עבודת העריכה וההוצאה לאור של ארבעת כרכי 'עין אי"ה' על אגדות הש"ס, ארכה שנים רבות. הוצאת הכרך השני, נזכר הרב פילבר, התעכבה משום מה זמן ממושך אצל המוציאים לאור. "אמרתי: הציבור לא צריך לסבול. הספר היה כבר כמעט מודפס. הלכתי למו"ל ואמרתי לו: תוציא את הכרך, אני אשלם לך". ואכן, כרך ברכות ב' בסדרה יצא למעשה על ידי הרב פילבר עצמו, שחש בצורך למהר ולהפיץ את תורת הרב כמה שיותר. כדי לקבל ייפוי כוח להחלטתו הבלתי שגרתית, שעקפה את העוסקים הקבועים במלאכה זו בישיבה, פנה הרב פילבר לרב שלמה רענן הי"ד, נכדו של הרב, וביקש ממנו גיבוי להוצאה העצמית של הכרך וקיבל אותו ללא עיכוב. לאחר ההדפסה, שלח הרב פילבר את ילדיו להפיץ את הספר בישיבה.

הרעש שהתעורר בעקבות החירות שנטל לידיו הרב פילבר בעניין הוצאת הכרך, נרגע בזכות החסינות רבת השנים שעומדת לו בישיבה. אולם דרכו העצמאית ביחס להוצאת כתבי הרב היתה עקבית גם בשנים שלאחר מכן. לעומת חוגים מסוימים שמתייחסים בזהירות וחשש רב לפרסום כתבי הרב שלא בעריכת בנו הרצי"ה, דוגל הרב פילבר בחובה להוציא לאור כמה שיותר כתבים ולזכות בהם את הציבור הרחב. החשש מהפרסום, האופייני בעיקר לחוגי 'הר המור', נובע מהתפישה לפיה דבריו הגבוהים והעמוקים של הרב ללא העריכה המתאימה שנעשתה על ידי בנו, עלולים להביא להבנות מוטעות אצל הקורא הפשוט וזהו מכשול שיש להיזהר ממנו. הרב פילבר, כאמור, אינו חושש מכך, לכן החליט גם לתת גיבוי לאברכים בישיבת רמת גן, שהוציאו את ספר השירים האישי של הרב 'נפשי תקשיב שירו', ואשר עורר ביקורת מצד החוגים המתנגדים לכך. הוא גם הוציא את האלבום 'מראה כהן', המשלב תמונות של הרב קוק לצד אמרות שלו מלוקטות ממגוון חיבוריו, על אף שזכה לביקורת על כך שערבב בין טקסטים לתמונות בדברי הרב. "לי היה עניין שדברים של הרב ייצאו לעולם", מסביר הרב פילבר את שיטתו "לאורך כל הדרך היו שתי שיטות בנושא, אבל השיטה שלי היא שהדברים של הרב צריכים לצאת לציבור. ולמי שחושש מזה, כבר כתוב 'כי ישרים דרכי ה' וצדיקים יילכו בם ופושעים ייכשלו בם'. הרב עצמו כתב מאמר גדול בנושא הפחד ב'עקבי הצאן'. לא צריך לפחד. זה גם היה הוויכוח בין הרב לבנו הרצי"ה. כשהיה הרב בלונדון, הוא כתב והוציא את הספר 'ריש מילין' בלי להודיע לרב צבי יהודה. הוא הדפיס והוציא, והודיע לו רק אחר כך, כי ידע שבנו יעכב את הפרסום. הרצי"ה היה יותר פדנט בעניין הזה. היו לו סדרי עדיפויות מה להוציא קודם. אני לא בקטע של שיקולים. אני בדעה, וזה מה שניסיתי לעשות, לדחוף קדימה כל מה שניתן. הכתבים שכבו כך שמונים שנה, ויצאו טיפין טיפין. עם ישראל צמא".

בשעתו היה ברור, וכך גם נעשה, שרק ביכולתו של הרצי"ה לערוך נכונה את כתבי אביו. האם יש היום מישהו בדרגתו שיכול להחליף אותו בעבודה הזו?

