ואתא שונרא

האם ראוי לגדל חיות מחמד

שאלה: האם ראוי לאדם לגדל חיות מחמד בביתו? ובפרט שרוב חיות המחמד, כגון כלב, חתול, תוכי, הם מהמינים הטמאים (שאינם כשרים לאכילה)?

תשובה: אף שאסרו חכמים על יהודי לסחור בחיות טמאות, שמא מתוך שיהיו מצויות בידו יבוא לאכול מבשרן - זהו דווקא במיני חיות שהגויים רגילים לאכול מבשרן. אבל לגבי חיות שמגדלים לשעשוע וחביבות, ברור שאין מקום לחשש זה, ולכן מותר לגדלן (ב"י יו"ד קיז). וכן כתב החיד"א (ברכ"י שם ב), שעל פי זה נהגו לגדל תוכים. ויש לציין, שאין לאדם לגדל חיות כשאין הוא בטוח שיוכל להאכילם כראוי (ע' ירושלמי כתובות ד, ח).

ואמנם היו שרצו לומר שמפני שחיות אלו נקראות טמאות, אין ראוי להכניס אותן לבית אף שאין בדבר איסור. אך האמת, שדבר זה לא נזכר בספרי הפוסקים, ודי לנו במה שאסרה התורה, ואין לנו להוסיף עוד איסורים. ומה שחיות אלו נקראות טמאות, הדבר קשור לכך שהן אסורות באכילה, ועל פי התורה מי שאוכל אותן מטמא את עצמו. אבל אין זה אומר שמידותיהן פגומות, ושהמגדל אותן עלול להיפגם מעט בנפשו. ולהיפך, לכל חיה מידה טובה ומיוחדת משלה. ובכמה מקומות שיבחו חז"ל כמה ממיני החיות הטמאות, למשל שיבחו את נאמנותו של הכלב ואת צניעותו של החתול. ועל כן כל אדם רשאי להחליט בעצמו אם טוב לו לגדל חיות מחמד.

התועלת שבגידול בעלי חיים

כדאי לציין שנבדק ונמצא כי אחוז התמותה בקרב חולי לב שהחלו לגדל כלב בביתם היה נמוך באופן משמעותי מחולי הלב שלא היה בביתם כלב. על פי זה המליצו רופאים לחולי לב לאמץ כלב בביתם. כפי הנראה הטיפול בכלב מרגיע ומשמח אותם, ומשפיע לטובה על מצבם הבריאותי. אמנם ברור שישנן עוד דרכים לסייע להרגעת החולה, שהחשובה והמועילה שבהם היא מציאת משמעות ותוכן לחייו.

יש לציין כי בדרך כלל אנשים בודדים זקוקים יותר לחית מחמד, כדי לבטא כלפיה חמלה ודאגה. ואילו הורים למשפחות ברוכות ילדים, בדרך כלל אינם מוצאים זמן לטפל בבעל חיים, וגם אין להם צורך בכך, מפני שחייהם עמוסים בחוויות בין-אישיות.

כלב רע

אבל כלב רע, היינו כלב שעלול להפחיד בני אדם או ילדים, אסור לגדל, מפני שהוא גורם צער לבני אדם שעוברים לידו. ורק אם הוא קשור בשלשלאות של ברזל מותר לגדלו, שכן באופן זה לא יפחדו ממנו בני אדם. ורק במקומות הסמוכים לגבול מותר לשחרר כלבים כאלה בלילה כדי שישמרו על היישוב (שו"ע חו"מ תט, ג). וכלבים נחמדים, שאינם מפחידים כלל, אין צורך לקשור.

להאכיל דגים בתולעים חיים

שאלה: האם מותר לתת לדגים שבאקווריום תולעים חיים למאכל?

תשובה: אין בזה איסור. שכן איסור צער בעלי חיים הוא דווקא כשמצערים אותם ללא צורך. אבל כאשר הדבר נעשה לצורך האכלת הדגים שלו, אין בזה איסור.

