עולה למקום ריאלי

בשנת תשס"ב עזבה אנטוב את עבודתה בתע"ש ופנתה ללימודי תואר שני במדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן. "אני כזו שצריכה להבין עד הסוף", מסבירה אנטוב את המהלך, "רציתי להבין איך הדמוקרטיה עובדת". את התיזה שלה כתבה על 'אידיאולוגיה ולאומיות ברחוב הרוסי', והופתעה לגלות שעם ישראל היה הראשון בעל זהות לאומית, בעוד במקומות האחרים הזהות היתה בעיקר חמולתית-שבטית.

עבודתה בעבר כמהנדסת תוכנה מסייעת לה היום בעיסוקה העיקרי, בהפצת תכנים יהודיים-לאומיים בשפה הרוסית באמצעות האינטרנט. היא מנהלת פורטל של אתרים אלה, לאחר שסייעה בבנייתם. בנוסף הקימה את אתר הליכוד בשפה הרוסית, (אתר שזכה לביקורת רבה בגלל התכנים הלאומיים-מדי שלו). כחלק מאותה פעילות של הפצת לאומיות יהודית בשפה הרוסית, היא מקימה בימים אלה, כאמור, אתר על ז'בוטינסקי בשפה הרוסית. כמו כן היא כותבת מאמרים בעיתונים ישראליים בשפה הרוסית, בעבר ערכה את ביטאון הליכוד ברוסית, וכן תרגמה לרוסית את ספריהם של משה פייגלין ומוטי קרפל מ'מנהיגות יהודית' ודאגה להפיצם ברחבי העולם.

אנטוב חברה גם בפורום דוברי הרוסית של הליכוד, המקדם שיח ציבורי והצעות חוק בנושאים שונים ומגוונים. בימים שלפני הגירוש עמדה בראש המטה נגד ההתנתקות של דוברי הרוסית. "באמת ניצחנו", אומרת אנטוב "אבל שרון פשוט התעלם. הוא היה בולדוזר, אבל ביבי לא יוכל להתעלם כך מאיתנו". בהמשך היתה פעילה ברחוב דובר הרוסית במטרה לשכנע את העולים להצביע לליכוד ולא לליברמן. "ראינו מה ליברמן שווה. אולי הוא ימני בדעות שלו, אבל הוא מוכן לשבת בממשלה עם קדימה".

הליכוד פעל גם הוא לא פעם בניגוד לעמדת בוחריו.

"זו בדיוק הסיבה בגללה צריך בליכוד חברי כנסת נאמנים שאי אפשר יהיה לקנות אותם. אם קבוצת המורדים בליכוד לפני ההתנתקות היתה גדולה יותר, היא היתה יכולה להשפיע יותר".

לא לסקטוריאליות

בשנה שקדמה לגירוש, עלה שמה של משפחת וובנובוי לכותרות. הבן, יעקב, שהיה חייל מצטיין בהנדסה קרבית, הודח מקורס קצינים לאחר שהביע את דעתו כי פקודת הגירוש היא בלתי חוקית בעליל, וכי זהו ניצול של הצבא לצרכים פוליטיים. לאחר שיחה עם מפקדו, בה לא הסכים יעקב לחזור בו מדבריו, הוא הודח מן הקורס. "תוך שעתיים הצבא הביורוקרטי מצא לו תפקיד אחר. אפילו להיפרד מהחברים בקורס לא נתנו לו", קובלת אנטוב. גם הבעל, ויטלי, התפרסם באותה שנה כשנעצר לאחר שפירסם באינטרנט מאמרים שזכו לאשמת 'המרדה'. אם תיבחר, מקווה אנטוב בין השאר לקדם את החקיקה הנוגעת לחופש הפרט.

