פרויקט תגלית

"בעשרים השנים האחרונות, התפתחה בקרב הערבים טענה שהמבנים הראשונים שהיו אי פעם על הר הבית הם מוסלמיים. הם טוענים בעקשנות, ואפילו מאמינים בכך, שבית-המקדש היהודי לא שכן מעולם על ההר הזה, אלא במקום אחר. יש להם אפילו ראיה: 'עובדה, לא נמצאו שרידים ארכיאולוגיים של בית-המקדש'. בוודאי שלא נמצאו יותר מדי שרידים כאלה, כי הם לא נותנים לחפור שם. וחוץ מזה, נמצאו שרידים, כמו למשל הכתובת המפורסמת ביוונית (שנתגלתה ב-1871 באזור הר-הבית ונמצאת היום במוזיאון באיסטנבול), שככל הנראה, היתה במקור על הסורג שהקיף את המקדש ואסרה על נוכרים להיכנס פנימה. מלבד זאת, כל השרידים שנתגלו סביב ההר מעידים על כך שההר תפקד כמרכז הווי החיים של העיר ושל הארץ כולה".

מסתבר שטענה זו של הערבים מנוגדת לנאמר בקוראן ובמסורת המוסלמית אודות מקדש שלמה, ואפילו מנוגדת לחוברת שהוציא הווקף עצמו בשנות העשרים של המאה ה-20. "השיעים, בעיקר אלו מאזור פקיסטן ואפגניסטן, שהיו אויביו של הח'ליף שהקים את כיפת הסלע בסוף המאה השמינית, טוענים עד היום שצריך להרוס את המבנה של אל-מלאכ (כיפת הסלע, י"י) ולהקים את מקדש שלמה", אומר צוויג.

הערבים משמידים ראיות 


צוויג נתבקש להגיע ל"שיחה" עם מפקד היחידה למניעת שוד עתיקות ברשות העתיקות. בתחילה השיחה נוהלה באווירה חברית, אך פתאום השתנתה האווירה, והמפקד החל לתחקר אותו על חפירה אחרת, שלטענתו היתה שלא כחוק. נעשה חיפוש בביתו של צוויג, ואיימו עליו כי ייעצר. "במשך שלושה חודשים הפעילה רשות העתיקות יחידה של שמונה אנשים במטרה לגלות מערה שכביכול ערכתי בה חפירת שוד. כדי להפליל אותי, הרשות הפכה עבריין שהתגורר ליד אותה מערה וחפר בה – לעד מדינה נגדי". נגד צוויג הוגש כתב אישום, אך השופטת הבינה שזו חקירה פוליטית, והמליצה למדינה למשוך את התביעה בחזרה
כשנהגי המשאיות הערבים, שעשו את עבודתם בהתנדבות, הבינו שאין טעם לנסוע עד המזבלה, כי ממילא השרידים לא יושחתו שם, הם החליטו לחסוך זמן ודלק ולשפוך את העפר במקום קרוב הרבה יותר – בנחל קדרון. העובדה שמדובר בגן לאומי מוכרז, לא הפריעה לווקף לארגן מבצע בן לילה אחד, בו מאה משאיות פינו כמות עפר גדולה לנחל קדרון. בחודשים שלאחר מכן הווקף המשיך לפנות לשם עפר.

צוויג, שבאותם ימים היה סטודנט בשנה השלישית ללימודי ארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, שמע ידיעה קטנה בעניין הוצאת עפר מהר הבית בערוץ 7. באותה תקופה הוא השתתף, במסגרת לימודיו, בסמינריון של ד"ר גבי ברקאי, וחשב שיהיה מעניין לבדוק את החרסים שנמצאים בעפר מהר הבית. הוא ניסה לאתר את המקום באמצעות נדב שרגאי מ'הארץ' ויהודה עציון. במסגרת החיפושים התוודע צוויג לאדם שעבד עם הערבים בהוצאת עפר מההר. "הוא סיפר לי שתוך כדי החפירות נתגלתה כתובת בכתב עברי קדום. לא הייתי מתייחס ביותר מדי רצינות לדבריו אלמלא הוא הוסיף שהיה שם גם כוכב מחומש. הבנתי שהאיש ראה נכון. זו היתה כתובת מהתקופה ההלניסטית (תקופת שלטון יוון ובית חשמונאי), שחשיבותה בוודאי גדולה מאוד". מקומה של הכתובת הזו לא ידוע, וספק רב אם היא עודנה קיימת.

לצוויג נודע שאת העפר הערבים שפכו בדליים בבית-הקברות המוסלמי שבנוי על המדרון המזרחי של הר הבית (באזור שער הרחמים). לשם, הוא הבין, כבר יהיה קשה להגיע, וויתר על הרעיון.

שבוע מאוחר יותר נעשה פינוי העפר מהחפירה הגדולה של פתיחת פתח החירום. צוויג תיאם עם עציון, והם הגיעו לנחל קדרון. בעודם עורכים בדיקה קצרה של העפר, הגיעו למקום נערים ערבים, ואיתם נציג הווקף, שהחל לאיים עליהם שאם לא יסתלקו מן המקום, הוא יזעיק את המשטרה. "קיבלנו אישור מאולמרט (שהיה אז ראש העיר י"י) ומברק", אמר האיש. "בסך הכל הסרנו את השכבות הנוצריות והחזרנו את ההר להיות מוסלמי – כמו שתמיד היה". "זה היה מגוחך", אומר צוויג, "לראות כיצד נציג העבריינים מאיים עלינו שיקרא למשטרה". צוויג וחברו החליטו שלא להתעמת עם איש הווקף. הם הבינו שזעמו של הווקף לא יצא לשווא, וכנראה יש בעפר הזה חומר חשוב. 

צוויג החליט לבדוק את העניין. הוא לקח כמה חרסים למספר ארכיאולוגים בכירים, שאמרו לו שמדובר בחרסים מימי בית ראשון. הוא גייס מספר סטודנטים ותלמידים מישיבת רמת-גן, שעזרו לו לאסוף חומר. רשות העתיקות החלה להילחץ.

יחד עם סטודנט נוסף, ארן ירדני, פנה צוויג למספר ארכיאולוגים בכירים. הוחלט שהם יפרסמו את הממצאים שלהם בכנס הארכיאולוגי 'חידושים בחקר ירושלים', שנערך באוניברסיטת בר-אילן. הרשות החלה להפעיל לחץ על צוויג ועל המכון לארכיאולוגיה בבר-אילן, אך ראש מכון רנרנט המארגן את הכנס, פרופ' יהושע שוורץ, התעקש. לאחר שצוויג וחברו הציגו את הממצאים בכנס, עלו אנשי הרשות לבימה ואמרו שזו חפירה פיראטית, ושבר-אילן נותנת חסות לחפירה כזו. "זה היה מביך", אומר צוויג, "שסטודנטים לארכיאולוגיה עושים את העבודה של רשות העתיקות".

בעקבות האירוע בכנס פרצה סערה גדולה. לאחר שבוע וחצי שאלו את צוויג מדוע ארכיאולוגים אינם מפגינים נגד ההזנחה. גבי ברקאי התגייס, וכך יצאה לדרך הפגנה בה השתתפו קרוב לשלושים ארכיאולוגים.

עצומה חוצת מגזרים