חדשות ערוץ 7

עכשיו בכותרות: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 233ראשיהפצה

גמרא כהלכה - בגליון השבוע

הצעה של מדפיס עשיר בלונדון, הולידה אצל הרב קוק את רעיון 'הלכה ברורה' ו'בירור הלכה' עליו עמל בכל רגע פנוי עד אחרית ימיו ● לפני 37 שנים החליטו תלמידים ב'מרכז הרב' בעידוד הרצי"ה, להגשים את החזון ולהמשיך.
09/03/07, 09:32
יואל יעקובי

בימי מלחמת העולם הראשונה הגיעה לאנגליה שמועה כי הגרמנים הפציצו את העיר וילנה, וגם בית הדפוס הידוע של האלמנה והאחים ראם נפגע, עם הש"סים שהיו בו. בעקבות שמועה זו נצפה מחסור חמור בש"סים. אז הגיע אל הראי"ה קוק, שכיהן זמנית כרב קהילת 'מחזיקי הדת' בלונדון, אחד מן המדפיסים העשירים בעיר, ובפיו הצעה להדפיס את הש"ס מחדש.


הרב קוק, שהעריך את חשיבותו של מפעל 'הלכה ברורה', הבין שאם הוא לא יעשה זאת בעצמו גם אחרים כנראה לא יעשו זאת. הוא החליט לכתוב בעצמו את ה'הלכה ברורה', ולייסד מכון שיעבוד על ה'בירור הלכה'. מאז התמסר הרב, שכבר כיהן בתפקיד העמוס לעייפה של רב ראשי לארץ ישראל, והקדיש כל רגע פנוי מזמנו לכתיבת ה'הלכה הברורה'
כיוון שהמדובר הוא על השקעה כספית אדירה, היה מעוניין המדפיס להוסיף לש"ס שעמד להוציא תוספת שתהפוך אותו לאטרקטיבי בעיני הציבור, גם אם מדפיסים אחרים ידפיסו ש"סים משלהם.

הרב קוק הגה רעיון: להוסיף לדפי הגמרא את פסקי ההלכה מהרמב"ם ומה'שולחן ערוך' הנוגעים לאותה סוגיה. כוונתו של הרב היתה לחלק את מסכתות הש"ס בין כמה תלמידי חכמים, והוא עצמו החל לחבר דוגמה לרעיון זה, שקרה לו בשם 'הלכה ברורה'.
לאחר כמה שבועות התפרסמה הכחשה לשמועה אודות שריפת בית הדפוס הוילנאי, אולם החיבור הקטן, שהחל די במקרה, כבר הספיק לכבוש את לבו של הרב קוק, ולא הרפה ממנו עד אחרית ימיו.

בעקבות הגר"א

כשהמלחמה הסתיימה ושלטון הבריטים בארץ כבר הפך לעובדה מוגמרת, חזר אליה גם הרב קוק, רבן של יפו והמושבות, והפעם עלה ירושלימה. בליל כ' בטבת, יום פטירתו של הרמב"ם, בשנת תרפ"א (1921), נשא הרב משא נלהב בפני קבוצת תלמידי חכמים צעירים מבני ירושלים. דעתו האוהדת של הרב קוק אודות בניינה החומרי של ארץ ישראל כבר היתה מן המפורסמות; אך הפעם תבע הרב דווקא מהיושבים בעולמה של תורה שלא להמשיך בשגרת תלמודם. הוא דיבר אודות העבודות הגדולות שיש לעשות בתחום התורה כחלק מן התחייה הלאומית, שהרב קוק זיהה בה את ראשיתה של הגאולה שעליה התנבאו נביאי ישראל. הרב קיווה שהתעוררות מחודשת של עולם הקודש תעדן ותקדש את היסודות החילוניים של התחייה הלאומית.

