הרב משה בן טוב, שנפטר לאחרונה, ונודע בכינוי 'הרנטגן של המזוזות', הצליח לשכנע רבבות זוגות לשמור על טהרת המשפחה
ההמונים שהגיעו לשכונת שמעון הצדיק ביום ראשון השבוע לאזכרת השלושים של הרב משה בן טוב זצ"ל, לא נמנו על ציבור שומרי המצוות בלבד. ואולי דווקא ההיפך הוא הנכון. היו שם כולם: חרדים, דתיים לאומיים והרבה יהודים שאינם בהכרח שומרי מצוות. במקום נכחו גם רבנים גדולים ואנשי ציבור חשובים, אך בעיקר עמך בית ישראל, שבאו לחלוק כבוד אחרון לרב שקירב אותם כל כך, עוד הרבה לפני שמפעלי חב"ד, קירוב וכנסי תשובה, הפכו לטרנד. "אני מעדיף יהודי בלי כיפה, מאשר כיפה בלי יהודי", התבטא הרב לא פעם באהבת ישראל שהייתה אצלו חקוקה היטב בנשמה. "הוא ידע למצוא מסילות לבו של כל יהודי. היה לו כוח מגנטי וחיוך שגרמו לאנשים להיקשר אליו כל כך. וכך הוא היה כל חייו", סיפר לי השבוע בנו, הרב שמעון בן טוב. "הוא היה כל כך קדוש עד כדי כך, שכל מי שהיה נכנס אליו היה מקבל ממנו איזה מאה גרם קדושה. היו נכנסים אליו לחדר וסופגים קדושה".
סוד הקסם הזה, שהיה מלווה גם בהרבה פשטות וענווה, הוא אולי מה שעזר לו להשפיע כל כך הרבה על אלפי משפחות חילוניות, לקבל על עצמם טהרת המשפחה. דווקא בנושא הרגיש כל כך, היתה לו סיעתא דשמיא גדולה מאוד. "אבא שלי למד מהבבא סאלי את הדרך איך להסתיר את הגדלות שלו ואת הברכות בתוך בדיחות או סתם סיפור", מוסיף בנו.

"כשהגיע לראשונה לפריז היה שם מקווה אחד, והיום יש שם כבר 64 מקוואות", מספר בנו. "פעם הוא שכנע מישהי מאלסקה, חילונית לגמרי, לטוס פעם בחודש במשך שעה וחצי כדי לטבול במקווה".

מי ילך לבבא סאלי
הרב משה בן טוב נולד במרוקו לפני 80 שנה וכבר מאז החלה ידידות קרובה בין משפחתו למשפחת אבוחצירא הידועה. עוד בהיותו בן 10 הסתופף בצילו של הבבא סאלי זצ"ל, וכשעלה לארץ ישראל, הקשרים ביניהם התהדקו עוד יותר. "אבא היה מגיע אל הבבא סאלי בכל שלישי ושישי ובכל פעם לוקח איתו ילד אחר. בכל פעם היתה תחרות בינינו הילדים מי ילך עם אבא לבבא סאלי הפעם. הם היו יושבים יחד עד אמצע הלילה, לומדים, אוכלים ומדברים. הרבה פעמים ראיתי אותם מסתגרים בחדר. כששאלתי את אבא מה הם עושים שם הוא לא הסכים לגלות לי", מספר הרב שמעון.
למרות שהרופאים לא ראו סיכויים לכך שיזכה להביא ילדים לעולם, 13 ילדים יש לו לרב בן טוב: עשרה בנים ושלוש בנות. עשרת הבנים קרויים על שמות השבטים ושמעון, ראש מוסדות 'דור ודור' שבנשיאות אביו, הוא החמישי שבהם.
רוב ימיו התגורר הרב בן טוב בבאר שבע והיה צורף שבבעלותו חנות תכשיטים. אבל החנות, מסתבר, היתה רק התירוץ. "זו בעצם היתה תחנת יהדות. כל מי שהייתה לו בעיה בבאר שבע ידע שהוא יכול לפנות ל'רבי משה דתי' ולקבל מענה למצוקתו. הכינוי 'דתי' דבק בו כיוון שהיה המרוקאי היחיד באותה התקופה שהיו לו פאות וזקן.
