רב הגלוי/ עדי גרסיאל
ביום שלישי בלילה הסגיר עצמו אליאור חן למשטרה בברזיל. חן, החשוד שעמד בראש קבוצה שהתעללה בילדים בירושלים, למד בישיבה ומצויד בזקן ופיאות, מה שהפך אותו באופן אוטומטי בחלקים גדולים של התקשורת ל"רב", למרות שמעולם לא הוסמך לרבנות. כך עשה גם אתר אנרג'י של מעריב כשדיווח: "המרדף הסתיים – הרב אליאור חן הסגיר עצמו למשטרה". בווינט היו מדויקים יותר – "ה"רב" אליאור חן הסגיר ...". ורק הארץ השמיט לגמרי את התואר הרבני וקרא לילד בשמו - "אליאור חן הסגיר עצמו למשטרת ברזיל".
אין זו הפעם הראשונה, ובוודאי לא האחרונה שבה מחלקים בתקשורת תארי רב בסיטונות. קלות הדעת הזו, יותר משהיא פוגעת בציבור הדתי והחרדי, חושפת את בורותה של העיתונות ומעידה על התייחסותה השטחית והסטריאוטיפית לציבורים הללו. אחרי הכל, בשום עיתון לא יכנו אדם "דוקטור", רק בגלל שהוא לבוש בחליפת טוויד וחמוש במשקפיים.
בלי פרשנות בבקשה/ חגית ריטרמן
הגיע הזמן שכלי תקשורת יפסיקו לכנות את אליאור חן, אותו מטורף שהחליט שהוא רב, בתואר "הרב". נכון שזה פיקנטי יותר, נכון שכל התקשורת מכנה אותו כך – אבל די. אפילו לא במירכאות. אם מישהו היה מחליט שהוא פרופסור, נניח, או גאון או חשמלאי – היינו ממשיכים לכנות אותו כך גם אחרי שהתברר שהכשרתו כחשמלאי או הקביעה שהוא גאון מופרכות? אתם מתארים לכם מצב בו היינו כותבים "החשמלאי בועז יונה", נניח, או "הגאון אברהם הירשזון" ו"צמד הצדיקים עופר מקסימוב ואתי אלון"?
הגיע גם הזמן, עודד שחר מערוץ 1, שכשאתה מפרסם סקר לפיו הציבור סומך על אהוד ברק בענייני ביטחון ועל בנימין נתניהו בענייני כלכלה, תזכור שזה רק סקר ולא הזדמנות להבעת דעתך. אי לכך, הימנע בבקשה מלהוסיף הערה כמו 'למרות שנתניהו קיצץ בקצבאות והביא משפחות למצב כלכלי רעוע' (הציטוט לא מדויק, אך זו רוח הדברים). שהרי גם על ברק יכולת לומר "למרות פרשת צאלים ב' ולמרות הרעת המצב הביטחוני עקב הנסיגה החפוזה מלבנון", ונמנעת מלעשות זאת. אז בבקשה, שוויון.
מה זה קשור ליהדות?/ חגית רוטנברג
את 15 הדקות האחרונות של התכנית 'פוליטיקה', ששודרה ביום ג' בערוץ הראשון, ראו לנכון עורכיה להקדיש לנושא קטן ואזוטרי כמו שאלת קיומו של אלוקים. בדיון, שחלקו התנהל על רקע כותרת הסיום, ייצגו בין השאר את המגזר הדתי אברום בורג - המתנער מחובת האדם כלפי בוראו בצורה נחרצת - וצביה גרינפילד, חברת 'מרצ', עטוית פאה לראשה. חובש הכיפה היחיד שעוד ייצג את הדת איכשהו בכבוד היה פרופ' צבי מזא"ה, מדען דתי מאוניברסיטת תל אביב. אך את ההגנה התקיפה על קיומו של הא-ל נטל לידו דווקא מבקר הספרות נטול הכיפה מנחם בן. רבנים, סברו כנראה העורכים, מיותרים לחלוטין בדיון מעין זה.
מגיעה למקומה הטבעי/ חני לוז
השבוע פורסם שהכתבת, הצלמת, העורכת הבכירה והממונה על תלונות הציבור בחברת החדשות של ערוץ 2, ענת סרגוסטי, עוזבת את הערוץ לאחר שמונתה למנכ"ל הארגון השמאלני "אג'נדה".
אכן, מינוי מתאים.
סרגוסטי ניהלה דרך עבודתה העיתונאית מאבק אידיאולוגי בכיוון שהיא מאמינה בו: הערבים הם הקורבן, והרעים הם המתנחלים ואותם גורמים בצה"ל שעדיין מאמינים שתפקידם להילחם באויב הערבי.
סרגוסטי לא הסתירה את דעותיה: בתקופת המצור על ביירות במלחמת שלום הגליל היא ראיינה את ערפאת יחד עם אורי אבנרי. בראיון ל"הארץ" אמרה שמיעוטים ואפליה הם נושאים שהיא מחויבת אליהם "בכל מה שאני עושה בתקשורת ומחוץ לתקשורת".
לפני שנה בדיוק סרגוסטי היתה בין המציגות את "פשעי המדינה" בתערוכת צילומים על הערבים ב"שטחים הכבושים" לציון "ארבעים שנות כיבוש".
