אני במזרח וליבי במערב

אלף שקלים מדי חודש - זהו המענק הנדיב בו תוכל לזכות אם הינך ר"מ בישיבת הסדר. התמורה: השתתפות בתכנית 'אפיקי דעת' של מכון ון ליר בירושלים, שמטרתה להעשיר את השכלתך בכל הנוגע למודרנה ולתרבות המערב. המפגשים מתקיימים אחת לשבועיים, והדרישה לנוכחות קבועה בכל אחד מהם מותנית מראש. מזה שנתיים פועלת התכנית, שבין בוגריה ניתן למצוא ראשי ישיבות הסדר ור"מים ידועים ומוערכים כמו הרב יעקב מדן, הרב שלמה רוזנפלד, הרב חיים כפרי, הרב יוסף צבי רימון ועוד. במקביל מפעיל המכון מזה כשש שנים תכנית ברוח דומה למחנכים באולפנות וישיבות תיכוניות. בראש המסלול עומד ד"ר שמואל ויגודה, לשעבר בכיר במכללת הרצוג באלון שבות. 

את התכנית לר"מים מממנת הפדרציה היהודית של ניו יורק וכן קרן לוי לאסן, התומכת בעיקר בגופים חברתיים, אך גם בגופים בעלי אג'נדה פוליטית שמאלנית וחילונית מובהקת כדוגמת 'עיר עמים' - עמותת שמאל ירושלמית התומכת בחלוקת העיר, 'קרן אברהם' - חינוך לדו קיום ערבי-יהודי בישראל, ועמותת 'משפחה חדשה' החותרת להכרה רשמית בזוגיות שלא במסגרת ההלכה היהודית.

מכון שמאלני רדיקלי

היכרות קצרה עם האכסניה: מכון ון ליר הוקם בירושלים בתשי"ט, ונחשב למוסד מחקרי העוסק בתחומי הרוח והחברה. הסגל הרחב, המונה יהודים וערבים, כולל בין השאר אישים מזוהים פוליטית עם השמאל הרדיקלי, דוגמת הפרופסורים עדי אופיר, יהודה שנהב ויוסי יונה. איש 'שלום עכשיו', צלי רשף, מעיד בספרו כי לא מעט חוקרים הגיעו לפעילות פוליטית בתנועתו דרך קשרי עבודה במכון ון ליר. המימון לפעילות המכון נשען בין השאר על הקרן לישראל חדשה, האיחוד האירופי, קרן פורד, וקרנות אירופיות נוספות.     

'
הרב שלמה רוזנפלד, מבוגרי התכנית: "הם היו ענייניים וזהירים והתאימו את עצמם לקבוצה. לא היתה שום שטיפת מוח. היו פה ושם הערות קטנות, אבל זה בגדר הסביר. חבל שרק הגוף הזה יודע לעשות את הדברים בצורה מסודרת ומאורגנת. אני מציע כאתגר למסגרות יותר רלוונטיות שיעשו את זה
תיאוריה וביקורת', כתב העת העיוני-אידיאולוגי שבהוצאת המכון, נכתב ונערך בידי אנשי שמאל קיצוני, ומקדם במוצהר אג'נדות פוסט-ציוניות ופרו-פלשתיניות. לציון 40 שנה ל"כיבוש הישראלי", קיים המכון כנס תחת הכותרת "הכיבוש הישראלי ממבט גלובלי - אסון פוליטי בהתהוות". בקיץ האחרון אירח המכון את ארגוני השמאל הקיצוני 'שוברים שתיקה' ו'רבנים למען זכויות אדם' בכנס מיוחד שעסק בפעילות חיילי צה"ל. המכון כולל גם אגף מיוחד המכונה 'שכנים בים התיכון', ועניינו שיתופי פעולה ישראליים-פלשתיניים שמטרתם "לתרום לתהליך השלום". אחד האפיקים המרכזיים בתחום פעילות זה הוא קידום המגמה של שחרור אסירים ביטחוניים פלשתיניים כמנוף להמשך התהליך המדיני.