"הרב צבי יהודה ראה בזה צוואה של אביו, שדווקא הוא יעסוק בהוצאת הכתבים. אבל הוא נפטר. היו כתבים וצריך להוציא אותם. בגלל שהוא נפטר לא ייצאו הכתבים?".

אולי הדור של היום נמוך מדי ולא יכול לקלוט נכונה את דברי הרב?

"זה אחד האבסורדים. הרי דווקא אלו שחוששים, סוברים שמאמר הדור נכתב על הגדלות של הדור שלנו. הדור שלנו הוא אמנם דור אחר וצריך לספק לו פתרונות אחרים, אבל יש עקרונות של הרב שהם לדורות. אהבת ישראל, נצח ישראל, סגולת ישראל – כל אלה נכונים גם כיום. בפרקטיקה, הרב נותן גם הנחיות איך לטפל בדור, להראות לו שהכל נמצא בגבול ישראל. ייתכן שגם הנשמות היום גדולות, אבל הטיפול צריך להיות אחר".

אם כך, כיצד יש ליישם את תורת הרב בדורנו?

"הבעיה היא שיש חסידים שהולכים בעיניים עיוורות, מה שהרבי אמר זהו זה, בלי לבדוק. פעם דיברתי ביום הזיכרון לרצי"ה על אליעזר עבד אברהם, שכתוב עליו שהיה דולה ומשקה מתורת רבו. זו לא ברכה אלא קללה. זה תלמיד שמדקלם את הרב ולא מוסיף משלו כלום. צריך להיות בבחינת המשך וחידוש. עלינו לקחת את העקרונות מתורת הרב ולהתאים אותם למצבים המשתנים. אי אפשר ללכת בעיניים עוורות אחרי כל דבר, דברים התחלפו. יש למשל עיקרון של הרב, שאומר שכל מה שהתרחש במאה השנים האחרונות בא"י הוא לא מפעל שלנו אלא של הקב"ה, ואנחנו כלים בידיו. לפי הרב אנחנו באתחלתא דגאולה, ולא תהיה נסיגה בגאולה. עלינו להיות שותפים עם הקב"ה בתהליך הגאולה. עיקרון נוסף הוא אהבת ישראל, לראות את הצד הטוב שבעם, ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא. כל אלו הם היסודות, והם רלוונטיים לדורנו. אחר כך צריכה לבוא הפרקטיקה".

הרב פילבר נותן דוגמאות שמוכיחות לדבריו כי חלק מהדרכותיו של הרב נאמרו לשעתן, ואין לאמץ את כל דבריו כלשונם לימינו אנו: "למשל, הרב הנחה שלא להצטרף להסתדרות המורים. הוא קבע שנשים לא תבחרנה ולא תיבחרנה. זה לא רלוונטי היום, דברים השתנו. הרב עצמו כותב נגד זה, ביחס לדברים שנאמרו לפני דורו, כשקבע שאינם רלוונטיים. היום צריך לדבר בשפה אחרת, התשובות צריכות להיות אחרות. הרב מסביר את ההתפרקות, שנובעת מכך שאיננו מדברים אל העם בשפה שלו, עם השאיפות שלו. הוא מסביר הרבה על כך שמה שגרם לביאליק להתפקר היה שלא דיברו אל האנשים אז בשפה שלהם".

מבחן הבת הצעירה

כאמור, מלבד הוצאה לאור של כתבי יד, עסק הרב פילבר גם בחיבור ספרים המבארים בצורה שיטתית ובהירה רעיונות יסוד בדרכו של הרב קוק. המפעל הזה, תחת הכותרת 'המכון לחקר משנת הראי"ה', זכה בזמנו לאישורו של הרצי"ה עצמו. "אני מרגיש בזה קצת שליחות בשם הרב צבי יהודה. בזמנו, אחרי שהוצאתי את 'אורות התשובה', אמר לי הרצי"ה: כמו שעשית פירוש על 'אורות התשובה', אני רוצה פירוש גם על 'אורות התורה'. כך קיבלתי הסכמה שהוא מרוצה מהפירוש שלי".