הקרב על קדושות המחנה

אליהו נהרי כבר לא בטוח שיעודד את בניו הצעירים להתגייס לצה"ל באותה מוטיבציה שעשה זאת אצל בנו אביה. בתום קצת יותר משבוע שעושה בנו בכלא צבאי, יחד עם שני חבריו דוד בוסקילה ויוחאי רחמין, כשלפניהם עוד שבועיים של ריצוי מאסר, נהרי מזדהה לחלוטין עם הבחירה שעשו החיילים, ולא מבין את אלו הטוענים נגדם שמדובר בצעד קיצוני.

המפקד סירב לשפוט


"מה שמכונה בצבא 'השילוב הראוי' איננו ראוי ואינו עומד בקריטריונים ההלכתיים. הוא גובש על פי קריטריונים פשרניים כאשר הנציגים הדתיים הבינו שזה מה שהם יכולים להשיג. כך שלמעשה מי שמתגייס לצבא הוא כבר פשרן. הרי בנח"ל החרדי עושים מלחמות עולם על דברים כאלה, צריך לדעת להילחם עד הסוף ולהשיג את המטרה. לצערנו, החוגים שלנו הם פשרניים ובצבא יודעים שלא אכפת לנו"
נהרי, בוסקילה ורחמין, שלושה תלמידי ישיבת הסדר שנשלחו לשרת ביחידת מודיעין שדה, התבקשו לפני כשבועיים להיכנס לקורס עיוני אינטנסיבי שמועבר באמצעות מדריכה. השלושה הסבירו למפקדיהם כי הדבר נוגד את השקפתם הדתית. לאחר שנתקלו באטימות מצד המפקדים, הודיעו כי הם מסרבים להיכנס לקורס, על אף האיומים כי הם צפויים למשפט ומאסר. זמן קצר לאחר מכן מימשו המפקדים את האיום, והשלושה נשפטו ל-21 ימי מחבוש, אותם החלו לרצות בשבוע שעבר במחנה אורים. אגב, גם תנאי המאסר כוללים התמודדות עם בעיה דומה, שכן על האסירים במחנה מופקדות גם סוהרות. יצויין כי יחידת מודיעין שדה הינה יחידה בעייתית מבחינת העירוב המוגבר בין חיילים לחיילות בתקופת השירות, וכי רק בשנים האחרונות החלו להישלח חיילי ישיבות הסדר ליחידה זו.

באירוע דומה באותה יחידה, שהתרחש לפני מספר שבועות, נודע לאותה קבוצת חיילים בני ישיבות כי באימון המתקדם יועברו הקורסים כולם על ידי מדריכות. החיילים הביעו התנגדות שנענתה בהתעלמות מצד המפקדים. לבסוף נותר רק חייל אחד שהתמיד בסירובו להשתתף בקורסים אלו, והוא הועלה למשפט אצל מפקד המגמה. המפקד שמע את דבריו של החייל, והודיע כי לא מדובר בהפרת משמעת אלא בנאמנות לדת, ולכן סירב לשפוט אותו. החייל קיבל פטור מאותם קורסים. בעקבות זאת, התעוררו שאר החיילים הדתיים בבקשת פטור דומה. הפרשה הסתיימה בהבנה הדדית, כאשר את כל הקורסים באותו אימון העבירו המפקדים במקום המדריכות.

כאמור, במקרה האחרון הסיום היה פחות אידילי ונחתם בתקופת מחבוש ממושכת. האב אליהו נהרי, תושב קדומים, מספר כי החיילים אינם מביעים שמץ חרטה על החלטתם. כמי שגידל וחינך את אחד מהם, הוא גם יכול להבין מדוע: "אביה גדל בבית על טהרת הצניעות. אין לנו בבית טלוויזיה ועיתונים, השמחות שלנו נפרדות, כך שכל הסיפור הזה היה טבעי לו. מדובר בחיילים טובים, הסירוב לא נבע מסתם רצון לסרב. הם רצו לעשות את הקורס, אבל ביטאו את הרגישות שיש להם בנושא הצניעות. במקום להתחשב בהם, הלכו איתם בשפה של סירוב פקודה".

יש מי שיטענו שסירוב להיכנס לקורס עיוני בלבד שמעבירה מדריכה, זה צעד קיצוני משהו.