"לחיים של יצירה אני קורא אתכם", אמר הרב קוק, והוא אכן קרא לייסוד פרוייקטים אדירים. אין להסתפק בחידושים ופלפולים מקומיים עם כל חשיבותם, יש לשוב למקורות הראשונים של התורה שבעל-פה ולצקת את כל התוכן העצום של עולם ההלכה לכלים חדשים, המתאימים והנצרכים בדור זה, כמובן מבלי לשנות את התוכן כהוא זה.

הרב קרא בדבריו לכמה מפעלים. לא רבים יודעים כי חזונה של האנציקלופדיה התלמודית הופיע לראשונה בדבריו אלו של הרב קוק.

הרב כאב את היפרדותם של שני המרכיבים של עולם ההלכה: עולם התלמוד ועולם הפוסקים. שני העולמות הללו היו בראשיתם עולם אחד, שהרי חכמי התלמוד עמלו על חקר ההלכה, והם עצמם לימדונו את חשיבות בירור הסוגיה עד פסק ההלכה ("לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא"). סיבות שונות גרמו לכך ששני העולמות נפרדו, מה שיצר מצב שבו מי שרצה להעמיק ולהתפלפל פנה לעולם התלמוד, ומי שחפץ לדעת הלכה פנה לספרי הפסיקה.

פירוד זה רצה הרב קוק לבטל, ולהחזיר את האחדות למקומה. לצורך כך הוא הציע שני מפעלים: המפעל האחד הוא העתקת דברי הפוסקים העיקריים, הרמב"ם וה'שולחן ערוך', המתייחסים לאותה סוגיה תלמודית לתוך דף הגמרא; המפעל השני פועל בכיוון ההפוך – להראות בכל דין ב'שולחן ערוך' את מקורו ההלכתי.

במקביל לעבודה קצרה זו, גרס הרב קוק שיש לכתוב חיבור נוסף, ארוך יותר, שיודפס בסוף כל מסכת. חיבור זה, ששמו 'בירור הלכה' מעיד על תוכנו, נועד להראות כיצד התבררה ההלכה מתוך הגמרא, ובעצם כיצד הפוסקים לדורותיהם הבינו את דברי חז"ל. ב'בירור הלכה' ניתן מקום גם לפוסקים האחרים, ולא רק רמב"ם ו'שולחן ערוך'.

המפעל השני נעשה כבר על-ידי הגאון ר' אליהו מוילנה, אלא שהגר"א, שהתואר 'גאון' הלם גם את חיבוריו, קיצר בדבריו מאוד, עד כדי כך שפעמים רבות קשה להבין את דבריו. הרב קוק הציע לכתוב ביאור שיהפוך את דברי הגר"א לזמינים עבור כל צורב מתחיל, וכך החיבור בין דברי חז"ל במדרשי ההלכה והתלמודים לבין עולם ההלכה יתקיים גם מכיוונו של ספר הפסיקה המרכזי, ה'שולחן ערוך'. הרב קוק החל לכתוב בעצמו דוגמה לעבודה זו, בספר 'באר אליהו', שכשמו כן הוא – מבאר את דברי הגאון ר' אליהו בביאורו לתחילת 'חושן משפט'.

מקביל ל'ריש מילין'

הרב קוק, שהעריך את חשיבותו של מפעל 'הלכה ברורה', הבין שאם הוא לא יעשה זאת בעצמו גם אחרים כנראה לא יעשו זאת. הוא החליט לכתוב בעצמו את ה'הלכה ברורה', ולייסד מכון (בתרומתו של מעריצו, הנדיב הארי פישל) שבו תעבוד קבוצת תלמידי חכמים על ה'בירור הלכה'.

מאז התמסר הרב, שכבר כיהן בתפקיד העמוס לעייפה של רב ראשי לארץ ישראל, והקדיש כל רגע פנוי מזמנו לכתיבת ה'הלכה הברורה'. הרב משה צבי נריה זצ"ל מספר איך אחרי ההפסקה בכתיבה עקב קדושת חול המועד סוכות, נחפז הרב לשוב לעבודתו מיד כשנסתיימו ההקפות השניות במוצאי שמחת תורה, בשעה מאוחרת בלילה.

