הרב יהודה מלמד, ר"מ בישיבת רמת גן, חשד עוד בשלב ההזמנה שקיבל הביתה בדואר. גם שאר הר"מים בישיבה הסתייגו מאותה הזמנה. גם אביו, הרב זלמן מלמד, ייעץ לו לא להשתתף. הרב מלמד קיים שיחה עם ראש התכנית, ד"ר שמואל ויגודה, שנעלב מההאשמות שהוטחו בתכנית. הוא הסביר כי המימון כשר לחלוטין, וכי מגמת המכון היא לפעול למען המחנכים בציונות הדתית ולהעניק להם השכלה אקדמית. "מצד אחד הוא אמר שזה משהו נייטרלי לגמרי, ומצד שני חשבתי שיכול להיות שהאג'נדה שלהם היא להפוך אותנו לנורמליים", אומר הרב מלמד, "ירדתי מזה".

בירור אצל ר"מים נוספים בוגרי התכנית העלה כי הם מרוצים ולא ראו בה כל פסול. בין השאר סיפרו כי אחד המסרים היה כי אין סתירה בין דת לבין מודרנה. "כאן שאלתי את עצמי מה המסר", אומר הרב יהודה מלמד "אם אין סתירה, אז מי מהשתיים היא בעלת הבית ומי השפחה". בסופו של דבר, הוא מגדיר את עמדתו כמין נקודת אמצע. "לא הייתי יוצא כאן למלחמה כדי לחפש כופרים", הוא אומר "אבל אני חושב שיש פה מהלך כלשהו. הכסף גם מחשיד. משלמים לך 8,000 שקלים לשנה כדי שתשמע על נצרות? אני מסויג מהתכנית, אבל יחד עם זה רוצה להיזהר מציד מכשפות בעניין הזה".

הרב בועז הוטרר, המשמש כר"מ בישיבת הסדר, השתתף במחזור הראשון של התכנית. הוא מדגיש כי מחד הוא אינו מייצג בשום צורה את המוסד בו הוא מלמד, ומאידך הוא בהחלט נהנה מהתכנית. "מדובר באנשים שזה לא המפגש הראשון שלהם עם האקדמיה", הוא מעיד על חברי הקבוצה. "היו פה ושם ביקורות, למשל על זה שיש נשים שהרצו באופן קבוע, אם כי לרוב המשתתפים זה לא הפריע. פעם הוקרן סרט שהיתה בו סצנה גבולית מבחינת חלק מהרבנים. פעם אחת המרצות דיברה על הלחנה ומוסיקה ואז השמיעו קטע של שירת נשים. אבל חוץ מהבעיות ההלכתיות הקטנות האלו, שגם בהן מי שרצה יכול היה לצאת, לא היו ביקורות. מצד התוכן, באחת ההרצאות בהיסטוריה לימדו קטע מהברית החדשה. יש כאלה שיגידו מה פתאום ללמוד פסקה מהברית החדשה, אבל אם אתה תופש את זה כחלק מהתפישות של המודרנה, זה נמצא במסגרת הזאת". כאמור, הרב הוטרר לא חש איום כלשהו במהלך ההרצאות, והעניין שלו בתחום היה רב. הוא גם מציין כי התוספת החודשית של אלף שקלים "לא הזיקה לאף אחד".

אתה לא סבור שיש פה איזו מגמה לא תמימה, הרי מדובר במכון עם אג'נדה שמאלנית מובהקת?

"מדובר פה באנשים מבוגרים. אני נהניתי ולא נתקלתי בבעיות. תמיד אפשר לומר שיש אג'נדה, שאולי רוצים להראות לר"מים שהמודרנה היא לאו דווקא חילונית במהותה. ייתכן שיש מחשבה לקחת את הרבנים, שהם מחנכי הדור הבא של בחורי הישיבות, ולפתוח את עיניהם לפלורליזם וסובלנות. אולי זה יכול לגרום בסופו של דבר לפחות קנאות וליותר סובלנות, אולי עמדות מתונות יותר בפוליטיקה".

