הגאון העגלון

ר' יוסף דב החל לשנן לעצמו איזו סוגיה קשה, שאותה התכוון להרצות לפני רבי שלמה קלוגר. הוא התרכז בנבכי הסוגיה העמוקה, ולא שם לבו לכך שהעגלה ירדה לגמרי מהדרך, והסוסים מסתובבים סתם כך באיזה מקום שומם...

ר' יוסף דב סולובייצ'יק למד בצעירותו בישיבת וולוז'ין הנודעת בלמדנותה. הוא היה בקי וחריף גדול שידע להקשות ולתרץ, ונפשו איוותה ללמוד גם את דרך הפסיקה, כדי לדעת כיצד לפסוק הלכות למעשה. הוא החליט לנסוע לברודי לגאון רבי שלמה קלוגר, בעל שו"ת 'האלף לך שלמה', כדי ללמוד ממנו את רזי הפסיקה.

הפרוטה לא היתה מצויה בכיסו של ר' יוסף דב. במקום לשכור עגלה, הוא לבש בגדי עגלון וביקש מאחד מעגלוני המקום שייקח אותו עמו, ובתמורה ישמש כעוזר שלו. הוא קיבל על עצמו עבודות בזויות ביותר. העגלון ציווה עליו למרוח זפת רותחת בגלגלי העגלה, והעביד אותו ללא רחמים בעבודה קשה. ר' יוסף דב עדין הנפש השתדל בכל מאודו לקבל את הייסורים הללו באהבה.

עברו כמה ימים, ואז הגיע סוחר שביקש שייקחו אותו בעגלתם לברודי. ר' יוסף דב שמח מאוד על ההזדמנות שנפלה בחלקו להגיע לעירו של רבי שלמה קלוגר.

לאחר שהכין עם העגלון את העגלה, החלו בנסיעתם. לאחר כמה שעות ביקש העגלון מר' יוסף דב להחליף אותו בהחזקת המושכות כדי שיוכל להירדם לזמן מה ולהחליף כוחות. בעודו אוחז במושכות הסוסים, הרהר ר' יוסף דב כי בעוד כמה שעות הם עתידים להגיע ל אעירו של גאון ההלכה. כיצד יכנס ויישב לפניו ללא הכנה ראויה?!

בעל העגלה וגם הסוחר היו שקועים בשינה. ר' יוסף דב החל לשנן לעצמו איזו סוגיה קשה, שאותה התכוון להרצות לפני רבי שלמה קלוגר. הוא התרכז בנבכי הסוגיה העמוקה, שקע במחשבותיו הדקות, ולא שם לבו לכך שהעגלה ירדה לגמרי מהדרך, והסוסים מסתובבים סתם כך באיזה מקום שומם...

לפתע נחבטה העגלה. העגלון התעורר וראה כי העגלה סטתה לגמרי מהדרך, ועוזרו אפילו אינו מבחין בכך. זעמו התעורר והוא שאג על ר' יוסף דב: "שוטה שכמוך! מדוע אינך משגיח על הסוסים?!"

ואם לא די בכך, הרים העגלון את ידו והכה את עוזרו באומרו: "אינך ראוי להיות עגלון!"

לבו של ר' יוסף דב נשבר בקרבו. עד כה הורגל למרותם של רבנים עדיני נפש, והנה הוא טועם מנחת זרועו של עגלון מגושם. למרות זאת קיבל את ייסוריו באהבה. הרי מה הייסורים החולפים הללו לעומת התכלית שיזכה ללמוד כיצד לפסוק הלכה מפי הגאון הגדול?!

לאחר זמן מה הגיעה העגלה לברודי. ר' יוסף דב נפרד מהעגלון והלך לדרכו כשהוא לבוש בבגדי עבודה, פניו וידיו מלוכלכות בזפת. הוא שאל את תושבי העיר היכן מתגורר הרב של ברודי. האנשים תמהו מה העגלון הזה מחפש אצל רבי שלמה קלוגר ונדו לו בראשם. לאחר חיפושים מרובים הצליח ר' יוסף דב להגיע לבית הרב.

הרב שלמה קלוגר הביט בעגלון הצעיר ותהה על רצונו. בטרם בירר מהי כוונתו, החל ר' יוסף דב לשאת ולתת בדברי תורה. מרגע לרגע התגלה כישרונו העצום ורוחב דעתו. הגאון נדהם לשמוע דברים כה נפלאים, ובפרט מאדם שפניו וידיו וגם בגדיו מלאים זפת. הוא שאל את האורח לזהותו. אז הסתבר לו שמדובר בתלמיד חכם מופלג שהגיע מישיבת וולוז'ין כדי לקבל ממנו דרך בחוכמת הפסיקה, וכי הגיע כעוזר לעגלון בגלל שהפרוטה אינה מצויה בכיסו. הרב ביקש ממנו להיכנס מיד לבית המרחץ, נתן לו בגדים חדשים וביקש לארחו בביתו.

הגיע יום השבת. רבי שלמה קלוגר ביקש מהאורח שידרוש בבית הכנסת הגדול בעיר. ר' יוסף דב התנגד בתחילה, אבל מחמת שהרב פקד עליו ואין מסרבין לגדול, הסכים בעל כורחו. הוא דרש בפלפול עמוק לפני הקהל הרב שהתכנס בבית הכנסת, וכולם התרשמו מאוד מדרך הרצאתו ומגאונותו בתורה. בתוך הקהל הרב ישב גם העגלון שהעביד את ר' יוסף דב בפרך, ביזה ואף הכה אותו. הוא התבונן בפנים המוכרות ונוכח לדעת שמדובר ב'עוזר' שלו...

בסיום הדרשה הנפלאה ניגש העגלון ברעדה לר' יוסף דב וביקש ממנו בדמעות שיסלח לו על שהתנהג כך כלפיו, מפני שלא תאר לעצמו במי מדובר. ר' יוסף דב הרגיע את העגלון הנסער, מחל לו על הכול, ואף הודה כי צדק בדבריו שאין הוא ראוי להיות עגלון...

יצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם odedmiz@actcom.co.il