על פניה, העבודה על ה'הלכה ברורה' לא היתה ראויה לאדם בסדר גודל כמו זה של הרב קוק. ביסודה היתה זו 'עבודה שחורה', שעוררה את פליאתם של מקורבי הרב.


הרב שטרן: "על פניו כולם נתפסים לרעיון של לימוד גמרא בשיטת 'אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא'. זה כמובן חשוב מאוד, אבל אני חושב שאפשר לדבר על משהו עמוק יותר. מטרת הלימוד לא צריכה להיות סברה יפה בדברי הגמרא; צריך שנגיע למשהו מחייב, וההלכה היא משהו מחייב"
"כששאלו את הרב מדוע הוא עושה זאת", אומר הרב אריה שטרן, ראש מכון 'הלכה ברורה ובירור הלכה' ורב בשכונת קטמון בירושלים, "הוא ענה שלוש תשובות. בתחילה הוא הסביר שעבודה זו היא בניין התורה לדורות, ואם הוא לא יעשה זאת איש לא יעשה זאת. כשהדברים לא סיפקו את השומעים, הוא השווה עצמו לחלוצים בני דורו, שאף שרבים מהם היו בוגרי מוסדות להשכלה גבוהה, בגלל שהבינו את גודל השעה עסקו בעבודות כפיים ובנו את ארץ ישראל. 'גם אני כך, עובד עבודה שחורה בשביל בניין התורה'".

כעבור כמה שנים שאל הרב צבי יהודה קוק את אביו בשלישית אודות השקעתו ב'הלכה ברורה', ואמר שדעת הציבור לא התיישבה והוא תובע לדעת מה פשר ההשקעה האדירה הזו במפעל. הרב סתם את דבריו ואמר: "עניין 'הלכה ברורה' זה עניין של צו (מן השמים), כמו הצו של 'ריש מילין'".

"'ריש מילין' הוא ספר נסתר שבנסתר", אומר הרב שטרן. "בקושי אפשר להבין את הספר הזה, הוא מעין ספר קבלה שמשמש לסגולה, לפעמים יותר מאשר ללימוד. הרב צבי יהודה היה נותן אותו לתלמידיו שהתגייסו לצבא כשמירה. אפשר להבין שספר כזה נכתב בצו עליון. והנה, הרב משווה את 'ריש מילין' לחיבור ההלכתי הפשוט לכאורה של 'הלכה ברורה'".

יושבים על סוגיות במרתפי הישיבה

עד עתה דיברנו על החלק הפשוט יותר של המפעל. את ה'הלכה ברורה' סיים הרב קוק בעצמו עוד בחייו, על כל מסכתות הש"ס, בבלי וירושלמי. החלק שעליו עובדים אלפים רבים של שעות כבר עשרות תלמידי חכמים הוא ה'בירור הלכה'. כבר בחייו של הרב נכתב 'בירור הלכה' על מסכת ביצה במסגרת מכון הארי פישל. מסיבות שונות העבודה הופסקה לשנים רבות.

כשלישיבת מרכז הרב באה עדנה, החל מלפני מלחמת ששת הימים, היה הרב צבי יהודה מרבה לדבר על חזונו של אביו אודות ה'הלכה ברורה ובירור הלכה'. הרב יוחנן פריד החליט לעבור מתחום הדיבורים לתחום המעשים, ובעידודו של הרב צבי יהודה צירף אליו את הרב אריה שטרן. לאחר שאספו אליהם כמה אברכים צעירים הם החלו בעבודה בשנת תש"ל (1970). המכון החדש קבע בתחילה את משכנו בבית הרב, ברחוב הרב קוק, אך כשהתברר שאם לא יהיה למכון קשר עם בחורים צעירים לא יהיה למפעל המשך, הוחלט להעביר אותו לקומה התחתונה בבניין ישיבת מרכז הרב, במקום בו הוא נמצא עד היום, עם ספרייתו הענפה.

