לקליניקה של הפסיכולוג החרדי ד"ר עוז מרטין מגיעים דרך קבע גם משגיחים מישיבות קטנות, שבאים לקבל כלים לחינוך תלמידיהם המתבגרים.
פיטרו אותך? מצוין!
לא קשה להבין כי התהליך שעוברים מטופליו של מרטין קשור בטבורו לאמונה באלוקים ולחיפוש אחר דרישת אלוקים מן האדם, ואולם הוא מספר כי גם זוגות ויחידים חילונים רבים מגיעים אליו לטיפול. "תהליך הדיבור הדתי אינו מפריע לחילונים, כיוון שהבסיס הוא שהאנשים מחפשים אותו ניצוץ אלוקי שייתן להם משמעות לחיים".
גם אנשים שאינם שומרי מצוות?
"הרכיב החשוב ביותר להשגת האושר הוא ההגעה לערך עצמי, שאינו מותנה בהישגים. זה תהליך שקיים בפני עצמו. אני שואל את היושב מולי: 'האם אתה מעריך את עצמך כקיים גם אם לא תהיה יפה?', והוא משיב 'כן'. 'גם אם לא תהיה חכם?', אני ממשיך ושואל, והוא משיב: 'כן'. כשאני שואל מדוע, הוא משיב: 'כי אני קיים'. אז אני אומר: 'נכון, כי יש בך ערך שהוא מעבר לכל דבר, וגם לאשתך יש את זה'.
"נוצרת אצלם ההבנה שיש בהם משהו שהוא יותר מסך הנתונים שלהם. ההבנה הזאת מספיקה להתחיל לקבל אחריות שונה משהיתה להם עד כה על ניהול החיים. היא לא עושה משהו בגלל בעלה, אלא כיוון שזה נכון, זה נכון לשליחות המשותפת שלהם".
גם בטיפול בציבור החילוני מרטין קורא לילד בשמו, כלומר משתמש במושג 'נקודה אלוקית'. "אני לא מסתיר דבר".
המושגים האלה לא מרתיעים אותם?
"להפך. הם באים אליי בגלל זה. הם רואים אותי וקונים את מה שאני מייצג. הם באים אליי כדי לחזק את יכולת הקיום שלהם. בתהליך הטיפול אני מביא אותם להכרה שהחיים שלהם יושפעו משינוי המבט על הסיפור האישי שלהם. לרבים מאיתנו יש חוסר בסיפור האישי. אני מביא אותם למקום שבו החוסר הופך ליתרון. פיטרו אותך? עכשיו תוכל לחשוב מה באמת אתה רוצה לעשות בחייך. גם הנקודה הזאת מבוססת על רציונל אמוני. הרי 'כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד'. כך גם עם קשיים שיש לנו בחינוך הילדים. כל קושי כזה הוא הזדמנות לברר אצלנו את נקודת האמת. אם הילד אומר שהוא לא רוצה לעשות משהו, זאת הזדמנות בשבילנו לשאול 'האם אני אומר לילד לבצע את הדבר כמו אוטומט או שאני מאמין במה שאני אומר?'".
אין דרך קלה, יש דרך נכונה
מספר שנים לאחר שהחל מרטין בעבודת הטיפול שלו הגיע אליו משגיח ב'ישיבה קטנה' (גילאי 13-16) ושאל כיצד הוא מצליח לגרום לזוגות שבאים אליו להכיר בערך עצמם, לקחת אחריות על חייהם ולצאת מהקשיים שבהם הם נתונים.
השניים נפגשו מספר פעמים, וניתחו את דרך הטיפול של מרטין. המשגיח הביא עמו עוד שבעה משגיחים, וכך יצא שפעם בשבוע, בין השעות עשר לחצות, התיישבו בקליניקה של מרטין שמונה משגיחים שרצו לדעת עוד על נפש האדם, ולהרחיב את ארגז הכלים שלהם כדי להגיע לנפשותיהם של הצעירים שעל חינוכם הם מופקדים.
"ההיענות שלהם היתה כל כך מרשימה והיכולת שלנו לעבוד ביחד היתה כל כך גדולה, שמזה התפתחה מערכת שבה אני נותן הרצאות פעמיים בשבוע לקבוצות של גברים שמעוניינות להגביר את היכולות הפנימיות שלהם לתקשר עם עצמם ועם סביבתם, ולחבר את תפקיד החינוך למקום גבוה ולא למקום של שוטרים וגנבים".