הוא התפרסם בזכות ראייתו הרוחנית למרחקים, וכונה 'רואה המזוזות', כיוון שכל מי שהגיע אליו עם מזוזת ביתו, היה מצליח לעלות על שורש בעייתו, לברכו, ולזכותו בישועה.
"כבר מגיל 16 אבא ידע להסתכל במזוזות ולראות שם דברים נסתרים, אך הוא דאג להסתיר את זה מעיני אנשים במשך הרבה זמן. הוא טען שזיכו אותו משמיים בראייה הזו, כי כבר בגיל צעיר היה מעסיק צוות סופרי סת"ם ומעבדי עורות שיכינו לו מזוזות, והיה נותן אותם ליהודים שהיו להם מזוזות פסולות", מספר הבן.
כך הצליח להסתיר עצמו זמן מה עד שיום אחד הגיעה אליו שלא הצליחה להיפקד שנים רבות אישה וביקשה ברכה לפרי בטן. "אבא אמר לה – תוך תשעה חודשים יהיה לך בן, ואכן כך היה. הסיפור עבר מפה לאוזן וכך יצא שמעו בכל העולם ואנשים רבים התחילו להגיע אליו לעבודה ולבית".
הרנטגן של המזוזות
כששמעו החל להתפרסם, הזמין אותו הרב ווזנר להגיע בכל יום שלישי, לאחר סגירת החנות, לבני ברק, לקבל קהל ולבדוק מזוזות לאנשים. "מהכסף שקיבל הוקם הכולל של רבי אלעזר, נכדו של הבבא סאלי", מספר הרב מרדכי ענתבי, ר"מ בישיבת 'מכון מאיר' ורב שכונת בית הכרם בירושלים, שהיה מבאי ביתו וממקורבי הרב ב-14 השנים האחרונות. "הרב הוא זה שחיתן את רבי אלעזר ורבי דוד אבוחצירא, על פי צוואת אביהם. אשתו, הרבנית שתחיה, בישלה בידיה אלף מנות לחתונתו של רבי אלעזר".
בנוסף לעבודתו ולקבלת הקהל, היה הרב בעל חסד גדול. הוא מימן ישיבת ערב של 300 תלמידים, המון משפחות ופרויקטים. "הוא היה איש צדקה בצורה בלתי רגילה, והכל בטבעיות. הוא לא יכל בלי לתת ולהעניק", מספר בנו הרב שמעון.
פעם אחת, כעבור כשנה, כשהגיע אליו הבבא סאלי, ביקש הרב בן טוב להתייעץ עמו האם להישאר לעבוד בחנות, שהיתה לו בה ברכה גדולה, או לסגור אותה ולהתמסר לצורכי עם ישראל – לראיית המזוזות ולתיקון המשפחות. השיב לו הבבא סאלי: "מה אתה נשאר בחנות הזו? ה' יעשה אותך טוב לכל העולם כולו".
ואכן כך היה. אנשים החלו להגיע אליו מכל רחבי הארץ והעולם עם מזוזותיהם ומצוקותיהם והיו יוצאים ממנו עם חיוך. "אנשים קונים בית במיליון שקל, אבל מזוזה במאה שקל. אבא תמיד היה אומר שמזוזה היא כמו רנטגן – קולטת את כל מה שקורה בבית ומושפעת מכך. ואז משפיעה חזרה על הבית. ספגנו מאבא את הדרך לקלוט מי זה סופר טוב ומה זו כתיבה נכונה", מספר הרב שמעון. "פעם הגיע לאבא ילד בן 14 ששוקל 140 קילו. אבא הסתכל במזוזה ואמר לו – התפילין שלך פסולות. ואכן בדקו וגילו שכתוב בתפילין שלו "ואכלת ואכלת", במקום "ואכלת ושבעת", נותן הרב שמעון דוגמה אחת מני רבות.