גורמים בעולם האקדמי מביעים בשיחה עם 'בשבע' תמימות דעים באשר לאוריינטציה השמאלנית-רדיקלית ואף פוסט-ציונית של מכון ון ליר. בשל חשש לעתידם המקצועי הם מעדיפים להישאר בעילום שם, אולם הם מסבירים כי "מדובר במכון פוסט-ציוני רדיקלי. הם נותנים מלגות נדיבות לדוקטורנטים ופוסט דוקטורנטים במטרה ליצור אינדוקטרינציה נגד מדינת ישראל. 'תיאוריה וביקורת' הוא כתב העת הכי קיצוני נגד מדינת ישראל. שם להגיד 'אפרטהייד' על ישראל זו מחמאה". הגורם ממשיך ומסביר כי "הם כמובן לא ילכלכו ידיים בפוליטיקה, הם הרי אינטלקטואלים. אבל מי שמייצר את התשתית האינטלקטואלית לכל הרעיונות של השמאל זה בין השאר מכון ון ליר".

אגף אחר במכון, שזכה לכותרת "תרבות וזהות יהודית", עוסק במגוון תחומי מחקר ופעילות ציבורית הנוגעים לשדה היהדות - ובהם גם התכנית 'אפיקי דעת'. במסגרת פרויקט "מסלולי נישואין", למשל, מקדמת קבוצת מחקר בעלת אוריינטציה מעשית, פעילות שמטרתה להעניק גושפנקה חוקית לנישואין אזרחיים בישראל.

מי שעומד בראש תחום תרבות וזהות יהודית, וכן נושא בתואר עמית מחקר בכיר במכון ון ליר, הוא הרב פרופ' נפתלי רוטנברג, המכהן גם כרב היישוב הר-אדר. גישתו הליברלית במיוחד מביאה אותו לשחרר לעתים הצהרות רחוקות מהקונצנזוס המקובל בין עמיתיו הרבנים. בכנס שהתקיים לפני מספר שנים במכון ון ליר, הוא יצא בביקורת נגד המקובל כיום במוסדות החינוך הדתיים בכל הנוגע לעיסוק בתחום שבינו לבינה, וקרא לרבנים להסיר את "הצנזורה החמורה" הקיימת לדבריו ביחס למקורות העוסקים בנושא. הוא גם משתתף קבוע בשיח בין דתי עם נציגי דת מוסלמים "לקידום השלום". בטור דעה שפרסם במהלך השנה האחרונה, הביע הרב פרופ' רוטנברג תמיכה מפורשת בהקמת מדינה פלשתינית, ואף הסביר את מחויבותה של הציונות הדתית לתהליך זה.

הסקירה הקצרה אודות צביונו של המכון מעלה תהיות באשר למטרותיה של תכנית מיוחדת לרבני ישיבות הסדר ומחנכים. איזה עניין יש למכון שהאג'נדה שלו כה רחוקה מהשקפת הציונות הדתית להשקיע משאבים רבים במחנכים בכירים במוסדות הציונות הדתית, שאינם נדרשים לשלם שכר לימוד ואף מוענקת להם מלגה אטרקטיבית? בעוד אנשי המכון טוענים לרצון כן ונייטרלי לשרת את האוכלוסייה הדתית, יש גם שמביעים חששות עמוקים מהיוזמה. 

לא היתה שטיפת מוח

הרב שלמה רוזנפלד, ראש ישיבת ההסדר בשדמות מחולה, השתתף במחזור השני של 'אפיקי דעת', שהתקיים השנה. החלטתו ליטול חלק בתכנית לוותה בחששות ולא היתה מובנת מאליה. קודם שנרשם, קיים הרב רוזנפלד התייעצויות עם הרבנים משתתפי המחזור הקודם ועם האחראים על התכנית. "החששות היו כיוון שמדובר במקום עם תדמית מאוד שמאלנית, וחששנו גם שהמקור הכלכלי לא מגיע ממקורות הגונים. דאגנו גם בעניין התכנים, שמא יהיו שם כאלה המנוגדים להלכה". ההתייעצויות המקדימות הסירו דאגה מליבו של הרב רוזנפלד, וגם במהלך התכנית עצמה הוא הופתע לטובה. "הם היו ענייניים וזהירים והתאימו את עצמם לקבוצה. לא היתה שום שטיפת מוח. היו פה ושם הערות קטנות, אבל זה בגדר הסביר". עם זאת, הרב רוזנפלד היה מעדיף לראות גופים אחרים מרימים תכניות מסוג זה לרבנים. "חבל שרק הגוף הזה יודע לעשות את הדברים בצורה מסודרת ומאורגנת. אני מציע כאתגר למסגרות יותר רלוונטיות שיעשו את זה".