העילוי הפרוש מירושלים שדבק בדרך האורות

לקראת ז' בכסלו, יום הסתלקותו של הרב הצדיק רבי יעקב משה חרל"פ (הרי"ם) זצוק"ל, נעסוק מעט בדמותו. כמעט כל דבריי לוקטו מתוך ספריו של הרב משה צבי נריה זצ"ל, שהחזיק עצמו כתלמיד מובהק של הרב חרל"פ, שכן אחר הסתלקותו של מרן הרב קוק זצ"ל, נותר הרב חרל"פ ראש ישיבת 'מרכז הרב', והרב נריה למד ממנו הלכה ואגדה. זכורני מילדותי שפעם, בליל הושענה רבה, אבי מורי ואני נסענו עם הרב נריה להתפלל ותיקין בכותל המערבי. בדרך ביקש הרב נריה לטבול במקווה בשערי חסד, וכולו היה מלא התרגשות לטבול במקווה של מורו ורבו הרב חרל"פ זצוק"ל.

משפחתו


אף שרבי צבי מיכל נודע כקנאי ודקדקן גדול, לא ניסה כלל למנוע את תלמידו המיוחד מלהתקשר לרב קוק. להיפך, מוסרים שאף עודד אותו להתחבר לרב קוק. וכפעם בפעם, כשהיה הרי"ם חוזר מיפו, היה מוסר לרבו הראשון חידושי תורה בנגלה ובנסתר מאת הרב מיפו, ובלכתו ליפו היה מוליך חידושי תורה מרבי צבי מיכל לרב מיפו
מתוך תשוקת קודש לחונן את עפרות הקודש, עלה סבו של הרב חרל"פ מליטא לירושלים עיר הקודש. ובאותו הזמן היה בנו, זבולון, אביו של הרב חרל"פ, בן תשע. ועם כל הייסורים והדוחק, שקד רבי זבולון על התורה, עד שנעשה תלמיד חכם ונתמנה לחבר בבית הדין של הגאון הגדול, רבי משה יהושע דיסקין, הרב מבריסק.

צמיחתו של רבי יעקב משה

בכ"ט שבט תרמ"ב נולד רבי יעקב משה. בתחילה למד במוסדות 'עץ חיים', בתלמוד תורה ואחר כך בישיבה. בשנת תרנ"ו התחיל ללמוד אצל אביו, רבי זבולון, ואף הגאון הרב דיסקין מבריסק קירב אותו, והוא קיווה ללמוד מפיו. אולם כפי שכתב הרב חרל"פ: "טרם שהגעתי לשנות הבגרות (בהיותו בן שש עשרה) עלה הגאון הקדוש בסערה השמימה, בערב ראש חודש שבט תרנ"ח, ואחרי תשעה ימים, בתשיעי לחודש שבט נסתלק מאתנו גם אדוני אבי מורי ורבי. ואני אז בראשית אביב נעורי, דמיתי כאילו עולם חשך בעדי, והרגשתי עצמי ככלי אובד. אבל חסדי ה' כי לא תמנו, ונתן לי עוז ועוצמה ונתקרבתי ביותר ללמוד בקביעות אצל מורי ורבי הגאון הקדוש חמדת ישראל, מורנו הרב יהושע צבי מיכל" (הקדמתו לספרו 'בית זבול').

באותה תקופה, בהיותו כבן שש עשרה, בא הרי"ם בקשרי נישואין עם בת אחיו של רבי דוד מקרלין. ובנוסף להתקשרותו לרבי צבי מיכל, היה לומד בישיבת 'תורת חיים' בחברותא עם הגאון רבי יונה ראם, שהיה מבוגר ממנו באחת עשרה שנים. לאחר זמן, כשנבנתה שכונת 'כרם' בירושלים החדשה, ורבי יונה נבחר לרבה, החל רבי יונה לפרסם את גדולתו של הרי"ם.