מטבע הדברים, חברי המכון רובם ככולם בוגרי 'מרכז הרב', והם כוללים כיום כשלושים אברכים, אם כי רבים אחרים עברו בו ב-37 שנות קיומו, ביניהם שמות ידועים ומוכרים בעולם התורה הדתי-לאומי.

בשנים הראשונות היה הרב צבי יהודה מסיים כל שיחה שלו בדברים על המכון החדש, שהרב צבי יהודה קרא לו 'המחלקה העליונה של הישיבה'. "מי שפגע בנו בהקשר הזה", אמר הרב שטרן בחיוך, "זה גוש אמונים, שמאז שהוקם הפסיק הרב צבי יהודה לדבר עלינו ועבר לדבר עליו".

כדי להמחיש את חשיבותו של מפעל 'בירור ההלכה' בעיניו של העומד בראשו די אם נאמר כי לדעתו זהו המפעל הספרותי המשמעותי ביותר שקיים כיום בעולם התורה הדתי-לאומי.

במפעל ישנם כמה רבדים: "על פניו כולם נתפסים לרעיון של לימוד גמרא בשיטת 'אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא'. זה כמובן חשוב מאוד, אבל אני חושב שאפשר לדבר על משהו עמוק יותר. מטרת הלימוד לא צריכה להיות סברה יפה בדברי הגמרא; צריך שנגיע למשהו מחייב, וההלכה היא משהו מחייב. כשתנא או אמורא אומר תירוץ וחברו אומר תירוץ אחר, גם ההלכה תשתנה בעקבות זאת. הדבר נכון בדברי הגמרא וגם בדורות מאוחרים יותר, כמו למשל בצורה בולטת בדברי התוספות.

"ים התלמוד אינו רק פני הים החלקים עם הקצף. צריך להסתכל על כל הסלעים והקשיים שקשה לעבור דרכם, כלומר כל אותם קושיות וקשיים בהבנת דברי הגמרא. יש לצלוח את כל הים האדיר הזה ולצאת עם מסקנות ברורות – זוהי ההלכה".

מאה שעות לימוד

הרב שטרן מבקש להמחיש שעבודת בירור ההלכה אינה רק סיכום של שיטות פוסקים, מעין ה'שיטה מקובצת' של ר' בצלאל אשכנזי, אלא לימוד גמרא בעיון בצורתו השלמה ביותר.

"אנשים חושבים שדף הגמרא הוא הכול, ושם מסתיים הדיון, וזה לא נכון. דף הגמרא הוא רק המעטפת החיצונית של הקוביה. אחרי לימוד הדף, כשאתה פותח את המעטפת הזו, אתה נכנס לעולם של גדולי ישראל לדורותיהם שהמשיכו לדון בדף הגמרא. זה לא רק מאגר מידע, שבו מובא שפוסק מסוים אמר כך ושני אמר אחרת, אלא ניסיון להבין כיצד אותו פוסק הבין את דברי הגמרא. יש כאן מבנה שלם, בית המדרש לדורותיו, כפי שהתייחס לסוגיה הנידונה".

האם המטרה היא לימוד 'אליבא דהלכתא'?

"הלימוד הנכון של הגמרא הוא כזה שמוביל להלכה. גמרא והלכה הולכים ביחד. ההלכה היא כמו מראה, שמראה לך מה למדת. אם על-פי הבנתך את הסוגיה המסקנה ההלכתית צריכה להיות מסוימת, אך בפועל ההלכה נפסקה אחרת, כנראה לא למדת נכון את הסוגיה".

