות אדם שבחייו העסקיים נמצא לגמרי בתוך ההיי-טק, הפרסום והשיווק, אבל עושה את זה בצורה אחרת".

מפצים את שומרי השבת
אילן בהחלט רואה את עצמו בראש ובראשונה כאיש עסקים. המושגים הלועזיים שמחליקים לו על הלשון והתפיסה הכוללת הם בעיקרם עסקיים. וזו הגישה המנחה גם בכל מה שנוגע לפרויקט החדש של 'פואנטה': אתר האינטרט 'שמור'. למרות האמור, השבת נמצאת בדמו. הוא מדבר על שמירת השבת בלהט שלא היה מבייש מרצה ב'ערכים', בתוספת נימוקים כלכליים וחברתיים.
לחזית למען השבת הגיע אילן, איך לא, אחרי שיחה עם הרב אריאל. הרב ביקש ממנו לעשות משהו בתחום השבת והעסקים. גם אביו, בנימין, דיבר איתו על כך, ולאחר חשיבה חזר אילן עם הרעיון של אתר אינטרנט, שיהיה אינדקס של עסקים שומרי שבת, יכלול סקרים, פרסום חכם, כתבות תדמית ודברי תורה ומעל לכל יהווה זירת מסחר. האתר כבר קיים, ויש בו 2000 עסקים. חלק מהדברים עודם בגדר חזון, אך אילן מבטיח להיות "זירת המסחר הגדולה ביותר", ומציע גם לבדוק את זה בעוד כמה שנים.
נניח שיש לי חנות למוצרי חשמל במתחם שפיים.

"יש לך בעיה, כי לחברים שלך בשפיים יש תנועת קונים במשך שבעה ימים, ולך יש רק חמישה ימים וחצי. אני רוצה לייצר לך תנועה שתהיה כאילו עבדת את כל שבעת הימים. אני אומר: תשמעו חבר'ה, בשפיים יש חנות למוצרי חשמל שבתוך כל השפיים הזה לא פותחת בשישי-שבת, ולא משנה למה – העניין הוא שהם לא פותחים, ולכן לכו לקנות אצלם. אני לא רוצה שהחנות הזו תהיה יותר יקרה או פחות איכותית, אבל אם את אטרקטיבית והבעיה שלך היא אם לפתוח בשבת או לא, אני אעזור לך כך שלא תצטרכי לפתוח בשישי-שבת".

'שמור' אינו מתעסק באורח חייו הפרטי של בעל העסק, אלא רק במצב העסק בשבת. גם חנויות של רשת שחלקה פתוחה בשבת יקבלו הד באתר. "זה מתוך תפיסה שכשבעלי הרשת יראו שיש שיפור של חצי אחוז במכירות בחמש-שש חנויות, הם יבדקו את המאפיינים שלהן ויגלו שמה שמשותף לכולן הוא שהן סגורות בשבת. מאיפה יהיה השיפור? אני אשלח אליהן את חצי האחוז הנוסף הזה, שיעלה להם את המכירות".
בשיחה עם הרב אריאל הסביר אילן שהוא ישקיע את ההשקעות הראשונות (שכרגע עברו, לדבריו, את ה-80 אלף דולר), אבל שבהמשך העסק חייב להיות מונע מכוח עסקי, כי המאבק למען השבת חייב להיות עם מנוע כלכלי מאחוריו.

למה?
"חלק מחברי הטובים הם אנשים מאוד רציניים, ואני יודע שמעריכים אותך כשמעורב בזה כסף. העובדה היא שגם בתוך העולם היהודי, הגופים עתירי התקציב הם המצליחים יותר. הם מצליחים לפרוש את עצמם יותר טוב, להגיע אל האנשים ולספק לקהל היעד שלהם מה שצריך. אי אפשר לחיות מצדקה, זה לא רציני".

לא לדוסים בלבד
כרגע 'שמור' הוא אתר דוסי למדי, אבל המניעים למאבק על מנוחה בשבת אינם רק דתיים. אילן מונה עוד שני רציונלים, ומדגיש שמבחינתו כל השלושה הם באותו מעמד.

