ב"ה

"היה לנו תקציב מאוד קטן", מגלה ויליאן "הדלק לפרסום מודעות הספיק רק לשלושה ימים אבל אף אחד לא ידע את זה. אמרנו: אם בקרן יעשו את הטעות שלהם ויגיבו - עשינו את שלנו. אם הם היו שותקים, זה היה נגמר"

שמוליק ויליאן על כעסה של נעמי חזן על ההפגנות מול ביתה: "היתה רק הפגנה אחת כזאת, שארכה 20 דקות, מול בניין נטוש שנמצא בשיפוצים, שלפי 144 היה הכתובת של נשיאת הקרן. חזן שהתה בכלל באותה עת בחו"ל. זאת היתה חותמת סופית לקמפיין מבחינתנו. אם מה שנשאר ל'קרן החדשה לישראל' זה להפוך את עצמה לקורבן, אז גמרנו"

על המאבק בהקפאת הבנייה: קלוגהפט מציע קמפיין ספירה לאחור, שייצור לחץ ציבורי, וכך ראש הממשלה ימוסמר לתקופה של 'עשרה חודשים'. בתרגום למעשה, הראש שלו כבר מתחיל לשרטט את היריעות הנפרשות על הפיגומים ומודיעות "כאן תתחיל בנייה בעוד X ימים"

בעודי מתארגנת על כתיבת שורות אלה, הצצתי בתיבת הדוא"ל והנה מסר ממנכ"לית הקרן החדשה לישראל, רחל ליאל, שנשלח לכל מכותבי הארגון. עיקרו של המכתב היה תודה על התמיכה בקרן בשעותיה הקשות, מידע על הדו"ח הסותר את מחקרה של תנועת 'אם תרצו' ומסר של  חיזוק. "לצערנו, אנו צופים שזה לא יהיה הניסיון האחרון לתקוף את הקרן ואת משפחת הארגונים שפועלים בחסותה", כתבה ליאל "התמיכה שלכם בנו והעידוד, הם לנו השראה ומחויבות..." המשיכה, ולבסוף ביקשה תרומה. כן, כך סתם, מן האזרח המכותב הפשוט. למי שהיה ספק, המשמעות היא ש'הקרן החדשה לישראל' – עד לאחרונה אימפריה בינלאומית שמורגלת במתן תרומות ופילנתרופיה - מלקקת עכשיו את הפצעים.

הקרן, המפעילה בין השאר ארגונים רבים שמקדמים אג'נדה פוסט ציונית, ספגה מכה קשה לפני מספר שבועות. מי המכים? כמה אלפי סטודנטים המאוגדים תחת תנועת 'אם תרצו', ונאבקים על החזרת הציונות לבון טון האמנותי והאקדמי ועל היכולת ללבוש בגאון את צבעי הכחול והלבן. נכון, ל'אם תרצו' היתה הוכחה ניצחת על תרומת הארגונים שהקרן תומכת בהם לשליליות של דו"ח גולדסטון כלפי ישראל. אבל בעולם מתוקשר שבו מאחורי המקלדות והמיקרופונים יושבים אנשים בעלי אג'נדה ברורה - אמת היא מצרך לא הכרחי ובוודאי לא מספיק. 'אם תרצו' הבינו את העובדה הפשוטה הזאת ולכן פנו לצמד יועצי תקשורת, משה קלוגהפט ושמוליק ויליאן, שהפכו את האמת הזאת לחלק מסדר היום, לוועדת חקירה בכנסת ואפילו להצעת חוק.

בשיחה עם 'בשבע' חושפים השניים את מאחורי הקלעים של הקמפיין שהובילו, וגם מנדבים את נקודת מבטם לגבי סוגיות רלוונטיות נוספות מסדר היום של המחנה הימני, כמו תדמיתו של הציבור הדתי-לאומי, וגם המאבק נגד ההקפאה ביו"ש.

שליח הפיצה הגיע בסתר

קלוגהפט וויליאן הם ביחד 'EDK תקשורת' (ראשי תיבות של 'אין דבר כזה'). השניים, שנמצאים על סיפו של קו שלושת העשורים לחייהם, מספקים ייעוץ תקשורתי לחברות מסחריות ולאישים פוליטיים. את הקמפיין של 'אם תרצו' הם מכתירים, מטבע הדברים, כמוצלח ביותר, אך מקפידים לחלוק אחוזים ניכרים מהטפיחות על השכם עם הקרן עצמה. הם כמעט מודים לה בלב נרגש על הטעויות הרבות שעשתה. מסקנה ראשונה: גם האדמה מתחת לרגליו של ארגון גדול ומבוסס יכולה לנוע קשות. אנא, הכינו תסריטים למקרה של רעידת אדמה.

אם נחזור לרגע אל נקודת ההתחלה, נזכיר שהמחקר של 'אם תרצו' הצביע על כך ש-16 מהארגונים ש'הקרן החדשה לישראל' תומכת בהם, תרמו את עיקר המידע המפליל על ישראל ובעטיים קיבל דו"ח גולדסטון את הגוון שקיבל. לפי הממצאים, 42 אחוזים מן העדויות הישראליות יצאו מ-16 הארגונים האלה ו-92 אחוזים מן הטענות נגד ישראל, מתוך כלל הארגונים הישראליים שדיברו נגד ישראל וצה"ל, הגיעו מארגוני הקרן. כשאנשי 'אם תרצו' קיבלו לידם את התוצאות, הם הבינו שיש להם משהו גדול ביד, והזמינו את ויליאן וקלוגהפט לבנות יחד איתם מסע תקשורתי. האסטרטג של המסע היה איתן דורשב "שעשה עבודה מצוינת", מבקשים השניים להדגיש.

למה בכלל לחקור את דו"ח גולדסטון? קלוגהפט מנדב הסבר אפשרי: "משהו בדו"ח הזה היה יותר מדי מוצלח לכל 'אוהבי' ישראל. הוא היה כל כך חד צדדי וכל כך לא הגיוני, שזה החשיד".

הפגישה הראשונה עם 'אם תרצו', מתאר ויליאן, ממש לא היתה ברוח סטודנטית חופשית. "הגענו לשם אחרי שהם ציידו את המקום במצלמות נסתרות ואזעקות. היתה אווירה של חשדנות אפילו כלפינו, כי היינו פרצופים חדשים. הם רצו לדעת שדברים לא ידלפו החוצה וגם חששו שייגנבו חומרים. אפילו שליח הפיצה נאלץ להיכנס למקום בדרך עקיפה".

אבל למרות הממצאים המרשיעים והחותכים, היומרות לא היו גדולות, משחזר קלוגהפט. "היינו זבוב שתפקידו לדגדג פיל. אין שום פרופורציה בין הארגונים".

ויליאן: "המטרה היתה שיידעו קצת על הקרן החדשה. אם יהיה אפשר לעורר דיון - יופי. רצינו שהדברים ייגעו בכל האזרחים ואכן, אחד המסרים היה 'פוגעים במנהיגים שלך'. במסגרת הזאת הצגנו את הרמטכ"ל ושר הביטחון במדי אסיר. מסר אחר היה 'פוגעים בך אישית', במסגרתו פרסמנו באתר הקמפיין מחשבון 'חשב כמה תשב' - בו כל חייל היה יכול לרשום כמה זמן שירת ב'עופרת יצוקה', כמה אזרחים הציל ובאיזו יחידה שירת – והמחשב חישב כמה שנים הוא צריך לשבת בכלא לפי מדד נעמי חזן והקרן החדשה".