תגובה

"טוב שכן קרוב מאח רחוק", ואכן, מאמרו של שכני וידידי, הרב אליעזר מלמד רב היישוב ברכה, עוררני לכתוב את הדברים שלהלן.

בגיליון 'בשבע' שהתפרסם לפני שבועיים כתב הרב מלמד אודות היחס של צה"ל לקודשי ישראל.

לדבריו, היחס הוא שלילי. לראיה הביא הרב שתי דוגמאות:

האחת- דרישת הצבא מישיבות ההסדר להאריך את שרותם הצבאי.

והשנייה- העובדה כי קצין צה"ל הופיע בפני ראשי הישיבות ללא כיפה לראשו.

בדברי כאן הנני מנסה להעמיד את העובדות על דיוקן.

לפני מספר חודשים השתתפתי בפגישה של ועד ראשי הישיבות עם הרמטכ"ל. בפגישה הציג הרמטכ"ל לפני הרבנים את מצוקת כוח האדם בצבא, ובקש מהם לשקול את האפשרות של הארכת השרות.

הרבנים השיבו לו שהדבר איננו אפשרי, והיחס הקיים היום בין משך השירות לזמן הלימוד בישיבה חייב להימשך כמו שהוא.

מעולם לא הייתה דרישה להארכת השירות הצבאי, אלא בקשה בלבד.

ביחס לקצין ללא הכיפה, אני סבור כי לא נכון להקיש מכך על יחס הצבא לקדשי ישראל.

למען האמת, אותו קצין אהוב מאוד על רבים מהרבנים ואנשי האיגוד, הוא מסייע רבות בתפקידיו השונים בצבא, לחיזוק הישיבות ולא להיפך.

כשהקמנו את מנהלת השילוב הראוי, לפני כשלוש שנים, היה אותו קצין לעזר רב לנו בתחום זה.

ככלל, נכון להיזהר מאוד מלהטיל רפש ביחידות הצבא ומפקדיו.

אין לנו צבא אחר. הוא זה שמגן בגופו על עם ישראל וארץ ישראל, ולכן אין לאפשר לאף אדם להופכו לשק החבטות של החברה הישראלית.

ראשית יש לבדוק היטב את הנתונים קודם פרסומם ברבים, וגם אם נכונים הם אפשר לנסות ולתקנם קודם שמלהיטים את הרוחות ויוצרים ריגושים מיותרים ע"י פרסום הדברים.

לסיכום דברי: הצבא איננו חסין מפני ביקורת, אך יש לעשות זאת בתבונה ובזהירות, ללא התלהמות ואמירות כלליות שלא מביאות לידי תיקון.

תא"ל הרב אביחי רונצקי הוא הרב הראשי לצה"ל