עוד לפני מתן ההרצאות, העביר ד"ר מרטין שיעורים לאברכים החונכים בני ישיבות ומחזקים אותם. בתום אחת הסדרות האלה, הגיע אליו אדם והציג לו את ההרצאות שלו משוכתבות. העומד מולו אמר שרבים נעזרו בקובץ הזה, ומרטין ראה בכך רמז לכך שהתיאוריה שלו צריכה להגיע לאנשים רבים יותר. אז התחיל לעבוד על הספר 'קשר של השפעה'.
הספר החובק 260 עמודים (הוצאת פלדהיים) מציג וממחיש לקורא מגוון כלים פסיכולוגיים לטיפול במתבגר. אולם מרטין אינו מספק ספר בסגנון '10 כללים לפסיכולוגיה בגרוש'. הוא מפרט, מדגים ומסביר את המושגים החדשים שעלו בכל פרק. הקומות בספר לא תמיד מסודרות זו על גבי זו, אך מהמניפה שנפרשת לנגד עיניו הוא בהחלט יכול לספוג מבחר של כלים, שרובם נכונים בכל מערכת יחסים בינאישית: בני זוג, שיחה עם הילדה הקטנה ואפילו עם השכנה על ספסל בגינה.
כך ניתן למצוא גם הסברים על הקשבה והכלה, היחס לשונה והאזהרה מהזדהות יתר, וגם תקשורת רוחנית, אמונה בטוב של הנער המתבגר ובנקודה האלוקית שבו, יושר אישי ושכנוע פנימי עמוק באמיתות שאותן המטפל רוצה להעביר.
קראת לספרך 'קשר של השפעה'. בעולם המערבי לא נהוג להתערב בדילמות המוסריות העוברות על הנער. לעזור לו – כן, למשוך אותו להכרעה כזו או אחרת – לא.
"נכון, וזה אסון. אומרים בהומור על יהדות גרמניה, שבדרשות שלהם היו הרבה קושיות, והם היו נרדמים לפני שהיו מקבלים את התשובות. זה תהליך לא הוגן לתת קושייה בלי לתת תירוץ, במיוחד בדברים ערכיים. החברה מייחלת לגבולות. ההורים איבדו את העוצמה לומר 'זה מה שנכון כי ככה כתוב', 'זה מה שנכון כי זה נצחי'. ההורים צריכים לפעול מתוך שכנוע פנימי ולהקרין שהדברים נכונים. יש הרבה הורים חכמים, אבל לא משוכנעים. הייתי שמח מאוד אם הורים היו לוקחים אחריות לשכנע את עצמם במה שהם אומרים לילדים".
ספרו של מרטין קורא למבקש להשפיע – מחנך, הורה או יועץ – להיות מאופק ומחושב בתגובותיו ולא להיסחף אחר הרגש. מעל כל אלה, הוא דורש מן המטפל להיות כן וישר עם עצמו. אם אתה רוצה לחזק את אמונתו של הנער בבורא, עליך להיות בעל אמונה חזקה.
השיטה שלך תובענית מאוד. מחנך שרוצה להשתמש בה צריך לקרוא את הספר פעמים לא מעטות, להפנים ולעבוד על אישיותו.
"נכון, גם העולם תובע והחיים הם תובעניים. התובענות יכולה להיות רכה ויציבה, אבל חזקה".
אבל כדי שזה יקרה, אתה אמור להיות אדם עשוי היטב.
"זה הסיפור. אנחנו אמורים להיות עשויים היטב".
אבל אתה מדבר גם על הורים...
"אין דרך קלה, יש דרך נכונה, ראויה ומספקת. הסיפוק הוא לא מהתוצאה אלא מהדרך, מהשייכות".
אתה חושב שהתיאוריה שלך יצאה דווקא ממך משום שהעיניים של אנשים שעשו דרך אל היהדות הן רעננות יותר?
"ההיסטוריון שלי יגיד את זה", אומר מרטין וצוחק. "התהליך המרכזי הוא יצירת שינוי וחיפוש, וזה אפשרי רק אצל מי שיש לו בערה לדבר הזה, ואת ההכרה בערך החיים. זכיתי לזה". ניתן להוסיף שמרטין עצמו לא חושש משינויים אישיים, וייתכן שזו הסיבה שהוא מסוגל להעביר אחרים תהליך של שינוי.