אין ארוחות חינם

אחד הר"מים שנטלו חלק בתכנית יצא עם תחושות אחרות ביחס לתכנית. מטעמים מובנים הוא מעדיף לשמור על עילום שם - הפרטים שמורים במערכת. הוא אמנם התרשם מנושאי הקורסים שעסקו בתחומים הקרובים לליבו, אולם כשנודע לו בשלב מוקדם של השתתפותו בקורס כי מכון ון-ליר נשען בין השאר על כספי האיחוד האירופי, נדלקה אצלו נורה אדומה. "בעניין הזה יש לי עמדה ידועה. אני חושב שאחת הבעיות הגדולות שלנו היא השתלטות גופים חיצוניים אינטרסנטים על מוקדי הכוח של הרוח שלנו. למרות שבאתי מעמדה פתוחה ורציתי לשמוע, היתה לי בעיה רצינית עם זה". גם לאחר שאחד החברים פנה למרכז התכנית, שהסביר כי לתכנית אין מגע עם כספים אירופיים, לא נחה דעתו של הרב. "הרגשתי שאני לא רוצה להמשיך במקום הזה. אנחנו מחנכים לדברים ברורים בנושאים האלה. אני לא רוצה ששמי יהיה קשור למקום הזה, ואני מעדיף שלא ישלמו לי". לאחר לבטים קשים החליט לפרוש.

בניתוח שלאחר מעשה, הוא שלם עם החלטתו. על אף שהוא משתדל לדון לכף זכות כדבריו את הוגי התכנית, ועם כל ההסתייגויות של מימון 'טהור' ומניעים של תום לב מתוך רצון להעשיר את עולם הרבנים, משהו עקרוני בכל הפרשה מציק לו. "אני לא מאמין בארוחות חינם", הוא מכוון כלפי הקורס בעל המילגה הנדיבה. "גם אם אתה רק במעגל השני או השלישי, אתה כבר בעמדה מוסרית אחרת. ההרגשה שלי היא שהשאלה האם להשתתף לא עלתה לדיון רציני בקרב הרבנים. גם אם אי אפשר לקבוע מסמרות בתשובה, זה צריך לפחות לעלות לדיון".      

הרב ידידיה שילה, ר"מ בישיבת ההסדר במעלה אפרים, דחה בשנה שעברה את ההזמנה על הסף בלי היסוס. "ודאי לי שזה חשוד. אני לא חושב שיש פה מישהו שרוצה לחלק לר"מים ארוחות חינם ולקדם את הרמה האקדמית שלהם מטעמים הומניטאריים. יש פה ניסיון להשפיע על הר"מים. מדובר בתקופה בה רבנים נדרשים על ידי התלמידים למשל לשאלות של סירוב פקודה בפינוי יישובים או מאחזים. מדובר בהחלטה מרחיקת לכת, ורב יורה לתלמידיו לסרב רק כשהוא בטוח במאה אחוז שהדבר אסור בתכלית האיסור מדין תורה. כשמכניסים אותו לקורס בדמוקרטיה במכון ון ליר, זה בעצם לקרר את האמבטיה. להכניס לו ספק בלב. שאולי לפי התורה, אנחנו חיים במשטר דמוקרטי, ולכן אין מה לעשות וצריך לציית לפקודה, עם כל הצער והכאב. ברגע שהר"מ לא בטוח, הוא לא יכול להגיד לתלמידים לסרב. אני מעריך שזו המגמה, להכניס לציבור שלנו ספקות בלב. אנשים לא משקיעים כסף סתם, בטח לא מכון שמאלני". הרב שילה מביע פליאה על כך שאיגוד ישיבות ההסדר לא ראה לנכון להורות לרבני הישיבות להחרים את התכנית. "אני מתפלא על כך שיש ר"מים שהסכימו להשתתף. המכון פועל בעורמה ומפרסם את שמות אלו שהשתתפו, ובכך כאילו מקבל תעודת הכשר. זו ודאי מזימה לא תמימה בכלל".