על שולחנו של הקצין הבכיר בסיירת מטכ"ל היו פזורים ספרי קודש, הוא הקפיד לאכול בצבא רק בשר "חלק" והחמיר על עצמו בהלכות שבת גם במצבי חירום ●סא"ל מורנו הי"ד, שנפל במלחמה בלבנון, היה אישיות אצילה ונערצת.
עד הפרטים האחרונים
שני בנים שלחה משפחת מורנו למלחמה הנוכחית. לעמנואל אח צעיר, ששירת יחד עמו כרב סרן בסיירת מטכ"ל. משפחת מורנו ידועה כמשפחה ציונית, תורנית וגומלת חסדים. משפחה שכמו הסיפורים הרבים על עמנואל, עושה תמיד הכל בשקט ובצניעות. קשר מיוחד היה בין האחים שלחמו יחד, ולאורך השנים כמעט לא עבר יום שבו לא היו משוחחים.
"עמנואל היה המפקד הישיר שלי", מספר אחיו. "הפעם במילואים הצטרפתי לפלוגה אחרת. לאורך כל המלחמה ישנתי בחדר שלו, במיטה שהוא פינה לי. לא ידעתי שכשהוא פינה בשבילי את המיטה הוא הלך לישון במשרד שלו למעני. כמעט בכל דבר שעשיתי ב-15 שנה האחרונות התייעצתי איתו".
"כשאחיו היה במילואים, עמנואל דאג לו כמו דודה זקנה", מוסיפה מאיה. "הוא דאג שלא תיפול לו שערה מהראש. שבת לפני המבצע אחיו היה בלבנון, ועמנואל קם באמצע הלילה והתחיל לקרוא תהילים. והוא לא היה טיפוס שקורא תהלים בדרך-כלל".
אם היית צריך לאפיין את דמותו של עמנואל כלוחם, מה היית מספר עליו?
"כלוחם וכאח זכיתי להיות מעורה בכל מה שעמנואל עשה בצבא. יצא לנו לעבוד יחד באופן צמוד כמה שנים, וכמעט כל דבר שאגיד עליו יקטין את דמותו כלוחם. אבל יש כמה דברים שאפיינו אותו, למשל היצירתיות. חוץ מהתחום המקצועי שלו, שבו היה בו אמן ללא עוררין, הוא ידע להביא את היצירתיות שנדרשה לפתרון בעיות, לקבלת החלטות. הוא היה פרפקציוניסט, היה לו שיקול דעת, יכולת לקבל החלטות במצבים קריטיים. עמנואל היה חד מאוד, מבריק, נחוש.
"חבר של עמנואל הגיע בשבעה וסיפר שכשהתחתן הוא היה חסר אמצעים. יום לפני החתונה עמנואל הגיע אליו עם שקית ובה נעליים חדשות ובגדים לחתונה. הוא אמר לו: 'שטויות, אני קונה את זה בגרושים בתלושים של הצבא, זה במקום מתנה לחתונה'. הוא חשב על כל הפרטים וזכר משהו שכולם שכחו, שלחתן חסרות נעליים"
"במלחמה האחרונה, הוא כל הזמן חתר למגע, יזם פעולות מבצעיות. הוא פשוט היה לוחם עצום. הוא אמר לחבר שהמלחמה הזאת הראתה לעם ישראל כולו כי אסור לנו לסמוך על כוחנו ועוצם ידינו, שאין על מי להישען רק על אבינו שבשמים".
עמנואל התפרסם כאדם מיוחד. איזה מין ילד הוא היה?
"מה שאני זוכר מהילדות זה עמנואל בתנועה. כל הזמן זז. בבית הוא היה השמש של כל המשפחה. זה ששוטף כלים וזה שתמיד כל הלחץ של לפני שבת מתנקז אליו: הגיהוץ, הכביסה, שטיפת הרצפה. עד היום בבית בשבת עם מאיה הוא דואג לה שתרגיש מלכה, אחרי כל השבוע שעברה לבד. הוא זה שמפנה, מגיש ומנקה.
