"אינני יודע, זה כשל חינוכי, זה עייפות ורוצים שקט. המתח הזה בין הארץ למדינה הוא פרובלמטי".

הרב קוק - הגדול מכולם

בן-שלמה יושב על כורסא, מעשן, משחק במצית ומרצה את דעותיו. על הקיר מאחוריו, מעל לראשו, תמונה של מורו ורבו, פרופ' גרשום שלום. המורה כאילו מתכופף מעט, צופה ומקשיב רוב קשב למוצא פיו של תלמידו. בן-שלמה היה מקורב מאוד לחוקר הקבלה שלום, ובעצם יועד על ידו להיות גם הוא חוקר קבלה, אך בחר בחקר הפילוסופיה. "זו היתה אכזבה גדולה שלו", אומר בן-שלמה, "לא העזתי להיכנס לנעליים שלו ואמרתי לו את זה. הוא היה איש גדול". בדיוק מול גרשום שלום, מעל לשולחן העבודה שלו, קבע בן-שלמה את תמונתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. וכך הם צופים זה בזה, בקירות מרוחקים, ובכל זאת אחד מול השני.

בעשרות השנים האחרונות עסקת בעיקר בתורתו של הרב קוק. מה הביא אותך לכך?

"הוא האיש היחיד ששווה לעסוק בו. בעת החדשה, אין לך איש אחר", הוא משיב בפשטות וסוקר רבנים והוגים אחרים שהיו יכולים להיות מועמדים רציניים. כך יורדים מן הרשימה עמנואל לוינס ("לא אוהב את משנתו של האיש, הוא לא מעמיק") וישעיהו ליבוביץ' ("פולמוסן טוב ואיש נחמד שעבר זמנו"), וכמתחרים נשארים רק הרמן כהן ופרנץ רוזנצוויג - הוגים משמעותיים בעיניו של בן-שלמה, אבל גם הם לא יכולים לו, לרב קוק.

"הוא נוגע בכל האספקטים של המחשבה הפילוסופית. השיטה שלו מושפעת מכל מיני הוגים, ובכל זאת הוא מציג עמדה ייחודית. אני חושב שהוא הוגה בקנה מידה אוניברסלי ולא רק יהודי".

בכוננית שבחדר העבודה מונחים הספרים 'משנתו של הרב קוק', 'צדקת הצדיק', 'אורות התפילה', 'חדריו' ועוד ועוד. בן-שלמה מספר שהוא קורא כל מה שיוצא לאור על הרב קוק ומשנתו, גם מה שבא מהאקדמיה וגם מה שיוצא מבין כתלי בית המדרש.

מי לדעתך כותבים דברים חשובים על הרב קוק?

"רביצקי כתב לא רע. כשאני רואה ספרים בתחום הזה יש לי ביקורת. מה שלא מספיק בא לידי ביטוי, אלו ההנחות הפילוסופיות הבאות במפורש או במובלע מאחורי התורה של הרב קוק. זה חסר בספרות המחקרית ובוודאי שבספרות התורנית, שם הכותבים לא יודעים מספיק. הליקוי הזה הוא ליקוי אינטלקטואלי, ואני חושב שזה היה לכבודו של הרב קוק אם היו מלמדים את זה. השאלה היא מי ילמד את המלמדים". 

מצד שני, האם לימוד משנתו של הרב קוק בלי רקע ישיבתי וידע בהלכה וגמרא לא פוגע בהבנה?

"זו באמת הטרגדיה של חוקר הרב קוק. אין לנו עדיין נציג מובהק לעשות זאת".

אתה נתקל לפעמים בדברים של הרב קוק שאתה אומר לעצמך 'אילו הייתי בקיא בעולם ההלכה הייתי מבין יותר טוב'?
"בוודאי, איזו שאלה. אני עם הארץ. הטרגדיה היא, שמי ששוחה במקורות האלו לא יעסוק ברב קוק, ומי שמכיר את הפילוסופיה של ברגסון לא יודע את הדברים האלה. יש פה בעיה שממחישה את גדולתו של הרב קוק עצמו. אנחנו לא יודעים מה הוא קרא ומה הוא ידע. אני מניח שהוא לא קרא את המקורות, אלא מאמרים על אפלטון, ברגסון וכו'. אבל הוא היה איש גדול, לא פרופסור לפילוסופיה".  