"אנחנו הולכים לעבר תהום שיהיה מאוד קשה לחזור ממנה. כשהילד שלך יהיה בן 22 ויחפש עבודה בחברת היי-טק הוא לא יוכל לעבוד, כי כשישאלו אותו בשאלון הקבלה 'האם במקרה חרום אתה מוכן להגיע לעבוד בשבת?' והם בעצם מתכוונים לבעיה קלה באתר האינטרנט של הלקוח, הבן שלך ישיב 'לא'. ואז יגידו לו 'נחזור אליך' ולא יחזרו אליו לעולם.
"זה דברים שכבר רצים היום בחו"ל. רוב המתחרים שלי שעובדים בחו"ל עובדים בצורה זו או אחרת גם בשבת. הבן שלך לא יוכל לעבוד בקניון או בחנויות רהיטים או במוצרי חשמל. הוא יוכל למצוא עבודה רק בשליש מנפח העסקים במדינת ישראל, ובעצם הוא לא יוכל לעבוד".

כדי להמחיש את הרציונל השני, החברתי, שולף אילן מקלסר מיוחד גזיר עיתון. זוהי בעצם כותרת של 'מעריב' מלפני כמה שבועות, שבה מצוינים הנתונים על כך ש-314 אלף ישראלים עובדים בשבת, וכי 60 אחוזים מהם מועסקים ארבע שבתות בחודש.
אילן אינו נבהל מכלכלנים או מעיתונאים שטענו כי מדובר בכותרת סנסציונית, שהקשר שלה עם המציאות רופף ביותר. "גם אם את מכווצת את הנתונים ב-50 אחוזים זה נורא, בגלל שהאנשים האלה הם הורים לילדים, הם המעמד הסוציו-אקונומי הנמוך של מדינת ישראל. כשחבר שלי, מנהל רשת חנויות, שבחשבון הבנק שלו תמיד יש פלוס, מחליט שהוא פשוט חייב להחליף את הג'יפ שלו פעם בשנה, המשמעות של זה היא שהוא צריך להרוויח יותר. מי מפרנס אותו? עובד מספר 58837 אצלו ברשת, שהוא אפילו לא יודע את השם שלו ולא מהם התנאים הסוציאליים שלו.

"העובד הזה נאלץ לעבוד בשבתות כדי להביא יותר משכר מינימום, וגם בגלל שאם הוא יגיד יותר מפעמיים שהוא לא מוכן לעבוד בשבת יזרקו אותו. בבית יש רק יום אחד בשבוע שבו הילדים פוגשים את ההורים בצורה סדירה, אבל העובד הזה לא רואה את הילדים שלו. לילדים האלה יש כספומט, אבל אין להם הורים. הילדים האלה גדלים בלי סמכות הורית, והיום באנגליה הבעיה של סמכות הורית כבר הוכרזה כבעיה לאומית".

'שמור' עולה על הגל של שלי יחימוביץ' וחבריה, שנאבקים על מנוחה לעובדים בשבתות. אגב שלי, אם את קוראת א הכתבה דעי שאת מוזמנת לקיים ישיבה משותפת עם אילן ולראות כיצד מגייסים את קהל היעד שאליו את משתייכת למלחמה הזאת.

שבת מטעמים חברתיים
אילן שולף עוד גזיר עיתון וקורא נתון שלפיו בשלושת השנים האחרונות יש ירידה של 30 אחוזים בקניות בשבת. אנשים מעדיפים שלא להשחית את השבת שלהם על קניות. אז אם העובדים לא רוצים לעבוד בשבת והציבור כבר לא כל-כך רוצה לקנות בשבת, מי בכל זאת דואג שהחנויות יהיו פתוחות ביום המנוחה הלאומי?
אילן קורא להם 'הדייגים', ואינו מתבייש לכנות אותם תאבי בצע. וכן, הם החברים שלו, בעלי העסקים והרשתות שיודעים שבקטע הזה הם לא חברים. "הם עושים את המבצעים שלהם בשבת כדי שיקנו אצלם. תדעי שאם את קונה באמצע השבוע בעסק שפועל בשבת, את משלמת יותר כסף כי את מממנת את המחיר המוזל שהוא נותן בשבת. אותם אנשים לא רואים ממטר את החברה שלנו. בקטע הזה אני אומר: חבר'ה, תתעשתו! עשיתם הרבה כסף בחיים שלכם, אתם לא יכולים לחיות במנותק מהחברה. אתם יודעים שלילדים שלכם יהיה איפה להתפרנס ואתם יודעים גם שאתם נמצאים בבתים שלכם בשבת, אבל העובדים שלכם לא".
הייתי אומרת שהקפדה על רכישת מוצרים רק בחנויות שומרות שבת היא נושא די חלש בציבור הדתי.