"עמנואל תמיד היה האח הגדול בשבילי. תמיד ניסיתי לחקות אותו. כבר כילדים, כל פעם כשהיינו מתווכחים הוא היה מנצח. הוא תמיד חשב כמה שלבים קדימה. הוא היה חד לשון, רטוריקן לא קטן. במשך הילדות התבוננתי, וראיתי שבסופו של דבר הוא תמיד בחר בדרך הנכונה. לאן שלא הלכתי בחיים ושמעו שאני אחיו של עמנואל תמיד נפתחו לי הדלתות, להיות אח שלו זה כבר היה מספיק.
"מגיל צעיר הרבה העריצו אותו, והוא לא היה מוכן לכך. אם היית בא להתייעץ איתו בכל תחום, גם בתחום המקצועי, הוא נתן לך תחושה שלימדת אותו משהו, ומבחינתו זה מה שהוא הרגיש באמת. והחברים שהוא אסף שיקפו את זה, הם היו מכל קצוות הקשת הדתית והפוליטית.
חיים של יהודי
כדוד המלך בשעתו, שנקרא 'עדינו העצני' כי ידע לשלב בין עוז הקרב לעדינות התורה, גם עמנואל הותיר אחריו מורשת רוחנית של אהבת תורה עזה, מסירת נפש על הלכה ואמירה יהודית ברורה וגאה. "עמנואל בלימוד שלו היה מחובר לפן הפרקטי", מספר אחיו. "הוא היה משגע אותי עם הלכות שבת. כל דקה פנויה הוא היה לומד גמרא. הוא היה מחובר לכל הרבדים, אבל אהב דברים פרקטיים.
"במשרד ביחידה תמיד היו לו ספרים על השולחן: ביאורי התניא, חת"ת, ספרים של ברסלב, תמונה של הרב ניר בן ארצי על הקיר. מצד שני הוא לא היה מיסיונר. במציאות של היום אני לא מכיר אף אחד שחי בצבא חיים יהודיים כמו שעמנואל חי. הוא פשוט היה יהודי בכל רמ"ח אבריו. הוא היה היחיד שהקפיד על כל מיני דברים, למשל בשר חלק. מי מקפיד בצבא על בשר חלק? הטבחים היו יודעים ומתקשרים עמנואל: היום אתה יכול לאכול, יש בשר חלק.
"או בשבתות למשל, עמנואל הקפיד בשבת על כל דבר קטן. מישהו סיפר שהוא ראה את עמנואל כותב בשבת בצורה שונה, ולא הבין למה עד שעמנואל הזכיר לו ששבת היום. אני אישית ראיתי אותו לפני חודש ישן עם אור דולק בגלל השבת. רוב הדתיים, כשיש מצב חרום בצבא מפסיקים לחשוב על כל הפרטים של הלכות שבת. עמנואל כל הדרך חשב. לדוגמה ברכב, לא הדליק מזגן ולא פתח חלון כי אסור, אלא מפעם לפעם פתח את הדלת לאוורר וסגר. אבל הוא לא ייחס לדברים האלה חשיבות, זה היה לו טבעי.
"טוהר המידות של עמנואל הלך עמו לכל מקום, גם אם זה היה על חשבון ההתקדמות המקצועית. ביחידה ידעו שאי אפשר להתווכח, שהוא מוכן להקריב את הקריירה שלו רק כדי שדברים ייעשו כמו שצריך. לפני כמה חודשים לדוגמה היתה ישיבה עם כל הסגל הבכיר של היחידה. באמצע עמנואל קם ואמר: תבינו טוב טוב, אני לא נותן דין וחשבון לאף אחד מכם, רק לקדוש ברוך הוא.
"תמיד הוא ייצג את הצעירים ביחידה מול הסגל הפיקודי. חבר'ה שלא שובצו למבצעים היו פונים אליו במצוקתם, והוא היה נלחם בשבילם. זה אפיין אותו, לדאוג לחלשים ולצעירים".