"מעיון בפוסקים, אלה שמתירים את זה הם השוליים שבשוליים. מדובר בדיעבד שבדיעבד, ואין מקום לומר שזהו צעד קיצוני. אין שום היתר לכתחילה לחייל לעמוד מול חיילת בשיעור, גם אם היא בבגד צנוע. זה יכול להביא לידי הרהור". נהרי מוסיף כי הקורס הספציפי הזה אמור לכלול גם צד מעשי בהוראת המדריכות, "וכשיגיעו לשלב המבצעי, זה בכל מקרה נוגד את פקודות השילוב הראוי. הקצינים בבית הספר למודיעין שדה אמרו שהם מבינים שטעו בכך ששלחו את החבר'ה האלה לקורס, ושמבחינת השילוב הראוי הם לא אמורים להיות שם".

נהרי גם מאוכזב מעמדתה הרופסת של הרבנות הצבאית באירועים מסוג זה: "צר לי שהרבנות הצבאית לא הולכת בקו הזה, ומעדיפה להסתתר מאחורי פקודות הצבא. דיברתי עם הרבצ"ר והוא אמר שלדעתו החיילים לא היו בסדר, כי לפי פקודות השילוב הראוי הם היו צריכים להיכנס לקורס כזה. כנראה שאין לו שיניים כדי לשנות את הסטטוס קוו הקיים כבר שנים, לכן ברבנות הצבאית מסבירים שיש רבנים שמתירים ושקשה לצבא לשנות את המצב הקיים". נהרי סבור שאת הימשכותו של הסטטוס קוו הבעייתי ביחס לתנאי השירות של החיילים הדתיים יש לתלות גם ברבני ישיבות ההסדר: "הם שתקו לאורך שנים ונתנו לזה להימשך כך. חשבתי פעם לפנות לרבנים בבקשה שיוציאו גילוי דעת שאומר שצריכות להיות הוראות ברורות לגבי החיילים שלנו, בדיוק כמו ההוראות הברורות שיש בנח"ל החרדי. אומרים לי שלצבא זה קשה, שהרוב בנוי על מדריכות, אבל לי זה נשמע כמו תירוצים ולא כמו נכונות לשנות. כשהצבא יבין שזה ברור מצד הרבנים, הוא ימצא דרך לשנות".

לדעתו של נהרי, המבחנים שבהם מעמיד צה"ל את החיילים שמבקשים לשמור על הקפדה בענייני צניעות, צריכים לגרום למחשבה שנייה באשר לעצם הגיוס: "אם יש בעיה ברורה של צניעות, שלא יילכו. זו מצווה הבאה בעבירה. עם ישראל רוצה את העזרה שלנו? בבקשה, שיבואו לקראתנו. אם הם לא רוצים – שיילחמו עם החיילות. לא מדובר פה בעניין של שוביניזם, אלא באיסור תורה מובהק".

החכי"ם מתגייסים

עם היוודע דבר מאסרם של השלושה, החלו חברי כנסת מהסיעות הדתיות לנקוט בפעולות שונות על מנת להביא לשחרורם של החיילים. הביקורת החריפה על היחס הנוקשה לו זכו החיילים מאחדת סביבה את נציגי המחנה הדתי והחרדי בבית המחוקקים. ח"כ זבולון אורלב פנה וקיבל אישור לקיים דיון דחוף בוועדת חוץ וביטחון בפרשה, דיון בו אמורים להשתתף בכירים בצה"ל הרלוונטים לעניין. ח"כ אורלב מציג עמדה עקרונית ועקבית, לפיה יש לאפשר לכל חייל לשרת בצה"ל בלי שייפגעו אמונתו ואורח חייו: "אני סבור שצה"ל חייב להכיל בתוכו יכולת להיענות לבקשות של שומרי תורה ומצוות המקפידים על קלה כחמורה בכל הקשור ל'שילוב הראוי', דהיינו אי מעורבות חיילות באימונים והדרכות", אומר ח"כ אורלב. "קשה מאוד לקבל שמחד גיסא נשמעת טענה קשה על התרחבות תופעת ההשתמטות, ומאידך גיסא צה"ל מכביד ואיננו רגיש לבקשות על רקע אורח חיים דתי". בכל מקרה, סבור ח"כ אורלב, "אי אפשר לדבר עם חיילים דרך כלא צבאי בסוגיות שנוגעות להשקפת עולם. זו שגיאה", הוא מזהיר.