דור חדש של מחבלים

אם נוספת שהשמיעה את קולה לאחר שתיקה ארוכה בת 29 שנים, היא נינה קרן, אימו של דני הרן הי"ד. בעקבות העסקה בה שוחרר סמיר קונטאר, רוצח בנה ונכדותיה, תמורת גופותיהם של החיילים החטופים אלדד רגב ואהוד גולדווסר, לא יכלה האם הקשישה לשתוק עוד. ימים ספורים לפני צאת העסקה אל הפועל, שלחה מכתב רווי צער וזעם לראש הממשלה דאז אהוד אולמרט, בו היא תבעה ממנו לשקול שוב את ההשלכות החמורות של שחרור הרוצח. היא תיארה את חששותיה מפני יום השחרור, והזהירה כי הקורבנות הבאים כתוצאה מהעסקה כבר מחכים בתור: "איאלץ לחשוב על העתיד המאושר המחכה לו, על המשפחה שיקים, על הילדים שיביא לעולם ואולי על דור חדש של מחבלים. אדוני ראש הממשלה, כבר עכשיו אני פוחדת לחשוב מי יהיו הדני, העינת והיעל הבאים בתור... כל השנים אני סובלת ועכשיו אסבול עוד יותר. החלטה הזאת מעודדת טרור... כל השנים אמרו שלא ישחררו מחבלים עם דם על הידיים. מה קרה עכשיו?". קרן גם תמהה במכתבה כיצד זה קולה כאם שכולה לא זוכה להתעניינות, כפי שזוכים לו הורים שכולים אחרים: "למה אף אחד לא שואל אותי? אני אמא שלו", שאלה.

קרן אינה היחידה. הורים שכולים נוספים המתנגדים לעסקות שחרורי מחבלים, חשים היטב את ההתעלמות התקשורתית והציבורית מעמדתם. לפני כחצי שנה נפתח מאהל המחאה של נפגעי הטרור בירושלים, מול המאהל של משפחת שליט. ההד הדל לו זכו, יחסית לשכניהם ממול, גרם להם לתסכול ופליאה היכן נמצאים גדודי הצעירים של הימין כשמדובר בנושא כה גורלי. לפני מספר שבועות הרסה עיריית ירושלים את המאהל על הציוד ותמונות הנרצחים שבו, בתואנה כי מדובר במאהל לא חוקי.

עם פתיחת המאהל, כאמור לפני כחצי שנה, שוחחו ההורים השכולים עם 'בשבע', והסבירו את עמדתם נגד העסקה. "אין לנו שום עימות עם משפחת שליט ואנחנו בעד שחרורו של גלעד", מדגיש יוסי מנדלביץ', שאיבד את בנו יובל בפיגוע באוטובוס התלמידים בחיפה. "אבל התשלום הזה אינו קביל. שחרור של 1,400 רוצחים זה מחיר לא סביר, זו פשיטת רגל מוסרית של מדינה שמשחררת רוצחים בכמות שמהווה סכנת חיים לאזרחיה". מנדלביץ' גם אינו מקבל את החלוקה בין מחבלים עם 'דם על הידיים' לבין אלו שלא עונים להגדרה זו: "אלה שאין להם דם על הידיים זה פשוט כאלה שהתפקשש להם, והם ישתדלו שבפעם הבאה יהיה להם דם על הידיים".

רון קרמן, ששכל את ביתו טל באותו פיגוע, טוען כי על ישראל להבין שיש דרכים אחרות לשחרור חטופים. "החמאס הצליח לשטוף לנו את המוח על ידי לוחמה פסיכולוגית מתוחכמת שרק על ידי שחרור 1,400 מחבלים אפשר לשחרר את שליט. הם הצליחו להשריש בנו את המשוואה הזו, יחד עם העסקאות המטורפות שהתבצעו בעבר. החלטתי שצריך לשים לזה סוף", הוא מסביר את החלטתו לצאת לפעילות ציבורית. "אני מקווה שנוכל לשבור את המשוואה הזו ולמצוא פתרון אחר. ישראל היא מעצמה אזורית, לא ייתכן שארגון טרור ינפנף בנו. הפתרונות האחרים אולי לא נעימים לציבור הישראלי, אך זה הרע במיעוטו. שחרור של אליטת המחבלים יגרום לא רק לכך שהטרור יקבל כוח מיומן וחזק ובד בבד כוח ההרתעה הישראלי ייחלש מאוד, אלא גם המחבלים העתידיים יקבלו עידוד מוראלי גדול".

