5.  למרבה הצער, הציבור הדתי-לאומי לא הצליח לגבש בתוכו חזית הלכתית ואידיאולוגית אחידה בשאלת סירוב הפקודה. מול הפוסקים והמחנכים בראשות מרן הגר"א שפירא שקבעו שיש לסרב לפקודת עקירת יישובים, יש גם רבנים ומחנכים הסבורים כי מרגע שניתנה הפקודה יש לקיים אותה. אבל מי שמעוניין באמת באחדות המחנה ולא בפלגנות, יוכל בנקל למצוא את המכנה המשותף. אין סיבה שכל הציבור הזה לא יתאחד סביב הדרישה שהפקודה לא תינתן מלכתחילה.

למחנה הגדול הדוגל בעמדתו ההלכתית-ציבורית של מרן הגר"א שפירא זצ"ל אין ייצוג בהנהלת איגוד ישיבות ההסדר. אולי זה ההסבר לכך שמטעם ההנהלה יצאה השבוע הודעה השוללת חד-משמעית את מחאת הלוחמים, בעוד שלגבי השימוש שנעשה בחיילי צה"ל למשימות כאלה הסתפקה ההודעה בקריאה לקיים בנושא דיון ציבורי מעמיק, בלי להביע עמדה חד-משמעית.

הח"כים ציפי חוטובלי מהליכוד ואריה אלדד מהאיחוד הלאומי יזמו הצעת חוק שתמנע שימוש בחיילי צה"ל למשימות שהן שנויות במחלוקת פוליטית ואינן קשורות לייעודו של צה"ל. בניגוד לאבטחת יישובים ומלחמה בטרור ביו"ש שהן משימות צבאיות מובהקות, אכיפת חוקי הבנייה במאחזי יו"ש היא משימה משטרתית ולא צבאית. זוהי משימה שפוגעת בערכים מקודשים של רבים מאוד מלוחמי צה"ל, שלא למען מטרה זו התגייסו לצבא העם. הניסיון לכפות זאת עליהם באמצעות חובת המשמעת הצבאית או באיומים ובענישה דרקונית הוא התעמרות פסולה ומקוממת. מי שנותן את הפקודה הדורסנית הזאת, שפוגעת בחיילים רבים כל כך, הוא זה שמפלג את צה"ל, הוא זה שמערער את המשמעת ביחידות הלוחמות.

ח"כים מש"ס, מהליכוד ומהאיחוד הלאומי חברו לתמיכה בחקיקה המתבקשת הזאת. כמה חבל שהח"כים של 'הבית היהודי' אינם מצטרפים לחזית המאוחדת הזאת. בכך הם גם מצהירים למעשה שאינם מהווים כתובת למצוקתם של לוחמים דתיים רבים, שאמורים לכאורה להיות קהל הבוחרים הטבעי של מפלגות הציונות הדתית.