סרגוסטי שידרה עוינות ברורה למתנחלים. כתבה אחת, מלפני שנתיים וחצי, הציגה בצורה חד צדדית ושלילית את יהודי חברון. בין השאר טענה סרגוסטי, שבצה"ל לא ידעו לפרט על אירועים חבלניים נגד יהודים שאירעו בשנתיים האחרונות...
במדינה דמוקרטית אין עוררין על כך שלגברת סרגוסטי זכות לדעותיה ולבטא אותם. השאלה היא, כיצד חברת חדשות העסיקה כתבת ועורכת בכירה, שבמקביל לעבודתה העיתונאית היתה פעילה בארגונים בעלי גוון פוליטי מובהק. התקשורת היא אמצעי המידע המרכזי המשפיע באופן גלוי וסמוי על דעותיהם ותפיסותיהם של הצופים. מדינה דמוקרטית חייבת לדאוג שערוץ חדשות מרכזי, המקבל זיכיון מהמדינה, ידאג ככל האפשר שעובדיו לא יהיו מזוהים מעשית ורשמית עם פלג פוליטי מסוים.
התפכחות מאוחרת ויקרה/ ישראל מידד
עדיין מהדהדות באוזניי דברי היועצת המשפטית של רשות השידור כאשר באנו, נציגי אגודת 'לדעת', אל ישיבה של ועדת הכספים של הכנסת, על מנת להשתתף בדיוניה על תקציב רשות השידור. בלי להתבייש אמרה נציגת רשות השידור שאין זה מקומנו ושאין לנו כל זכות להתערב. רק התערבות יועצת הוועדה, שהגנה עלינו, מנעה רגע מביש ופוגע.
את כעסה יכולתי להבין. באנו עם נתונים וניתוחים שהוכיחו שאין לרשות השידור כל שליטה על משק הכספים שלה, שנעשים דברים שבוודאי אינם לפי הנהלים. לא נעים להיות מוצג כ'שלומפר', אם לא גרוע מזה. אבל חוסר הבנה בסיסי כל-כך של השיטה הדמוקרטית הדהים אותנו.
ומדוע אני נזכר באותו רגע מלפני כ-12 שנה? הנה, הידיעה הבאה שפורסמה השבוע מבהירה: "הוועד המנהל של רשות השידור שוקל להוריד את 'מבט שני', לקצץ בהפקות 'יומן' ו'רואים עולם', לשדר את 'יומן' בימי חמישי ולהפסיק את שידורי הרדיו החל בחצות; זאת, במסגרת המתווה של היו"ר משה גביש לקיצוץ 130 מיליון שקל מהתקציב".
ובכן, מה שלא רצו לעשות אז בקטן, אולי יצטרכו לעשות היום ובגדול. כנראה גם על התנשאות משלמים בסופו של דבר.
חדשות בחדשות / חגית ריטרמן
העיתונאי עמנואל רוזן הגיש השבוע תביעה בגין לשון הרע נגד האלוף אלעזר שטרן, ראש אגף משאבי אנוש בצה"ל. סכום התביעה: מיליון שקלים. רוזן טוען ששטרן אמר בכנס כי רוזן מותח עליו ביקורת כנקמה על שסירב לסדר לבנו תפקיד בדובר צה"ל, וששטרן אמר זאת כדי לפגוע במשרתו ובשמו הטוב ותוך הסתמכות על שמועות וחצאי אמיתות. הביקורת שמתח רוזן על שטרן היתה נגד דבריו של האלוף ש"אין שכול בעיר תל-אביב".
משרד התקשורת אמור לפרסם היום (ה') את המכרז לזיכיון להפעלת שידורי רדיו דיגיטלי. באמצעות הטכנולוגיה החדשה יוכלו לעלות לאוויר כ-50 תחנות שייקלטו בכל הארץ.
העיתונאי הוותיק ושר המשפטים לשעבר יוסף טומי לפיד נפטר בתחילת השבוע בגיל 77. לפיד כתב וערך בעיתון מעריב, שימש כמנכ"ל רשות השידור, הגיש תוכנית רדיו ברשת ב', ובשנות התשעים היה חבר הפאנל המיתולוגי 'פופוליטיקה' בערוץ 1 משך חמש שנים.
רשות השידור החליטה לנקוט צעדי התייעלות ולקצץ של 40 מיליון שקלים, לאחר שהתברר כי בתקציב לשנת 2008 יש גירעון שיתפח, עד סוף השנה, ל-150 מיליון שקלים. צעדי ההתייעלות כוללים, בין השאר, הקלטה מראש של תוכניות סוף שבוע שאינן חדשות כמו 'יומן' ו'רואים עולם' על-מנת שלא יהיה צורך לשלם לעובדים שעות נוספות שהתשלום עבורן גבוה מהרגיל; צמצום כוח האדם הקיים והימנעות מקבלת עובדים חדשים; הגברת הפיקוח על ההוצאות. הנהלת הרשות מעוניינת להחיל את תוכנית ההתייעלות מה-1 ביולי, לאחר שתשמע את השגותיהם של ארגוני העובדים.