האם מותר לסרס חתולים וכלבים זכרים

שאלה: בתקופה האחרונה התעוררו אנשים רחמנים לצערם של חתולי הרחוב, שבאין להם אויב שידלל את אוכלוסייתם - התרבו מאוד בערים הגדולות, והמזון שנזרק לפחים כבר אינו מספיק להם. וכך הם מסתובבים כחושים וחולים, ומייללים ברחובות מרוב רעב, ואף חודרים לבתים כדי להשיג מזון. הצעתם של ארגוני צער בעלי החיים היתה לסרס כשמונים אחוז מחתולי הרחוב הזכרים, ועל ידי כך לגרום בטווח של שנה שנתיים לצמצום ניכר של מספר חתולי הרחוב. הדרך שהוצעה היא לתפוס חתולים זכרים מן הרחוב, לסרסם על ידי כריתת צינור הזרע שלהם, ולאחר מכן לחתוך מעט מאוזנם ולשחררם לרחוב. סימון האוזן נעשה כדי שלא יצטרכו לצודם פעמיים. וכך במשך כמה חודשים לסרס כשמונים אחוז מן הזכרים. וכיוון שרובם הגדול של החתולים הזכרים יהיו עקרים, לא יוכלו להפרות את הנקבות, וכך אוכלוסיית החתולים תתמעט. היתה עירייה גדולה שאף החלה לבצע תוכנית זו.

שאלה זו נוגעת גם לאנשים פרטיים שחפצים לגדל כלב או חתול, ורוצים לסרסם כדי שלא יעברו נקבות משוטטות. ופעמים שהווטרינר ממליץ לסרס כדי למנוע מחלות או התנהגות פרועה בתקופות מסוימות בשנה.

השאלה עולה לגבי זכרים דווקא, מפני שאיברי ההולדה שלהם חיצוניים וקל יחסית לסרס אותם. אבל אם ירצו לסרס נקבות יצטרכו לבצע ניתוח פנימי מסובך יותר וממילא גם יקר. ונשאלת השאלה, האם מותר לפי ההלכה לסרס חתולים וכלבים?

איסור תורה לסרס בעלי חיים זכרים

תשובה: מגמת הבריאה להוסיף חיים בעולם, וכן נאמר לאחר בריאת החיות והעופות (בראשית א, כב): "ויברך אותם אלוקים לאמור פרו ורבו". כהמשך לזה אסרה התורה כל פעולת סירוס. היינו שלא נפגע באחד מאיברי ההולדה של אדם או בהמה, חיה ועוף. וכל המסרס אחד מהם, עובר על איסור תורה (ויקרא כב, כד; שו"ע אה"ע ה, יא).

גם מגוי אסור לבקש שיבצע את הסירוס

שאלה: האם אפשר לבקש מוטרינר גוי שיבצע את הסירוס עבורנו?

תשובה: גם זה אסור. אמנם לדעת רוב הראשונים, אם הגויים עצמם ירצו לסרס את החתולים אין להם בזה איסור, כי מה שנאמר בתורה על כל הבריות "פרו ורבו" הוא ברכה ולא ציווי  (רא"ש, נמוק"י, ב"י אה"ע ה', והגר"א שם). אך מכל מקום ליהודי אסור לבקש זאת מגוי, מפני שכל דבר שאסור לנו מהתורה, אסור לנו לבקש מגוי שיעשה אותו עבורנו (שו"ע אה"ע ה, יד, עפ"י רוה"פ). בנוסף לכך, לדעת מקצת מהראשונים (שאלתות וסמ"ג) גם על בני נח עצמם נאסר הסירוס. ולפי דעתם מן התורה אסור לנו לבקש מגוי לסרס עבורנו חתולים, שכן נצטווינו שלא להכשיל אדם בעבירה.