"מי שמגיע מרוסיה הסובייטית, פשוט לא יכול לסבול שאין לו חופש", היא מסבירה, ומוסיפה אגב כך כי תפעל למען חוק שמיים פתוחים, ונגד חוק 'האח הגדול'. על השאלה מנין היה לבנה האומץ לעמוד מול כולם ולהביע באומץ את דעתו, היא משיבה: "כך היינו ברוסיה. ידענו שאנחנו צודקים וכולם סביבנו טועים. אדם אחד יכול לעמוד נגד כל העולם ולא לוותר, אם הוא צודק. זו ההרגשה הנפלאה ביותר שהיתה לנו כשהגענו ארצה, איך שכל האימפריה הרוסית עמדה נגדנו, הציונים, והנה האימפריה נפלה ואנחנו חיים בארץ".

בבחירות האחרונות התמודדה אנטוב על משבצת העולים, משבצת מס' 32 ברשימה, וזכתה, אלא שהמקום היה רחוק מלהיות ריאלי. בבחירות הקרובות גם המקום העשרים משוריין למועמד עולה, וגם המקום השלושים ושניים הוא ריאלי בהחלט.

למה החלטת לרוץ לכנסת?

"במקום שאין אנשים היה איש", אומרת אנטוב. "האנשים שרצים לפוליטיקה הם תמיד הקרייריסטים והאינטרסנטים. יפי הנפש לא רוצים להתלכלך בפוליטיקה. ואז נמצאים בכנסת אנשים שאמנם ארץ ישראל חשובה להם, אך כשצריך לבחור בין ארץ ישראל לכיסא, הם בוחרים בכיסא".

זו לא השתלטות של פייגלין על משבצת העולים?

"רוצים שפייגלין יהיה קבוצה מוגדרת, אחרת. אבל זה לא נכון. אני חברת ליכוד עוד לפני שפייגלין הגיע. אני פעילה בהמון תחומים  ויש לי חברים מכל המחנות".

אבל האג'נדה שלך היא לא קידום של העולים.

"נכון. העולים הם לא מקבצי נדבות שצריכים הטבות מיוחדות. הם אנשים חכמים, בעלי מקצועות חופשיים. בשביל מה העולים מרוסיה הגיעו לארץ? כי הם רוצים מדינה יהודית. אם זה היה בשביל כסף הם היו הולכים לגרמניה, סל הקליטה שם יותר גדול. זו לא משבצת סקטוריאלית, העולים הם חלק בלתי נפרד מהמדינה. הם רוצים מדינה יהודית וליברלית, וזה הדברים שאני מאמינה בהם". אגב כך מזכירה אנטוב כי שרנסקי בזמנו פנה אליה ואל בעלה בבקשה להצטרף למפלגת 'ישראל בעליה', אך הם סירבו להיות חברים במפלגה סקטוריאלית.

מה את מתכוונת לעשות בכנסת?

אנטוב מחייכת: "המון. אבל אין טעם להגיד, כי ממילא אף אחד לא מאמין להבטחות שנותנים לפני הבחירות". ובכל זאת מציינת אסיה כמה ממטרותיה העתידיות בבית הנבחרים: "קודם כל המאבק על שלימות יהודה ושומרון. לבטל את גזירות הבנייה ולתת לנו כאן ביטחון. בשביל זה עלינו, שנוכל לחיות בטוחים כיהודים במדינה שלנו". חוץ מזה היא מוסיפה נושאים כמו חינוך, גם למבוגרים: "גם מבוגרים רוצים מסורת. אין למדינה היום תקציב שמיועד לזה. מבוגרים נכנסים לאולפני גיור בדלת האחורית, כי רק שם מלמדים מסורת יהודית". כלכלה: "אני מאמינה בכלכלה חופשית. ביבי שינה הרבה, אבל לא מספיק". ביטחון: "חבר כנסת יכול להגיש שאילתא לצבא ולמשטרה, ולדרוש מהם למלא את תפקידם". עלייה וקליטה: "לצערי מגיעים לארץ המון גויים. צריך להפסיק את זה".