"הגדלנו ואמרנו", ממשיך קלוגהפט "שאם חבר כנסת, ורצוי לא מהימין, יגיש הצעת חוק שקשורה לקרן, אנחנו על הסוס. מטרה רחוקה נוספת היתה שאחד מהגופים הקשורים לקרן ועובדים איתה, יתנתק ממנה".

התוצאות, מבחינת 'אם תרצו', עלו בסופו של דבר על כל דמיון: חוץ מ-500 ידיעות באמצעי התקשורת בנושא, הוקמה ועדה מטעם ועדת חוקה של הכנסת שתפקידה לחקור את תרומות הקרן, הועלתה הצעת חוק בנושא, הכנסת קיימה דיון סוער במליאה וגם ועדת חוץ וביטחון לא משכה ידיה מתרומת ארגוני הקרן לדו"ח. קלוגהפט וויליאן מספרים שהתרומות לקרן נפגעו ושבעצם, המחקר הצליח לערער את התדמית הנקייה של הקרן ולהפוך אותה לארגון שנוי במחלוקת. לגבי נשיאת הקרן, נעמי חזן, שהקמפיין עסק לא מעט בה עצמה: השניים מונים כהישגים את ביטול הטור שלה, שפורסם ב'ג'רוזלם פוסט' במשך 14 שנה, וכן ביטול ביקורים שלה בקהילות יהודיות בעולם.

תקציב לשלושה ימים

איך כל זה קרה? שילוב של פעילות מוצלחת וגימיקית עם תגובות שגויות מצד הגוף המותקף לאורך כל הדרך. 

"היה לנו תקציב מאוד קטן", מגלה ויליאן "הדלק לפרסום מודעות הספיק רק לשלושה ימים אבל אף אחד לא ידע את זה. אמרנו: אם הם יעשו את הטעות שלהם ויגיבו - עשינו את שלנו. אם הם היו שותקים, זה היה נגמר". הקרן החדשה לישראל אכן הגיבה, אבל, הוא אומר, זאת לא היתה כל הטעות. "אם אתה כבר מחליט להגיב, השאלה היא איך: עניינית או תקיפת התוקף. במקום לענות עניינית הם התחילו לתקוף את 'אם תרצו'. כשהקרן תוקפת ארגון כזה קטן, זה מראה על מצוקה מאוד קשה".

ביריית הפתיחה של הקמפיין נגד הקרן התכבד העיתונאי בן כספית, שקיבל מידע בלעדי אותו חשף בעיתון סוף השבוע של 'מעריב'. מסע הפרסום, שהיה אמור להתחיל ביום ראשון, קיבל יום לפני כן את עמוד השער וכמה עמודים נוספים בעיתונו של כספית. במוצאי שבת התקיימה הפגנה מול ביתה של נעמי חזן, שכללה מודעות בהן מאוירת קרן מודבקת לפנים שלה ומנהיגי חמאס שבאו היישר מעזה כדי לתמוך בה.

באותו ערב קיימו אנשי 'אם תרצו' פגישה עם חבר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ ישראל חסון, שהספיק לדבר עם יו"ר הוועדה, צחי הנגבי, ולדרוש דיון בנושא. את כל החבילה הזאת קיבלו העיתונאים במעטפת מנוסחת היטב, עוד באותו ערב, מה שגרם לכך שהמידע הופיע בעיתונים כבר ביום ראשון בבוקר.

