החופש הגדול כהזדמנות לחינוך כלכלי - מוטי בן ששון / פרשנות

החופש הגדול, אותם חודשיים של מגע יומיומי ואינטנסיבי בין הורים וילדים, מזמנים לנו הזדמנות גדולה, בצידן של התמודדויות יומיומיות לא פשוטות. אין כמו החופש על מנת לעסוק בחינוך של ילדינו בתחום הכלכלי, ולזרוע בהם את זרעי ההתנהגות הראויה והנכונה לעתיד. חינוך כלכלי איננו רק חינוך לניהול תקציב ולחיסכון והוצאה מושכלת. חינוך כלכלי הוא בראש ובראשונה חינוך להתנהגות כלכלית ערכית.

החינוך להתנהגות כלכלית ערכית מוצב על ארבעה אדנים, אשר כל אחד מהם נחוץ ביותר לחייו של האדם, בהתמודדותו עם השגרה המזמנת לפניו סיכויים ומכשולים. המרכיב הראשון בחינוך זה הוא החינוך ליושר כערך דתי. הקדמת הנצי"ב לספר בראשית יכולה להיות הבסיס האולטימטיבי לעיסוק בנושא זה. לימוד מידת היושר מאבות האומה, מאברהם, מיצחק ומיעקב, היא הבסיס לכל ההתנהגות הכלכלית היומיומית אותה אנו חייבים לסגל לעצמנו, במיוחד בדור בו מידות אלו איבדו הרבה מזוהרן.

המרכיב השני הוא הערך לממון. חברת השפע המדומה בה אנו חיים יוצרת תחושה שבה אין ערך לכסף אותו אדם השיג בעמל כפיו. הפעולה של 'גיהוץ' כרטיס האשראי יוצרת תחושה שהכסף הוא מצרך המצוי בשפע, דבר שאיננו נכון. חשוב להפנים את משמעותו של הכסף, את הכוח העצום שלו ואת משמעותו לחיים. המרכיב השלישי, אשר בא להשלים את השני, הוא מרכיב הגבולות. חברת השפע מייצרת תחושה של עולם ללא גבולות, הכל אפשרי. אולם, תחושת חוסר הגבולות טומנת בחובה סכנה גדולה. היכולת להציב גבול, לומר 'לא' לבקשותיהם של הילדים, היא מרכיב קריטי בחינוכם להתמודדות כלכלית ערכית בעולם בו אנו חיים.

המרכיב הרביעי, אותו אנו מזניחים לא פעם למרות חשיבותו הרבה בעיני חז"ל, הוא מוסר העבודה וההערכה לאדם העובד הנהנה מיגיע כפיו. חשוב להטמיע בלב הילדים כי במקביל לכבוד אותו אנו מחויבים לרחוש לתלמידי החכמים יש להעריך את עולם העבודה ולהתייחס אליו בכובד ראש. ילד שרואה את אביו ממהר לצאת בבוקר על מנת לא לאחר לעבודה, מבין כי עולם זה הוא עולם שיש להתייחס אליו ברצינות ולא לזלזל בו.

(הכותב הוא סמנכ"ל המרכז לערכים בעסקים בבית הספר הגבוה לטכנולוגיה, מכון לב ירושלים)

גידול במימון השירות הלאומי

בקול תרועה רמה התבשרנו לאחרונה כי תקציב השירות הלאומי נכנס לבסיס התקציב. אולם, בשיחה עם ניסן סלומיאנסקי, המופקד מטעם סיעת 'הבית היהודי' על הטיפול בנושא, מתברר שהתמונה מעט יותר מורכבת. לדבריו, תקציב הבסיס של השירות הלאומי, שעמד במשך שנים על 60 מיליון שקלים בבסיס התקציב ואשר הספיק ל-2,000 בנות, קוצץ במשך השנים עד לרמה של 33 מיליון שקלים, ושאר הכסף נלקח מדי שנה מכספים קואליציוניים של המפד"ל. הסיכום שהושג לקראת התקציב הדו שנתי קובע כי ל-33 המיליון יתווספו 17 מיליון שקלים מכספי משרד החינוך ו-86 מיליון על חשבון כספים קואליציוניים. כולם יופיעו בבסיס, דבר המגדיל לדברי סלומיאנסקי את הסיכוי ליציבות התקציב.