כתבותטוריםתרבות ופנאימדוריםדעותסיפוריםמרלין - קישורים ממומנים
|
תוצרת אמריקניתעל שני אלבומים חסידיים חדשים שאפשר להשיג בינתיים רק בארה"ב וחבל.
23/11/06, 11:37 קובי סלעלצד אמנים מפורסמים שמזמרים בקול ניחר, ומפציצים באלבומים חדשים בכל טי"ת ו"ו לחודש, יש לא מעט אמנים שמשתוקקים להפיק לעצמם אלבום פעם בחיים, או פעם בעשוריים. זה לא שהם לא יצירתיים, או קמצנים בכסף, אבל להפיק אלבום חדש, זה לא רק הכסף, וההזדמנות העסקית. אלבום שנולד, יגידו לכם כולם, הוא כמו תינוק, לכל דבר, אולי בעצם רק בלי כאבי השיניים. מאות אלבומים יהודיים מופקים מדי שנה ברחבי העולם, חלקם הזעיר מגיע לישראל. הדיסק הראשון שמצליח לעניין את המערכת נקרא 'ירח שליו', ומזמרת אותו להקת 'אזמרה'. קשה לאפיין את החבורה, התחושה הראשונה שהיא הגיעה משום מקום, החבורה מנגנת בסגנון דומה נורא ללהקה המיתולוגית 'רגש', אולם ללא ארומת העתיקות. לפני ששמתי יד על עשרות דיסקים חדשים שלא תשמעו בשום מקום, וסביר להניח שאלמלא המדור הזה, גם לא תיחשפו אליהם, לא הבנתי משהו די עקרוני במוסיקה האמריקנית החסידית. השקטים שלהם לא נועדו רק להנעים את זמנכם. מדובר בסוג של צורך נפשי. אולי הרעש שמייצרת המוסיקה הגויית מותיר מעט מקום לשקט חסידי אמיתי. הדיסק השני שייך לאותה אסכולה, 'עננים' – של חבורת נוחי קראון, הוא אמריקני כמו כל הקלישאות, שזה אומר מילים משונות, מנגינות שמושפעות מאמנים ולהקות לועזיות והלחנת פסוקי חתונה כמו "מי אדיר". בניגוד לדיסק הראשון במדור, קראון וחבורתו מתמחים דווקא בשירים קצביים, אבל היתרון הייעודי מתברר דווקא (כמה מפתיע) בשירים השקטים יותר. רשימת השירים המוצלחת כוללת הברקה מוסיקאלית ב'הנה קל ישועתי'. לצד העובדה שמדובר בלחן מרגש במיוחד, הוסיף המעבד המוסיקאלי למעלה מדקה של שובל סולו פסנתר, וזאת לאחר שהשיר כבר נגמר. ועל שמו של הדיסק אפשר לכתוב טור נפרד... עוד בערוץ 7 |