"יופי. עלית על בעיית מיליון הדולר. הבעיה זה לא הם, זה אנחנו. אנשים אינם מבינים שהם כורים לעצמם את הבור. זלזול בשמירת שבת הוא דבר שיפרק אותנו דתית וחברתית ויפגע בילדים שלנו. בצד הרצת האתר והכנסת משקיעים אליו, אנחנו מתכוונים לפתוח במערך הסברתי כולל, שילווה את הנושא הזה".

אילן מתכוון לגבש את כל הרבנים במגזר כדי להניע את הציבור לקנות מעסקים שומרי שבת בלבד. "לקוחות שלי מגיעים לפעמים לפגישה ואומרים: 'רצינו לכתוב לך מייל, אבל ידענו שאתה לא קורא את המכתבים בשבת, אז אמרנו שגם לא נכתוב לך בשבת'. הלקוחות מבינים שקורה כאן משהו וצריך להתייחס לזה. הציבור שלנו אינו מעריך את זה. אנשים לא מבינים שהיום הם קונים מחנויות שלא שומרות שבת, ובעוד כמה שנים לא יהיה לילדים שלהם איפה לעבוד".

איך אתה מתכוון לפנות לציבור החילוני?
"הקמפיינים שלנו יהיו בכל מקום. בעיתונות הכללית אנחנו פונים לכולם: 'Ynet' ו'The Marker', עיתונים כלכליים וחברתיים. אני אסביר לאנשים שהם כורים לעצמם את הבור. אני אבוא לאנשים ואומר להם: רוצים לשמור על החוק, על החברה, על הילדים שלכם? אתם רוצים שהילדים שלכם יוכלו לבלות עם הילדים שלהם בשבת? תקנו בחנויות שומרות שבת".

אתה מדבר חברתית. אתה חושב שזו שפה שהציבור שלנו מדבר בה מספיק?
"יש לנו בעיה. באיזשהו מקום הציבור שלנו עבד על השרידות שלו, ולטעמי הוא עבד על כך בתחומים מאוד מסוימים. אני חושב שאלו תחומים חשובים, ובעצמי הייתי בגוש קטיף בימי הגירוש וככה, אבל להתעסק רק בדברים האלה אי אפשר. כן, יש לנו בעיה של הסתכלות חברתית, אבל היא נובעת מסטירות הלחי שחטפנו לאורך השנים, ולא רק הציבור אשם. סגרו לנו את תקציבי המוסדות, את משרד הדתות, את הפוליטיקה ואת ארץ ישראל. הציבור הפך להיות קיפוד, ואומר: אני עכשיו בmode של שרידות".

בימים אלה מקיימת חברת 'פואנטה' משא ומתן עם בעלי הון שאילן קורא להם 'טייקונים'. הם מבינים ש'שמור' מתחיל לזוז ורוצים להצטרף. אילן שואף לכך שבעוד 5‑6 שנים אנשים יהיו רגילים לחפש את המדבקה על דלת בית העסק, מדבקה שתעיד כי העסק סגור בשבת ולכן אפשר לקנות ממנו מסיבה חברתית, דתית או חוקית – כל אחד ממניעיו. בינתיים, הוא אומר, צריך הסברה, הסברה ועוד קצת מודעות.