העגלה החילונית ריקה

המושג 'יהדות חילונית' הפך לאחרונה לאורח קבוע בפאנלים וכנסים העוסקים בזהות יהודית שאיננה מבוססת על האמונה הדתית. עיתונאים ואנשי רוח מרבים לעסוק במושג הזה, במטרה לבנות זהות פילוסופית ותרבותית שעליה יוכלו להישען וממנה יוכלו לשאוב יהודים חילוניים חפצי עומק.

בן-שלמה, שמסרב לגלות מה עמדתו האישית בנושא אמונה בה' וקיום מצוות ("אמונות דתיות של אדם הן אינטימיות יותר מאשר עניינים שבין איש לאשתו") ולכן קשה להגדירו כחילוני או כדתי, לא חושב שיש היום בסיס מספיק מוצק לכותרת היפה הזאת: "זאת בעיית הבעיות של הזהות החילונית. זו בעיה. זה ריקני, אין נציג חילוני ברמה הרוחנית והאידיאולוגית, באופן שתהיה איזו תחרות עם הרב קוק או הרב סולובייצ'יק. אין כזה. ובעניין הזה לחילוניים אין פתחון פה. אתה לא יכול לעשות שקר שעושים חלק מהם, שיש תרבות יהודית חילונית. מי ההוגים הגדולים? ביאליק? הם לא יכולים להבין את ביאליק. טשרניחובסקי? חלש מאוד. העגלה ריקה. מה יש בה? מוצארט? יש ספר יפה שקוראים לו 'מוצארט לא היה יהודי'. זו לא עגלה יהודית. אל תביא לי ערכים אוניברסליים, זו לא סחורה שלך. אני מעמיד את האתגר הזה לחילוניים". יחד עם זאת, בן-שלמה לא שוכח להוסיף כי הזהות היהודית הדתית התגבשה במשך 1000 שנים, ולכן גם לתרבות היהודית- חילונית צריך לתת צ'אנס של מילניום לפחות.

הרי אתה עצמך עוסק ביהדות חילונית, בזמן שאתה מלמד את תלמידי המכינה.

"זאת לא יהדות חילונית, זאת אקדמיה חילונית. היהדות היא השקפת עולם שאתה מחזיק בה, אורח חיים שאתה מממש אותו. אם גוי חוקר את התרבות היהודית, זה עושה אותו יהודי?".

אז מה בעצם חסר, מצוות?


"הבסיס המוסרי שעליו נשענת המדינה הולך לאיבוד כשאתה מוותר על ארץ ישראל מרצון, משיקולים פוליטיים, ולא מוכן לקחת את הסיכון של עימות. למה באת לקחת מהפלשתינים את האדמה שלהם, אם ארץ ישראל היא לא המושג המרכזי שלך? אז תלך לאוגנדה. לרוב העם לא איכפת מארץ ישראל. איכפת לו מהמדינה, הוא מוכן לשרת בצבא, להתנדב, אבל לא איכפת לו מארץ ישראל"
"אינני יודע. אורח חיים, משהו. וזה ייקח זמן. בינתיים אני יודע שהציבור הכללי לא מסוגל להבין את עגנון. איזה מן דבר זה? עגנון קיבל פרס נובל לספרות והעם שלו לא מסוגל להבין אותו? זה עסק ביש.

"העגלה היא די ריקה, יש קייס חזק לדתיים בעניין הזה. הבעייתיות של הקייס הזה היא שהזהות היהודית מותנית באמונה מסוימת ובמחויבות מסוימת. ולכן מה שנשאר זה ללמוד את האוצר הזה, שהוא דתי, וזה מה שאני עושה. אז אני מלמד רמב"ם, אבל הוא היה דתי ואל תעשה ממנו יעני הומניסט, אי אפשר".