עוגיות בטעם מר

כל אדם הסובל מעודף משקל, בוודאי כל אישה, ימצאו את הסיפור שלהם בספרה המצוין של אלי הנקינד כ"ץ 'הקיץ האחרון שלי כילדה שמנה'. הספר הוא סיפורה האמיתי של המחברת - כיום אישה בוגרת הנלחמת מלחמת חורמה בעודף משקל, ולפנים אישה צעירה או נערה או ילדה שנלחמת גם אז את אותה מלחמה עיקשת.

'הקיץ האחרון שלי כילדה שמנה' הוא מנטרה נהדרת, כמעט כמו 'ביום ראשון אתחיל דיאטה'. הקיץ הזה, מבטיחה אלי לעצמה שנה אחר שנה, יהיה הקיץ האחרון. היא תוריד את תשעת הקילוגרמים העודפים (במקרה הטוב), או ה-13, או ה-23... היא תהיה רזה, והיא לעולם לא תשמין שוב.

הספר של כ"ץ הוא שילוב מרתק בין עדות ממקור ראשון לבין כתיבה מקצועית, שכן הסופרת עצמה היא פסיכולוגית שתחום עיסוקה המרכזי הוא התמכרויות. כמתבוננת מהצד, היא מעידה על עצמה, היא מצוינת. הכל מתקלקל כמובן כאשר היא באה לרפא את עצמה. לרפא מהאובססיה המטורפת למזון, בעיקר מזון המכיל סוכרים, ובאופן ספציפי עוגיות, עוגיות ועוד עוגיות. טעימות יותר, טעימות פחות, אפויות, שרופות, אפויות למחצה, מוכנות לאכילה או קפואות ומאוכסנות במקפיא.

כ"ץ לא עושה לעצמה שום הנחות. היא מודה שהיא מכורה. היא מתארת את צדדיה המכוערים של ההתמכרות. היא מתארת את התקופות הבולמיות (הקאות לאחר כל ארוחה מופרזת), ואת העיוורון שלה למעשיה שלה עצמה. היא מתארת גם בצורה נוגעת ללב במיוחד את הכאב הרב שמסבים לה הוריה (בפרט אמה) במבטם הביקורתי, ואת הכאב שהיא מסבה לאוהבים אותה (בעלה וילדיה) כאשר היא מכריזה על ההתמכרות, אך מסרבת להיעזר, ונפגעת בכל פעם שמישהו מעז לומר ש"אולי את לא באמת רוצה לאכול פרוסת עוגה נוספת".

אין כמעט אדם שמן שלא יודע לדקלם בעצמו תכולה קלורית של מזונות או רשימה של פעילויות גופניות מומלצות. ובכל זאת רובם אינם מצליחים לדבוק במה שהם יודעים טוב כל כך בתיאוריה. כ"ץ אינה שונה מהאחרים בעניין זה. כדי לרזות, היא טוענת, צריך לעבור שינוי פנימי רחב הרבה יותר . צריך להכיר בתכונות שלך, הטובות והרעות, כדי שלא יהיה צורך להטביע אותן בסוכר לבן ובשומנים. בעיקר ממליצה כ"ץ על שיטת 12 הצעדים, אותה שיטה שפותחה לראשונה עבור מכורים לאלכוהול, אך הלכה ותפסה מקום גם בהתמכרויות אחרות. השיטה הזו אינה עוסקת רק בדיאטה ופעילות גופנית, אלא גם בשינויים הנפשיים שצריך בעל המשקל העודף לעבור כדי להיגמל מהתמכרותו. השיטה גם דוגלת בתמיכה הדדית, משום שכמו בכל התמכרות, האפשרות להצליח ללא קבוצת תמיכה אינה גבוהה.

קראתי את הספר בנשימה אחת. אין בו תובנה אחת שלא הכרתי, ועם זאת יש בו אומץ, חמלה, אהבה וכנות בלתי רגילים, והרבה נצחונות קטנים בדרך לקיץ האחרון כילדה שמנה.