יהודית בן דוד, שביתה הוחרב ומשפחתה גורשה השבוע מבית העץ המהודר ורחב המידות בנגוהות, אומרת בשיחה עם 'בשבע' כי אמנם נגרם להם נזק כבד, אך מבחינתה עיקר הכאב נסוב על הצד האידיאולוגי שבעניין: "הרסו פה בית ומשפחה כשאין מזה רווח לאף אחד. זה שטח שנמצא בתכנית המתאר, לא שייך לערבים, וזה לא נותן כלום חוץ מלהתעלל בתושבי המקום. הנקודה היא לא הפסנתר והוויטרינות שהפילו לנו, אלא זה שלא נותנים לנו את הדבר הפשוט של לבנות את ביתנו בא"י. זה פשוט הוציא להם את העיניים שאנחנו יושבים פה בבית גדול ומארחים המון אנשים. זה לא הביא להם שום תועלת פוליטית, אבל ברמה האידיאולוגית הם לא יכלו לסבול את זה". משפחת בן דוד הקימה אוהל על הגבעה כבר ביום ההרס עצמו, והם מתכוונים לשוב ולהיאחז במקום. "אין לי עניין להישאר בקרוון. לילדים שלי מגיע בית, ואנחנו רוצים לבנות בא"י. אנחנו צריכים להיות שם כי אחרת גם לחקלאות שלנו לא יהיה זכר, הערבים יהרסו הכל. בע"ה נחזור לשם בצורה מחוזקת יותר". בן דוד פונה עם זאת לעזרת הציבור בבקשה לתרומות וסיוע על מנת לשקם את מגוריהם במקום, לאחר שנותרו בחוסר כל.

בנגוהות טרם גיבשו דרכי פעולה או תגובה למעשה ההרס, אולם הזעם רב: "נעשה פה עוול, בלי קשר לחוק. יש דרך לעשות דברים, יש מינימום של התייחסות למשפחה ולילדים. אם אלה שיטות העבודה, אנחנו בבעיה רצינית. והמדהים הוא שברק הוא בעצם ראש הממשלה, עושה מה שבא לו בלי ליידע אף אחד. מפלגה של חמישה מנדטים מנהלת את יש"ע". בינתיים נשמרת האחיזה היהודית בגבעה הדרומית, בזכות החקלאות במקום. אולם בנגוהות חוששים שההרס השבוע מבשר רעות באשר לשכונות האחרות.

עשרות חיילים מזדהים

למשימת אבטחת ההרס בנגוהות נשלחו חיילים מגדוד נחשון של חטיבת כפיר. שני מ"כים בגדוד – אחיה מלמד ומלכי הורוביץ, תלמידי ישיבת ההסדר באלון מורה, הבינו לאן חותרת המשימה ותוך דקות גמלה בליבם ההחלטה על מחאה הצהרתית בולטת. הם עלו לגג מבנה בבסיס אדוריים בדרום הר חברון, בו הוצבו, ובידם שלט מאולתר עליו ההכרזה "נחשון גם לא מגרשים". יחד איתם עמדו על הגג ארבעה חיילים נוספים, שאינם משתייכים למסלול ההסדר. השלט היווה המשך להכרזתם של טירוני שמשון מלפני שלושה שבועות "שמשון לא מפנים את חומש", שהסתיימה אף היא במאסר והדחה מתפקידי לחימה.

מלמד, תושב מעלה אדומים ובוגר הישיבה התיכונית 'חורב', והורוביץ, תושב אלון שבות ובוגר ישיבת 'מקור חיים', נשפטו באותו יום ל-30 ימי מחבוש והודחו מתפקידי פיקוד ולחימה בעתיד. מקרב ארבעת החיילים האחרים נשפטו שניים לעונשי 20 ו-14 ימי מאסר, והשניים האחרים ל-28 ימי ריתוק. 

בישיבת אלון מורה מדברים התלמידים בגאווה על שני החברים שהובילו את המחאה: "כמו שאנחנו גאים בחיילינו שנפצעו ב'עופרת יצוקה', ככה אנחנו מתגאים באלה שהניפו את השלט. המוטיבציה שלנו להתגייס לא ירדה לרגע, כמו גם המוטיבציה לא לעשות דברים המנוגדים לרוח התורה". בין תלמידי ובוגרי הישיבה ניתן למצוא לוחמים רבים ביחידות מובחרות, בהן השייטת או סיירות קרביות. מבין כותלי הישיבה יצאו גם קצינים רבים. השבוע הביעו חיילים נוספים ששירתו בנחשון, תלמידי הישיבה, את תמיכתם בחבריהם לגדוד.

אחד מארבעת החיילים האחרים, תושב כוכב יעקב, זכה אף הוא השבוע לתמיכה של עשרות מבני יישובו, שחתמו על עצומה המביעה את גאוות בני היישוב על המחאה לה היה שותף: "צה"ל הוקם על מנת להגן על עם ישראל בא"י, לפיכך אנו מתנגדים בתוקף לשימוש פוליטי מושחת בצה"ל לצורך גירוש יהודים מבתיהם", נכתב בעצומה. "אנו מחזקים את ידי החיילים הנאמנים שהניפו את השלט, גאים בכך שאחד החיילים הוא צוריאל מיישובנו, ושולחים לו ולחבריו את תמיכתנו. אנו רואים בו סמל, דוגמה ומופת לשאר החיילים המשרתים בצה"ל".

בעקבות פרסום מחאתם של החיילים, התקבלו בתנועות הימין עשרות פניות של חיילים שהביעו הזדהות עם מעשיהם של חיילי נחשון, ונכונות לפעול באותה צורה כשיידרשו לכך. "זו תפישה שנעשית מקובלת בקרב הרבה חיילים, שלא מקבלים את הסיפורים על פקודה וחוק כשהם מבינים שאהוד ברק עושה שימוש ציני ומכניס את הפוליטיקה לצבא", אומר איתמר בן גביר, יועצו של ח"כ מיכאל בן ארי, שקיבל בעצמו פניות רבות מחיילים, "יותר ויותר בחורים מדברים איתנו על כך שאם המצב הזה ימשיך, הם ינהגו כמו אותם חיילים".

ח"כ מיכאל בן ארי עצמו, פרסם תגובה נזעמת בדבר האיומים לסגירת ישיבות ההסדר. לדבריו, "האיומים על סגירת ישיבות ההסדר וחטיבת כפיר מלמדים שהשמאל בישראל איבד כל חוש אחריות. אני רוצה להזכיר להם שהבנים של אולמרט לא יחליפו את הנאמנות והמסירות של גיבורי ההסדר שעומדים תמיד בקו הראשון". בן ארי סבור כי העונש המוצע מלמד על פאניקה של גורמים בשמאל, "הבעיה היא רק שלא אכפת להם לפרק את צה"ל ולפגוע בביטחון העם בישראל".

מלבד בן ארי, נמצאו בכנסת תומכים נוספים למעשה, שאף החלו בגלגול פתרון בדמות הצעת חוק ישנה-חדשה. הח"כים אריה אלדד וציפי חוטובלי הגישו השבוע הצעת חוק שמאחדת הצעה שהגיש אלדד בכנסת לפני כחצי שנה עם הצעה של חוטובלי מהשבוע, הדורשת להגדיר את תפקיד הצבא כהגנה על מדינת ישראל, ריבונותה ואזרחיה, וכפועל יוצא מכך משימות השיטור ואכיפת הסדר הציבורי יוטלו רק על משטרת ישראל.