חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 386ראשיהפצה

לא מחמיצים את החוויה - בגליון השבוע

בטקסי אפיית מצות שהתקיימו השבוע בערי גוש דן נטלו חלק הורים וילדים רבים, המגדירים עצמם חילונים למהדרין."הפעילות הזו מחזקת את הזהות היהודית שלנו", הם אומרים, ומספרים על תל אביב אחרת, שצמאה לרוחניות.
25/03/10, 15:29
רבקי גולדפינגר

נטלי, עו"ד תל אביבית: "אני רואה בחג הפסח את הבסיס לזהות היהודית וחשוב לי שהילדים שלי, שלומדים בבית ספר חילוני וגדלים בבית לא דתי, ירגישו, גם דרך הידיים, שהם חלק מהעם היהודי. הם אופים מצות כמעט כמו שאבות אבותיהם אפו כשיצאו ממצרים, ובעיניי זה נפלא"

 

צבי יהודה דיקשטיין: "לאפיית המצות הגיעה גם קבוצה של סטודנטים מאוניברסיטת תל אביב ומשפחות לא דתיות מהוד השרון. לציבור החילוני חסר היום קשר חווייתי וערכי ליהדות. היהדות נתפשת בעיניו כמנותקת מהחיים ואפילו לא רלוונטית, ועל ידי פעילויות כאלו אנו מקווים לחבר גם ציבורים שרואים עצמם לא שייכים"

  

תל אביב, השבוע. שמש אביבית זרחה בשמיים וברחובות העיר הורגשה תנועה ערה של עוברים ושבים. נטלי (38), עו"ד במקצועה, צעדה עם בנה יונתן בן השמונה ובתה ליאור בת החמש, ל'בילוי משותף'. הם פסעו לכיוון בית הכנסת השכונתי. נטלי, בוגרת תיכון תל אביבי ידוע המגדירה את עצמה 'חילונית מבטן ומלידה', נכנסה עם ילדיה פנימה לתוך אולם בית הכנסת. "לשם שינוי, לא מדובר בעוד מסע קניות בקניון", היא מסבירה בחיוך, "אני לא לוקחת אותם לשופינג ולא לאכול פיצה או בורגראנץ', אלא לפעילות ערכית יותר. אנחנו הולכים לאפות מצות לכבוד החג".

ואיך הילדים מגיבים? אני שואלת, והיא עונה בהתלהבות: "מה זאת אומרת? הילדים חיכו לזה. הם מאוד שמחים לאפות מצות בעצמם. מישהו בעבודה סיפר לי במקרה על הפעילות הזו, ובגלל שהבנתי שזה יכול לתרום לילדים, החלטתי להביא אותם לכאן".

למה זה כל כך חשוב בעינייך?

"זה מאפשר לילדים ואפילו לי, לחוש את פסח בדרך חווייתית. אני רואה בחג הפסח את הבסיס לזהות היהודית וחשוב לי שהילדים שלי, שלומדים בבית ספר חילוני וגדלים בבית לא דתי, ירגישו, גם דרך הידיים, שהם חלק מהעם היהודי. הם אופים מצות כמעט כמו שאבות אבותיהם אפו כשיצאו ממצרים, ובעיניי זה נפלא".

 

השנה, זו השנה השנייה, נערך מבצע רחב היקף של אפיית מצות על ידי חברי הגרעין התורני 'אופק' בתל אביב. בשיתוף פעולה עם קהילות נוספות מבתי הכנסת השונים ברחבי העיר, הופק אירוע מרשים בו השתתפו מאות מתושבי תל-אביב ממגזרים שונים. "יחד, דתיים ושאינם דתיים, התעסקנו במצוות החג. זו היתה התרוממות רוח", מספר צבי-יהודה דיקשטיין, מרכז קהילת 'אופק'.

את האכסניה לפרוייקט נתנו בחפץ לב מתפללי בית הכנסת 'היכל משה' בשדרות סמאטס בתל אביב. "ישנו חיבור ושיתוף פעולה רציף במשך כל ימות השנה בין בית הכנסת לבני הגרעין", מציין דיקשטיין.