עד היום הוציא המכון כעשרים מסכתות, כלומר יותר ממחצית הש"ס. מסכתות נוספות נמצאות בשלבים שונים של עריכה. רק לאחרונה יצאה לאור מסכת כתובות, ובקרוב מצפים להוצאתה של מסכת סוטה. ממסכת למסכת נעשים שיפורים ושינויים בדרך העריכה, כאשר המכון משתדל ליישר קו עם השיפורים לא רק בתוכן אלא גם באיכות ההדפסה, הן של דף הגמרא והן של דברי הרב קוק ב'הלכה ברורה'.


עד היום הוציא המכון כעשרים מסכתות, כלומר יותר ממחצית הש"ס. מסכתות נוספות נמצאות בשלבים שונים של עריכה. רק לאחרונה יצאה לאור מסכת כתובות, שהריכוז הגדול של סוגיות חשובות בה זיכה אותה בכינוי 'הש"ס הקטן'. במסכת זו נכתבו 450 בירורי הלכה יסודיים, כאשר כל בירור דורש בממוצע כמאה שעות עמל של לימוד
במסכת כתובות, שהריכוז הגדול של סוגיות חשובות בה זיכה אותה בכינוי 'הש"ס הקטן' נכתבו 450 בירורי הלכה יסודיים, כאשר כל בירור דורש בממוצע כמאה שעות עמל של לימוד.

העבודה מתחילה כאשר צוות אברכים במכון לומד את הסוגיה לעומק וקורא כל דבר שנכתב על הסוגיה "מבלי להשאיר אבן על אבן". כאן מתקבלות ההחלטות אלו הלכות דורשות 'בירור הלכה' ואלו יוצאות בצורה ישירה מתוך סוגיית הגמרא, ואינן מחייבות התייחסות ארוכה יותר. החומר הגולמי ממוין ונכתבים בירורי ההלכה. התוצרת שהתקבלה עוברת ביקורת ראשונית של תלמיד חכם, שמעיר את הערותיו תוך דיון עם הכותבים, ומעביר אותה הלאה לשלבי עריכה מתקדמים יותר אצל ראש המכון והמערכת המצומצמת שעובדת איתו. בשלב זה גם נקבעים הלשון והסגנון.

מקרב תלמידים לגמרא

לרב שטרן חשוב מאוד להדגיש שעבודת המכון מושתתת על עבודת צוות, ורק הודות לכך שבמכון חברים תלמידי חכמים מן השורה הראשונה, העמלים בתורה מתוך חיי צניעות, הגיע המכון להישגים המרשימים שהגיע אליהם.

העמל העצום שמושקע בכתיבת בירורי ההלכה גורם לרב שטרן ליטול אחריות על הדברים שנכתבים, ולומר כי בדרך-כלל אפשר לסמוך עליהם ולהשתמש בהם לפסיקת הלכה בפועל, מבלי שיהיה הכרח לפתוח את ספרי הפוסקים במקורם.

חלק מעבודת המכון היא גם ההכנה לדפוס של דברי ה'הלכה ברורה' בכתב ידו של הרב קוק, הכוללת גם תיקוני טעויות וכדומה.

הרב שטרן רואה ב'הלכה ברורה' מעין חלון ראשוני של המראה המציגה ללומד את מסקנת ההלכה מול מסקנתו של הלומד מתוך לימודו העצמי. יחד עם זאת, חשיבותה העיקרית של ה'הלכה ברורה' היתה בעבר, כאשר הספרים לא היו מצויים. "בתחילת לימודי במרכז הרב לא היה לישיבה ש"ס שלם אחד, והרב רענן היה משאיל למעוניינים מסכתות מהש"ס הפרטי שבביתו", הוא מספר. "היום לכל תלמיד ישיבה יש על שולחנו את הספרים הרלבנטיים, והוא יכול במהירות לבדוק ב'משנה תורה' עצמו את דברי הרמב"ם על הסוגיה".

