גשם בתשלומים

המבט לעתיד, והמחשבה לטווח רחוק, תמיד היו נר לרגלם של פוליטיקאי ארצנו. בצעד קל וברגל בטוחה הם רמסו את אותו נר שהיה לרגלם, והמשיכו ללכת בכיוון המהדורה היומית של מחר, והסקר של החודש הקרוב. הדבר בולט במיוחד בנושא המים, ובהיערכות הכוללת לקראת תקופת מצוקה בנוזל החיים של כולנו. דוגמה קטנה ומייצגת ניתנה לנו בדמותו של חוק היטל הבצורת. במקום חיסכון במים, ופתרונות לאומיים לנושא, קיבלנו מס נוסף.

לאחר שסוף סוף יצא החוק לדרך, הגיעו פתאום שלושה ימי גשם, ושיבשו את כל התוכניות. דליה איציק מגישה הצעת חוק לביטול ההיטל, ואף להחזרת הכסף לאזרחים, ושר התשתיות כבר בוחן דרכים לעדכון החוק, ולשינויו, בהתאם למזג האוויר. חברים, האם בזמן תכנון החוק לא העליתם על דעתכם שאי שם יגיעו ימים של גשם? יכול להיות ששלושה ימי גשם מרוכזים כבר משבשים את כל התכנון העתידי והופכים את קערת המים על פיה?שמא דעתם של המחוקקים תלויה לא רק בסקרי דעת הקהל, אלא גם בתחזית מזג האוויר?

הליכה באותו קו מחשבתי תוביל אותנו אולי לימים בהם מהדורות החדשות יסתיימו בתחזית מזג האוויר, שתישמע בסגנון מעין זה: "וכעת לתחזית. היום יהיו סופות רעמים, עם גשמים מקומיים. בצפון הארץ יש לשלם 35 אחוזים מהיטל הבצורת, ומחדרה ודרומה, פטורים התושבים מתשלום המס היומי. בהמשך השבוע יעלו הטמפרטורות, ויחד איתם יעלה תשלום ההיטל, לתקרה המקסימלית. מומלץ להכין את בגדי הקיץ, ואת פנקסי הצ'קים. עד כאן החדשות".

ד"ר עמוס פורת, מנהל אגף אקלים בשירות המטאורולוגי, אומר ל'בשבע' כי עדיין אין כלל תחזית שנתית. ההערכות כי השנה תהיה יותר גשומה מהקודמות, מבוססות על הנטייה להאמין שלאחר שנים שחונות, תבוא שנה גשומה, ותאזן את הממוצע. אך הן מבוססות גם על נטיית הלב, והרצון להישמע אופטימיים. אמנם, כמויות הגשם שירדו עד עתה במרכז ובצפון מגיעות לרמה של 30 ואף 40 אחוז מהממוצע השנתי, אך לדבריו, אין זה מעיד עדיין על השנה כולה, כי האיזור שלנו מאופיין בהתפרצויות חד פעמיות מסוג זה. לדרך הטיפול הפוליטית הוא מעדיף לא להתייחס, ולהישאר במפה הסינופטית, ועד כמה שאפשר, גם הסימפטית.