רבו הראשון - רבי צבי מיכל שפירא

רבי יהושע צבי מיכל נודע כצדיק עצום, ירא שמים, שהרבה באופן קיצוני במנהגי פרישות, התבודדות וסיגופים. השתדל שלא לישון שנת קבע, ובכל חצות לילה היה טובל במקווה ועורך תיקון חצות בבכיות נוראות. גופו היה מיוסר במחלות, אבל ייסוריו לא מנעוהו משקידה ועמל אין קץ בתורה ותפילה. לכך גם חינך את תלמידיו שיהיו מסתפקים במועט, ויוותרו על תענוגי והבלי העולם הזה וירבו בהתבודדות. ואכן תלמידיו נודעו בלבושם הפשוט, ובהתנזרותם מכל מותרות.

התקרבותו של הרי"ם לרבי צבי מיכל

מספר הרב נריה, כי התקרבותו של הרי"ם לרבי צבי מיכל היתה מפתיעה, שכן הרי"ם נחשב כעילוי גדול ושקדן עצום, וזכה לכבוד רב בין למדני ירושלים, ומקומו היה שמור לו במזרח הלומדים. אולם כבר בגיל חמש עשרה, מתוך כיסופים לקדושה יתירה, החליט הצעיר הלמדן להידבק בצדיק הפרוש, וביקש שיקבלו כתלמיד. וראה זה פלא, על אף גילו הצעיר, הכיר רבי צבי מיכל את גדולת הבחור הצעיר בתורה, את ניקיון מידותיו ורוב צדקותו, וצירפו למעגל תלמידיו הקרובים והמיוחדים. וכשפעם שאלו אחד מתלמידיו המבוגרים מדוע הוא מבכר את הרי"ם על פניו, השיב לו הרב צבי מיכל: "מה אתה משווה עצמך אליו, הלא הוא דבר פלא!".

מספרים שפעם קנה רבי יעקב משה שולחן חדש בעל שלוש רגליים. הדבר נודע לרבי צבי מיכל, והוא מיחה בידו. ובתור תלמיד נאמן מיהר רבי יעקב משה לביתו, והחליף את השולחן בשולחן פשוט יותר.

כבר אז נודע כבקי ומעיין בהלכה, וכשהגיעה שאלה הלכתית מסובכת לפני הרב שלמה זלמן בהר"ן, היה מבקש מידידו הרב צבי מיכל לשלוח אליו את ר' יעקב משה כדי לברר איתו את התשובה.

התקשרותו לרב קוק

עוד לפני שעלה הרב קוק לארץ, כבר הספיק הרי"ם לשמוע על גדולתו וגאונותו בתורה, וכבר הספיק ללמוד כמה ממאמריו ולהתרשם מעומק רעיונותיו. כששמע שהרב קוק עלה לכהן כרבה של יפו והמושבות, חיפש הזדמנות להכירו. לכן קיבל בשמחה את פקודת רופאו לרדת ליפו לרחוץ בים, שכך יוכל להכיר את הרב קוק.

וכך, ימים ספורים לאחר שהרב קוק עלה לארץ, הגיע הרב חרל"פ ליפו. הרב קוק עלה לארץ בכ"ח אייר תרס"ד,  ובחג השבועות כבר הגיע הרי"ם ליפו. הרב קוק היה באותו זמן בן שלושים ותשע והרי"ם בן עשרים ואחת.

לתפילת החג הגיע הרי"ם לבית הכנסת של הרב, וכבר ממבט ראשון הוקסם ממראה פניו ודביקות תפילתו. לשיא ההתרגשות הגיע כאשר קראו לרב קוק לעלות לכהן, ולפני הקריאה התחיל הרב קוק באמירת 'אקדמות' ברטט ובבכייה. הרי"ם כל כך התרשם מהקריאה, עד שהבין כי לא רק גאון עולם הוא הרב קוק אלא גם קדוש עליון, עד שהחליט להתקשר לרב קוק.