קארין (29), מהנדסת חשמל, נולדה וגרה בתל אביב כל חייה. היא מגיעה לאפיית המצות גם השנה. מיד בפתיחת השיחה, קארין מצהירה בפניי שהיא איננה אדם מאמין. "אני לא אדם דתי בכלל", היא מכריזה. "אני מקיימת אורח חיים חילוני. אני לא שומרת שבת ולא אוכלת כשר. אני חילונית גמורה".

אז למה בכל זאת את מגיעה לאפיית המצות?

"כי זה מאוד חשוב לי. אני לא מכירה מספיק את המסורת שלנו כעם וחבל לי על כך. אני רואה צורך אישי להכיר וללמוד את המורשת היהודית", היא משיבה בפשטות.

"יש לי שלושה תארים ואני נחשבת, אולי, לאדם משכיל, אבל נראה לי שראוי שאקדיש מחשבה גם למסורת הלאומית שלי".  

קארין, המתגוררת בשכנות לאחת ממשפחות הגרעין, קיבלה לפני שנה הזמנה אישית משכנתה להגיע לאפיית המצות המסורתית, והשיבה מיד בחיוב. "הזמינו אותי וזה עניין אותי, אז הגעתי וממש נהניתי. למדתי על תהליך האפייה ועל המצווה והכנתי בעצמי מצה. זה מאוד מעשיר ומחזק את אווירת החג".

 

"בשנים האחרונות נראה שהעיר הפכה לחילונית יותר", מבקשת נטלי להוסיף. "מכל הארץ עוברים צעירים לגור בה. כל אחד חי פה איך שבא לו. בפסח ניתן לראות אנשים שאוכלים חמץ. פעם בשנה מתקיים בה מצעד גאווה, ואפשר לחשוב שהדבר העיקרי שמעסיק את מרבית התושבים זה מי יזכה ב'כוכב נולד' או ב'אח הגדול'. אבל למרות הרושם שנוצר, לדעתי, בשטח זה שונה לגמרי", היא קובעת. "אני מודעת לדימוי החילוני של העיר אבל יש בתל אביב גם משהו אחר, רוחני יותר. יש מאות בתי כנסת ויש חיי דת שוקקים. החבר'ה האלו שמארגנים פעילויות דתיות כמו המבצע הזה של אפיית מצות, עונים, כנראה, על צורך בסיסי שקיים אצל כל יהודי".

 

 

ממשיך את רוח ההורים

 

צבי יהודה דיקשטיין הוא בנם הבכור של הרב יוסי וחנה הי"ד, שנרצחו לפני כשבע שנים, יחד עם בנם בן התשע שובאל, בשעה שעשו דרכם מביתם בפסגות לבית חבריהם ביישוב מעון. דיקשטיין אומר כי הוא ממשיך בערכי החינוך אותם הנחילו לו הוריו. "יש לנו אמירה רוחנית ברורה", הוא מסביר. "אנחנו פועלים להוציא את תורת הרב קוק מבין כותלי בית המדרש ולהביאה אל כלל ישראל. אפיית מצות זו חוויה חיובית של מצוות החג בניגוד, אולי, למלחמות המוכרות של סגירת חנויות שמוכרות חמץ. זו זווית שונה של פסח. מדובר בחוויה רוחנית עמוקה".

לדברי דיקשטיין, יש חשיבות בהטמעת אווירת החג דווקא בתל אביב: "במהלך ימי חג הפסח ניתן, לצערי, להשיג בתל אביב פיתות ולחמים שנמכרים בפיצריות, קונדיטוריות ובתי קפה, אבל דווקא בעיר שנחשבת מעוז החילוניות יש עניין בהנחלת ערכים שנוגעים במהותה של מדינה יהודית".

אבל לא רק בפסח. דיקשטיין רואה בתל אביב את המשימה הרוחנית הראשונה במעלה כיום: "אנחנו מאמינים שתל אביב זו המשימה הלאומית הכי חשובה כיום ולכן אנחנו כאן. זהו קרב על הליבה. אנחנו נוגעים בעצבים הכי רגישים בעם ישראל. כל בעלי ההשפעה גרים כאן. אנשים נוטים לחשוב שדווקא בעיר חילונית כמו תל אביב אף אחד לא יתעניין בכל מה שקשור ביהדות, אבל מסתבר שישנו צימאון אדיר והיענות גדולה. אני מאמין שמהעיר הזו תתחיל תנועת התשובה המשמעותית ביותר בעם ישראל וההתקרבות הגדולה ביותר לקב"ה".