מנדלביץ' מבקש להמחיש בדרך נוספת את המשמעות המסוכנת של ביצוע העסקה: "לבצע את העסקה הזו זה כאילו לבצע עסקה שבה החמאס אומר לישראל: תנו לנו 150 אנשים אקראיים, שנוכל להעמיד אותם מול הגדר בכיסופים ולירות בהם אחד אחד, תמורת שחרורו של גלעד שליט. ברור שעסקה כזו לא היו עושים, אבל זו בדיוק המשמעות של שחרור ארכי-רוצחים לערים".

קרמן מחדד זווית נוספת, והפעם מכיוון לוחמי צה"ל: "כדי לתפוס את כל אותם מחבלים סיכנו חיי חיילים. אז עכשיו יבוא פוליטיקאי ובהינף קולמוס יפטור את כל העבודה הזו? איך הוא ישלח מחר חיילים לתפוס עוד מחבלים? מה עם אלה שנהרגו בניסיון לתפוס את המחבלים הללו?".

מה היה גנדי אומר?

משפחה שכולה אחרת שלא משמיעה את קולה בסוגיה היא משפחתו של השר רחבעם זאבי (גנדי) הי"ד, ממנהיגיו הבולטים של הימין הישראלי בעבר. רעייתו יעל התבטאה אמנם בעבר בזכות עסקות לשחרור מחבלים, אולם בנו וממשיך מורשתו, פלמ"ח זאבי, ממשיך להתעטף בשתיקה. בשיחה השבוע עם 'בשבע' אמר זאבי כי לא ידוע לו שהאחראים לרצח אביו נמצאים ברשימת השחרור, ועל כן אין טעם שימסור את התייחסותו לסוגיה. גם השאלה מה היתה עמדתו העקרונית של אביו לגבי שחרור מחבלים לא זכתה למענה.

דיווחים שפורסמו השבוע בשם "מקורות עיתונאיים פלשתיניים", מספרים על התקדמות משמעותית ההולכת ונרקמת מאחורי הקלעים של עסקת שליט. לדברי המקורות, נתניהו מתקדם לקראת ביצוע שלב ב' בעסקה, לאחר השלב הראשון שכלל שחרורן של 20 מחבלות תמורת קלטת הווידאו בה נראה שליט חי. בשלב זה אמורים להשתחרר מחבלים נוספים, ואילו השלב האחרון צפוי להיות הקשה ביותר ויכלול את שחרורם של המחבלים ה'כבדים' ביותר. בישראל, לעומת זאת, שומרים על חשאיות בכל הנוגע להתקדמות העסקה, אם כי לא פורסמה הכחשה לדיווחים.

גם מומחי ביטחון בישראל מתריעים מפני הסכנה שבעסקה. אמנם לא רבים ששים להתראיין ולהביע את העמדה הלא-פופולרית, אולם אחד הבולטים בתחום, ד"ר בועז גנור, ניאות לשטוח את עמדתו הברורה בדבר הסכנות שבעסקה, הגם שאינו שולל באופן גורף עסקאות לשחרור מחבלים. גנור משמש כמנהלו של המכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי בהרצליה, ואף מייעץ בתחום זה למקבלי החלטות בארץ ובעולם. בטרם ידון לגופה של העסקה המתרקמת, מבקש גנור להציע את המתווה הנכון לדעתו: "מצד אחד, בעסקאות כאלה אי אפשר לכבול את ידי הממשלה ולהגיד לא מנהלים משא ומתן ולא משחררים אסירים, כי יש מחויבות מוסרית למדינה לשחרר אזרח ישראלי. אגב, אני לא מקבל שיש מחויבות כלפי חייל יותר מאשר לאזרח, אבל יש מחויבות לשחרר חטוף שלנו שנמצא בידי אויב.