האם אין חשש שהעובדה שאתם מביאים את דברי הפוסקים וסברותיהם על הסוגיה תוביל בעצם לסגירת בית המדרש?
"בדיוק הפוך. את אותה שאלה אפשר היה לשאול את ר' יוסף קארו, שב'בית יוסף' על הטור סיכם וערך את שיטות הפוסקים עד זמנו. הרי אנו מכניסים לתוך בית המדרש חיבורים של פוסקים שאיש לא היה מסתכל עליהם אלמלא היינו מביאים אותם, כמו ה'אור זרוע', ה'מכתם', הראבי"ה ואחרים שאולי אינם מוכרים, אך פעמים רבות דבריהם נוגעים להלכה כפי שנפסקה. מי שרוצה להעמיק בהם במקורם יכול לעשות זאת. אני חושב שאחת לכמה מאות שנים יש הכרח לעשות עבודת סיכום כזאת, כאשר שיטת הפעולה שלנו דומה לעיקרון שעל-פיו פעלו הרי"ף, הרא"ש, ובעיקר המאירי על הגמרא, וה'בית יוסף' על הטור.

"כשאני מוסר שיעורים, הן שיעורים כלליים בישיבות והן שיעורים לבעלי בתים, אני משתמש ב'הלכה ברורה'. בשיעורי לתלמידים מבוגרים יותר אני יוצא מנקודת הנחה שכבר למדו את דברי ה'בירור הלכה' ומשם ממשיך, ועם הצעירים יותר אני לומד את הדברים מראשיתם".

'בירור הלכה' כמראה

כיצד יכול האדם הפרטי להפיק תועלת מה'בירור הלכה'?


"מובן שבשביל זה צריך זמן, ולא לחפש רק את ההספק אלא בעיקר את העניין. יש לי קביעות לימוד בחברותא כבר שנים, שבה אנו לומדים את הגמרא הראשונית עם רש"י ועוברים ישירות ל'בירור הלכה'. העובדה שאנחנו משקיעים הרבה גם בתחום הכותרות מאפשרת ללומד לדעת עוד לפני הלימוד על מה מדובר בקטע הבא, והוא יכול על-פי מידת העניין שלו ללמוד את הקטע או לוותר עליו".

הרב שטרן אומר כי לזכור את כל הנתונים המובאים ב'בירור הלכה' זו משימה כמעט בלתי אפשרית, אך אפשר לקלוט את המסרים המרכזיים על-ידי שימוש בכותרות, "ואם עשית את זה – עשית המון".

הרב שטרן מספר שהמכון מכר כבר עשרות אלפי ספרים, ופריחה מיוחדת ישנה בכתיבת מערכי שיעור (המופיעים גם באינטרנט) לישיבות, בעיקר תיכוניות, שבהם גם חלק מהבגרות היא מתוך לימוד הגמרא בצירוף 'בירור הלכה', ולפעמים אפילו אברכים מהמכון משמשים כבוחנים בבחינות הבגרות. "לדעתי, הסיבה לכך שלא אוהבים גמרא בישיבות התיכוניות נובעת מכך שלא מכניסים את התלמידים לעובי הקורה. 'בירור הלכה' משנה זאת".

המכון מוציא מדי פעם ספרים על נושאים שונים, כמו ספר על ענייני מילה, והגדה של פסח ובה בירורי הלכה חשובים, יחד עם סיפורים על הרב קוק ותלמידיו הנוגעים לעניין. למכון גם אתר אינטרנט, ובו בין השאר גם מפתח מפורט ביותר של 'משנה תורה' לרמב"ם, בעריכת הרב ברוך כהנא.

"העבודה שהמכון עושה היא עבודה ענקית, עבודת נמלים ממש. הלוואי שה' יזכה אותנו לסיים את התלמוד הבבלי", אומר הרב שטרן.

ומה עם הירושלמי?

"יש לי מחשבות מה אפשר לעשות בירושלמי, אבל מי שיעשה את זה כבר לא יהיה אני".

Yoel_yakoby@shoresh.org.il