זה הולך ביחד עם צניעות?

"כן ולא. זה תלוי באדם. אם המשחק שלך עוסק בך ובאגו שלך, אז זה לא הולך יחד. אבל אם את באמת משחקת, כמו מריל סטריפ, שבכלל לא נמצאת על הבמה, אלא הדמויות עוברות דרכה והיא לוקחת את הקהל שלה למסע, אז כן. וזה העניין האמיתי של משחק. יש את אלה שממלאים נפח בעולם ויש את האומנות האמיתית. אני יודעת לזהות את זה. במהלך השנים עשיתי אולי 12 אלף אודישנים ואני יכולה לדעת. כשהדבר האמיתי נכנס לתוך החדר, זה ברור".

ימיו הראשונים של ה'גוליארד' היהודי לבנות בלוס אנג'לס לא היו קלים. "המנהל של בית יעקב, הרב ברשטיין, אדם חשוב ומחנך מכובד, אמר לי 'אם תעשי דברים לא לטעמי, אני אסגור אותך'". גרבוז מדבררת אותו בלי מרירות: "הוא מאוד חשש, הפחד היה שאקח בנות דתיות ואהפוך אותן לכאלה שרוצות להגיע להוליווד. הסברתי לרב שהרעיון הוא לעשות עבודות יהודיות, ודרכן לגרום לאנשים להיות חזקים וקרובים יותר ליידישקייט שלהם". בקיץ השלישי בו פעל בית הספר, נתן הרב ברשטיין מלגות לבית הספר של גרבוז.

לגרבוז ברור מאוד מה היא תיצור, בבית הספר שלה ובכלל, ומה לא. "אנשים הציעו לי לעשות 'צלילי המוסיקה' יהודי. אני לא אעשה את זה, כי העניין הוא להצמיח קול ייחודי. אנחנו ציבור שאין לו אמירה תרבותית בקולנוע או בתיאטרון. אפילו בספרות הכול נמצא בשלבי ההתחלה".

מה בעצם האופציות העומדות בפני הבנות שלומדות אצלך?

"אני מנסה לפתח כותבות חדשות וגם בימאיות. הבנות האלה יכולות להיכנס לתוך הקהילה שלהן וליצור שם, אבל אנחנו צריכים למצוא עבורן אפשרויות חדשות כמו קבוצות תיאטרון. העובדה שהן עוברות דרכי עוזרת להן, גם אם זה רק ברמת הביטחון העצמי. ייתכן שהן יחליטו לעשות עם זה משהו רציני יותר".

את מדברת על אמירה יהודית תרבותית. למה כל כך חשוב שהיהדות תייצר סרטים והצגות?

"הבעה אומנותית היא כלי חינוכי נפלא שחייב להיות בבתי הספר. כשבת משחקת דמות הירואית יהודית, יש לה קירבה מאוד אינטימית עם הדמות והיא הופכת לחלק ממנה. החוויה היצירתית נכנסת ישר לנשמה של השחקנית והקהל. הסרט שלנו הציג השבוע בפסטיבל הסרטים היהודיים באשקלון. להקרנה הגיעו נשים ישראליות מאוד חילוניות. הסרט נגע בהן. לא היתה עין אחת יבשה באולם, והן נשארו אחרי הסרט לשוחח איתי. כך היה בשתי ההקרנות. שיעור לא יעשה את זה, אבל אומנות כן. זו המטרה שלי, להביא אנשים יותר קרוב לה' דרך אומנות".

 גם הגויים ייהנו

גרבוז, שבמקביל לסרטים ולעבודה בבית הספר שלה עושה גם הפקות בבתי ספר לבנות, ממש לא מתכוונת לצמצם את סרטיה לקהל דתי או אפילו יהודי. לטעמה, התרבות הפופולרית הלכה כל כך רחוק, שתנועת המטוטלת, החוזרת לערכים שמרניים, מדברת אל כולם. "בתרבות של היום לא נשארו יותר ערכים,  ויש היום מיליוני אנשים שלא מחוברים למה שהוליווד יוצרת. הם מחפשים רוחניות, והתורה, דרך האומנות, יכולה לקחת אותם לשם. יש לנו את התכנים, אבל עדיין לא את הצורה. לי יש את הצורה משום שאני מגיעה מהרקע המקצועי הנכון, ואני רוצה ליצוק לתוכה את התוכן המופלא בעולם".

