פריד נכנס לאולפן הקלטות והקליט מספר שירים (ביניהם שירו המוכר 'קל ההודאות') ולשמחתו התוצאות היו משביעות רצון. "בחלומות הכי פרועים שלי לא חלמתי להופיע על במה או משהו כזה. חזרתי לשיר כי רציתי להביע ולממש את מה שהרגשתי שיש לי לבטא. התקליט הראשון שהקלטתי נקרא No Jew Will Be Left Behind. קיוויתי להעביר מסר של אהבת ישראל, משיח וקירוב הגאולה, אבל ממש לא העליתי בדעתי להפוך לזמר".

ואכן, כחסיד חב"ד בכל רמ"ח אבריו, לא עשה פריד צעד ללא קבלת אישור מהרבי מליובאוויטש. בתחילה לא קיבל הזמר הצעיר את הסכמת הרבי להופיע בהופעה חיה מול קהל, והוא אכן נמנע מכך. בשנת תשמ"ה, חמש שנים לאחר שחזר לעסוק בשירה, ערכו מוסדות החינוך של חב"ד טקס חגיגי לסיום סדר לימוד הרמב"ם וביקשו את אישורו של רבם להופעתו של אברהם פריד. הם קיבלו את ברכת הדרך מהרבי ומאז החל פריד להופיע בפני קהל בצורה סדירה כמעט בכל מקום אפשרי על פני הגלובוס.

המקום המועדף על פריד להופעות הוא ישראל. "בישראל התגובות של הקהל חמות. יש חיבור של נשמות.יש חיות. בחו"ל אומרים לאחר ההופעה באיפוק 'נייס' ו'או.קיי' אבל בישראל יש התלהבות. השבוע הסתובבתי בירושלים וניגש אליי אדם מבוגר שזיהה אותי. הוא שאל: 'אתה אבריימלה? כל השירים שלך נמצאים פה - בלב שלי'. כנראה בישראל הלב יותר ער אז מרגישים כאן יותר את הנשמה".   

בימים בהם מציינים 5 שנים לעקירה מגוש קטיף, ראוי להזכיר שפריד היה לאורך השנים מהאמנים המרכזיים שתמכו בתושבי הגוש והופיע מדי שנה בפסטיבל הזמר החסידי שנערך באגם קטיף. "איפה הימים שהופעתי שם על הדשא?" הוא שואל בגעגוע. "היתה שם שמחה אמיתית ואמונה בוערת. זה היה נפלא. פשוט חלום. אחרי הגירוש והחורבן, שבמו עינינו חזינו, הכאב היה והוא עדיין גדול מאוד".

פריד מתאר את אותו הקיץ כטראומטי לעם ישראל בכלל, אך גם עבורו באופן אישי. "באותו הקיץ התבקשתי להופיע בט"ו באב מטעם עיריית בת ים תמורת סכום נאה, אבל סירבתי בתוקף להופיע כי לא הייתי מסוגל. לא היו לי כוחות נפש לזה. איך אני יכול להופיע בזמן שמגרשים את האחים שלי מהבית?!". מתוך כאב הגירוש הוציא פריד שיר נחמה ועידוד, שמילותיו לקוחות מתוך נבואתו של הנביא ירמיה. "באותם ימים קשים ישבתי בביתי בברוקלין ונתקלתי במקרה בפסוקים מתוך ספר ירמיהו", מתאר פריד את תהליך היצירה. "קראתי את התרגום של אותם פסוקי נבואה והרגשתי איך המילים הללו אקטואליות ומדברות ממש אלינו. 'כי אני יודע המחשבות שאני חושב עליכם, נאום ה'. מחשבות לשלום ולא לרעה לתת לכם אחרית ותקווה'". פריד ניגש לפסנתר בביתו, ותוך מספר שעות סיים להלחין את השיר. "השיר הוקדש באהבה למגורשים, כי בתוך החורבן רציתי להעביר מסר של תקווה ואופטימיות לכולנו".

דואטים עם קובי אוז

האופטימיות של פריד משודרת גם מגרסת הכיסוי שהוציא יחד עם הזמר חנן יובל לשירו 'רק תפילה אשא'. השיר המחודש זכה להצלחה מסחררת בארץ. "כשיובל סטופל המפיק המוסיקלי שלי הציג בפניי את השיר לראשונה, הבנתי שמדובר ביהלום. איזה מילים. זו תפילה לבורא שימשיך להעניק לנו עוד ועוד ברכות מהשמיים".

בעצם גיירת את השיר?

"בעיניי זה לא גיור. לא לקחתי שיר שהמקור שלו לא יהודי והפכתי אותו לקדוש. השיר הזה מלכתחילה מלא רגש, מלא נשמה, ואם באמצעות הביצוע החדש אני מצליח לגעת ביהודים שעד היום לא הגעתי אליהם, זה כבר היה כדאי. אני מבין שישראלי שמאזין לשיר בהברה ישראלית יתחבר אליו יותר בקלות ואני מודע שלשירים כאלו יש השפעה אדירה. הם מסוגלים  לשמש גשר בין עולמות", הוא מסכם, ומגלה שבימים אלו הוא עמל על דיסק חדש של שירים ישראליים בשיתוף אמנים מובילים בישראל, כמו: אריאל זילבר, עמיר בניון, קובי אוז ועוד.   

למרות שהראיון מתקיים לאחר יום חזרות מפרך, פריד יושב מחוייך ורגוע. אך התרגשות מיוחדת ניכרה על פניו כשהתגלה כי בצירוף מקרים מעניין חמי, ברוך גולדפינגר, היה בפולין שלפני המלחמה חבר ילדות קרוב של אביו, יעקב משה פרידמן ז"ל. "אבי נפטר לפני חמש שנים אך הוא השאיר אחריו עולם מלא", הוא מספר ועיניו נוצצות. בעבר התייחס פריד להשפעת השירה של אביו על מסלול חייו: "אבי היה מוכר כאדם בעל קול מיוחד. גם זמירות השבת שלו היו נפלאות בליווי ילדיו, ששת הבנים ושתי הבנות. הרבנית חנה ע"ה סיפרה פעם לרבי כמה היא נהנית מזמירותיו של ר' יענקל ששר עם ילדיו". פריד, אשר זכה לספוג בילדותו מאביו את המורשת המוזיקלית, ממשיך בדרכו וביתר שאת. בהופעה שהתקיימה השבוע בבריכת הסולטן למרגלות חומות העיר העתיקה, העלה פריד את ירושלים על ראש שמחתו וביצע על הבמה משיריו המוכרים לצד דואטים עם אמנים ישראלים ידועי שם כמו אביהו מדינה ואריאל זילבר. הקהל באלפיו הצטרף לשירה בהתלהבות רבה. "על הבמה אני שליח ציבור עם תזמורת", מציין פריד ומקווה גם בעתיד להמשיך ולשיר לעם ישראל.