הצלע השלישית
אי אפשר לסיים כתבה על צביקה אילן וחברת 'פואנטה' מבלי להקדיש מילה או שתיים לצלע השלישית בחברה, גילי ויין – החבר שצביקה גרר מהצבא. ויין הוא הארט-דיירקטור של החברה ואיש חילוני למהדרין, שאילן אומר עליו שהוא "לא שומר שבת, לפחות לא בפרהסיה". במפתיע, מקבל ויין את כל היוזמות האלה של אילן ואת כל ההיצמדות לעקרונות היהדות, למרות שהדבר עלול לעלות לו בממון. לפעמים הוא עושה פרצוף, אבל בזה זה מסתכם.

אילן אומר על חברו הטוב זה 19 שנה שהוא "איש צדיק, שמקבל באהבה כל אחת מההחלטות שלנו. אני יודע על כמה צ'קים של תרומות הוא חותם מהחברה, ואני מאחל לכל יהודי דתי שיחתום בכזה רצון על צ'קים בסכומים האלה. בצורה כזו הוא קיבל גם את 'שמור', ולמעשה, אם הוא לא היה מסכים לכל אלה, זה לא היה".
ofralax@walla.co.il

חוזרים ומסבירים
היתה פעם אחת בודדה שחברת 'פואנטה' הפסידה חוזה בשל ההיצמדות לדעת תורה. למודאגים: הפי-אנד בסוף. היה זה בשנת 2000. משרד החוץ, ש'פואנטה' היא ספקית שלו, ביקש להדפיס חוברת לנוצרים שבאו לבקר בארץ. הפרויקט היה בהיקף של 150‑200 אלף דולר, וכהרגלו הלך אילן להתייעץ עם רבו. הרב אריאל נתן לו כמה דגשים שחייבים להופיע בחוברת, ואמר לו שאם אנשי משרד החוץ ייאותו לתנאי הזה, זה יהיה מצוין. גם 'פואנטה' תרוויח, וגם יהיה קידוש השם.

משרד החוץ כמובן לא הסכים לפרוש את התפיסה היהודית בקשר לנצרות, וכשאילן המשיך להתעקש שאלו הנציגים אם הסירוב שלו לעשות את הפרויקט והשימוש שלו בנימוק 'הרב אמר' זה "טריק חדש של דוסים, כדי להעלות את המחיר". 'פואנטה' נשארה בחוץ. "אני לא מרגיש נפגע מזה", אומר אילן. "אצלנו יש מדיניות שלפיה הקדוש-ברוך-הוא הוא הבוס".

אבל לסיפור הזה יש גם תיקון. שנה לאחר המקרה הזה, כשהאינתיפאדה היתה במלוא עוזה, החליט אביו של אילן שמשרד החוץ חייב להוציא חומר הסברה שבו תפורט זכותו של עם ישראל על ארצו. במשרד החוץ לא רצו לשמוע אותו. "הם שאלו: 'למה הוא מתכוון בזכותנו על הארץ?' הוא אמר להם: אברהם אבינו, דוד המלך. הם הסתכלו עליו כחמור בתרנגול ושלחו אותו. אבל אבא שלי, שיחיה, הוא עקשן. במשך יותר משנה התנהל איתם משא ומתן, עד שהם אמרו לו 'תכתוב'. בימים אלה אנחנו מדפיסים מהדורה רביעית של חוברת שנקראת 'ארץ ההבטחה', שמתחילה מאברהם אבינו".

החוברת, שתורגמה לכמה שפות ומחולקת בכל שגרירויות העולם, מתחילה מבריאת העולם ומסבירה שה', שברא את העולם, חילק את הארצות לאלו שהוא ראה לנכון. במסגרת זו ניתנה ארץ ישראל לעם ישראל. החוברת מספרת על כך שהקשר בין העם לארץ הוא בל ינותק, היא מתארת את גלות מצרים ואת הכניסה לארץ, את הבית הראשון והשני, את הגלות ואת שיבת העם לארצו. בחוברת מוזכר הגאון מוילנה כמה דפים לפני הרצל וחיים נחמן ביאליק.

"תביני איזה מהלך זה. זה מה שמשרד החוץ מחלק היום ברחבי העולם", אומר אילן. חבל שהחוברת לא יצאה במהדורה עברית. יש כמה אנשים בפוליטיקה ובחינוך שראוי שיקראו אותה, אולי עוד לפני הגויים ברחבי העולם.