'הניצוץ', מטבע התסריט שלו, הוא לא סרט שבנות מ'בית יעקב' יגיעו אליו. "זה סרט לעולם. יש סרטים יהודיים כמו 'שונאים סיפור אהבה', או הסרט החדש של האחים כהן. אני חושבת שמה שיהודי הולך להיות מאוד in וחם, ואין בימאי אחר בהוליווד שחי את היהדות האמיתית כמוני. אדם אינו יכול להיכנס ולהתחקות אחר החיים היהודיים האותנטיים, רעיונות ועומקים, אם הוא לא חי את זה".

אבל הסרט שאת מפיצה היום הוא לנשים בלבד.

"נכון אבל גם זו נישה שלימה. אם את עושה סרט טוב את יכולה להביא חרדים, דתיים וחילונים, וראיתי שגם נוצרים שראו את הסרט אהבו אותו כי יש בו ערכים דתיים. נוצרים כנים רוצים לדעת מה התורה באמת אומרת. הדמות הרעה בבית היתומות שבסרט היא לא אנטי-יהודית אלא אנטי דת, אז כל מי שהיה במצב הזה של רדיפה דתית יכול להזדהות עם מה שהגיבורות שלנו עוברות.

"עכשיו אנחנו מתכננים לקראת יום האם 2010 לערוך בוושינגטון הקרנה בין-דתית לאימהות ובנות, ואחר כך יתקיים פאנל בנושא ערכינו המשותפים והאתגרים המשותפים. אני חושבת שיכול להיות לנו שוק של אוונגליסטים ומורמונים, וזה כבר מיליונים של אנשים. אנחנו גם עושים הפצה ומכירה למוזיאונים, לבתי חב"ד ולבתי ספר והם חותמים על חוזה שזה מוקרן רק לנשים.

"אני מקווה שנכניס את ההוצאות, ובעזרת ה' גם נרוויח. בשבילי להרוויח עם הסרט זה קידוש ה' גדול, כי אם אוכל להראות שהרווחתי אנשים יתחילו להשקיע, ואז יוכלו להיות הפקות נוספות של סרטים דומים".

סרט לנשים? לא אצלנו

לפני שנה התקבל הסרט A Light for Grey towers לפסטיבל הקולנוע היהודי בסינמטק ירושלים. "הייתי מאוד ברורה כשנתתי את הסרט לפסטיבל, הבהרתי שהוא לנשים בלבד, אבל איכשהו הם לא הבינו". כשצוות הפסטיבל הבין שהיא רצינית, ההזמנה של גרבוז לפסטיבל בוטלה. "הסברתי להם שהלכתית האחריות היא על הגבר, ושאם הוא מתעקש להיכנס, חייבים למכור לו כרטיס ואי אפשר לזרוק אותו החוצה". ההסבר הזה של גרבוז, לפיו הסינמטק לא ייתבע על אפליית גברים, לא סיפק את ההנהלה. "הפסטיבל אמור לקדם הבנה בין תרבותית, ויש להם המון מימון ממשלתי. אנחנו לא איזה תיאטרון פרינג' אלא אורתודוקסים ממרכז הזרם. מישהי שאני נוהגת להקשיב לה אמרה לי 'אני חושבת שמישהו בפסטיבל חושש שיתבעו אותם על אפליה על רקע דתי'. אז אמרתי 'או, כדאי שאשיג עורך דין'. בהשגחה פרטית הגעתי לעו"ד אביעד הכהן, שאישר שאכן יש כאן אפלייה כזאת".