ביום שני קיימה התנועה הפגנה מיוחדת מול כנס הרצליה. "התחזינו לעיתונאים, כדי להתחמק מהשב"כ שהיה שם בכניסה. הצלחנו לחדור לכנס המאובטח והפתענו שם עם המייצג של לבני, ברק ואשכנזי בכלוב כאסירי הקרן החדשה", מספר קלוגהפט ומוסיף שבו זמנית התקיימו פעולות הסחה שאפשרו את המחאה. באותו יום קיבלה תנועת 'אם תרצו' מכתב מאיים מהקרן החדשה. המכתב, שנפתח בידיים רועדות, סומן בקריאה מדוקדקת כמכיל הודאה במעשי הארגונים הקשורים לקרן ("זו היא עובדה שאין עליה מחלוקת" נכתב במפורש) וניסיון לבידול של הקרן מן הארגונים עצמם. בשורה התחתונה המכתב נשא איום לתביעה אבל באותה נשימה הבטיח כי האיום יוסר אם הקמפיין ייפסק באופן מיידי, וכן אם הקרן תפוצה בסכום לא מאוד גבוה. ב'אם תרצו' הבינו די מהר שמהמכתב הזה אין מה לחשוש, וקלוגהפט וויליאן מיהרו להוציא אותו לעיתונות, עם תגובה שלהם ותמונה מן ההפגנה. התמונה, כצפוי, ניצחה את מכתב האיום.

ההחלטה להוציא לעיתונות את מכתב האיום, מגלים השניים, לא היתה פשוטה. הרי למכתבי איום בתביעה יש אפקט על הציבור היוצר תחושה כאילו יש עילה לתביעה. "היו גם כיוונים אחרים", מסביר ויליאן "היתה מחשבה שצריך להראות כמה מנסים להשתיק אותנו ושאנחנו הקורבן, אבל זה לא נבחר כי רצינו שזה יהיה קמפיין של מנצחים, וגם כדי לא להסיט את הדיון".

ליום שלמחרת, היה מתוכנן תרגיל נוסף. ח"כ עתניאל שנלר התכוון להציע הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא הקרן החדשה לישראל, והדיון על כך תוכנן לשעות הערב. קלוגהפט וויליאן דאגו שכל העיתונאים יידעו מזה, והקרן החדשה הפעילה את מלוא הכוח הלוביסטי שלה נגד. "מה שאנחנו ידענו והם לא", אומר קלוגהפט "זה שחבר הכנסת דודו רותם הולך להציע ועדת חקירה של ועדת חוקה באותו בוקר. בכוונה לא הוצאנו את זה, וכולם התמקדו בהצעה של שנלר. בבוקר הגענו לדיון בוועדת חוקה ואף אחד מהקרן החדשה לא היה שם". במהלך היום התייתרה המלחמה על הוועדה של שנלר, כי הוועדה של רותם כבר הוקמה.

ההישגים המהירים האלה הספיקו ל'אם תרצו' ובאמצע השבוע הם הוציאו הודעת ניצחון וסיום הקמפיין. "זה גמר אותם", אומר ויליאן "הם יצאו בהודעות שזה היה מחטף ואז הכל נדלק עוד יותר, בלי שנצטרך כמעט לעשות משהו". ביום חמישי עוד יצאה הודעה ולפיה 17 אלופי צה"ל ואישי ציבור בכירים הצטרפו לעצומה המגנה את 16 ארגוני הקרן שתרמו לדו"ח גולדסטון. ביום ראשון בוטל הטור של חזן ב'ג'רוזלם פוסט', ולמחרת התקיימה ישיבה על הנושא בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. הישגים נאים, אין ספק, מלבד כמובן סיקור תקשורתי נרחב שהגיע לכל בדל עיתון ורדיו.

 ריקושטים גם במדורי פפראצי

אדם מן השורה לא הבין את אותות המצוקה ששידרה הקרן דרך אמצעי התקשורת במהלך אותם ימים. אבל קלוגהפט וויליאן, שקראו את העיתונים באותם ימים עם סטטוסקופ, קלטו גם קלטו. הנה למשל המודעה שפרסמה הקרן מייד אחרי תחילת הקמפיין. היתה זאת מין מודעת תמיכה של ארגוני הקרן שהתפרסמה ב'הארץ', שעניינה "נמשיך בפעולה ולא נירתע". למטה הופיעו שמות הארגונים. "ראינו שם משהו מדהים", אומר קלוגהפט "מכל 16 ארגוני הקרן שסייעו לגולדסטון, 15 נעלמו מהמודעה ונשארה רק האגודה לזכויות האזרח. הקרן בעצם החביאה אותם. אין לך מה להסתיר? אז אל תסתיר. הסרת אותם מהרשימה - הרי זה כמו הודאה".