 

כמרכז הפעילות, מודע דיקשטיין היטב לשינוי הרוחני המתחולל בעיר. "לפני שנה וחצי הגענו לכאן לגור באחת מהשכונות בצפון תל אביב. אנחנו לומדים באופן קבוע בחברותות עם מספר תושבים, עורכים פעילויות סביב החגים, מארגנים לימוד לקראת בר מצווה, מקיימים ערבי נשים ומנחים זוגות. ב"ה, יש היענות גדולה. הציבור מאוד שמח לשמוע ולהכיר עוד ועוד יהדות".

 

למבצע אפיית המצות מגיעים יהודים מקשת רחבה של שיוך תרבותי וחברתי, מתאר דיקשטיין. "היו הרבה אנשים שהגיעו באופן פרטי, חילונים ודתיים. באו מתפללים מבתי הכנסת בעיר, תלמידי ישיבת 'מעלה אליהו' של הרב גנץ ובחורים מישיבת 'אביב התורה' של הרב מיכה הלוי. השתתפו אנשים מ'המקום' (מרכז תרבות ורוח, ר"ג) וקבוצה של סטודנטים מאוניברסיטת תל אביב. הגיעה אפילו קבוצה של משפחות לא דתיות מהוד השרון. לציבור החילוני חסר היום קשר חווייתי וערכי ליהדות. היהדות נתפשת בעיניו כמנותקת מהחיים ואפילו לא רלוונטית, ועל ידי פעילויות כאלו אנו מקווים לחבר גם ציבורים שרואים עצמם לא שייכים". 

   

אפיית מצות כשרות היא משימה לא קלה. איך עושים את זה עם ציבור שלא מכיר את ההלכות הנוגעות בכך?

"באמת מדובר בפעילות המצריכה זריזות ידיים ודיוק, וכידוע, תהליך ההכנה והאפייה צריך להימשך 18 דקות בלבד, אחרת ייחשב הבצק לחמץ. על המבצע המורכב הזה, שכלל גם הסברים מדויקים והשגחה צמודה, פיקד צוות אופים מישיבת בית-אל המנוסים באפיית מצות. הם הגיעו עם תנור גדול ומיוחד, מערוכים וכל מה שצריך, ודאגו שכל האופים יוכלו לאכול את המצות על שולחן הסדר".  

 

מהפכת הכשרות התל אביבית

 

בין המשתתפים באפיית המצות השבוע ניתן היה לפגוש גם את ד"ר יוסי טובול, מרצה לכלכלה ומינהל עסקים במרכז האוניברסיטאי אריאל. ד"ר טובול, משתתף קבוע בכל פעילויות הקהילה, הביא את שני ילדיו הקטנים, הדר (5) ועלי (3), לחוות את אפיית המצות בעצמם.

"אני גדלתי בבית מסורתי בראשון לציון", מספר טובול. "חונכתי לתת כבוד למסורת. אמא שלי היתה מדליקה נרות שבת, היינו הולכים בשבתות להתפלל בבית כנסת, אבל יחד עם זאת נסענו בשבת. בשנים האחרונות עברתי תהליך עמוק של התחזקות והתקרבות לדת. אני רואה את עצמי כאדם מאמין וחשוב לי שגם ילדיי יחונכו להכיר ולכבד את המסורת היהודית".

"זו פעילות ברוכה", מודה טובול למארגנים. "הילדים שמעו הסבר על משמעות החג ועשו יצירה שקשורה לפסח. הם מאוד נהנו. הילדים שלי יאכלו בליל הסדר מצות שהם אפו במו ידיהם, ואין ספק שזה תורם  להם לחיבור פנימי לחג".

במקביל לתהליך הרוחני הפרטי אותו עבר, מעיד ד"ר יוסי טובול על תהליך רוחני-כללי אותו ניתן לחוש גם בשכונת מגוריו בתל אביב. "כיום הרבה יותר מסעדות וחנויות דואגות להכשרים. זו תופעה שהתגברה בשנים האחרונות, ומעידה על ביקוש גובר לאוכל כשר גם בקרב הציבור החילוני. ברחוב שאני גר עדיין מוכרים חמץ בפסח, אבל מתרחש בהחלט שינוי לטובה".

rivkig.besheva@gmail.com