ועוד כתב לרב חרל"פ מכתב ובו יצא מגדרו למחות נגד החולקים על מרן הרב, וזה מקצת מדבריו: "הגיע לאוזני מפי עדים נאמנים ש... פער פיו מבלי חוק ושחץ עם הרב, והתבטא בביטולים כלפי הרבי קוק, וגידף מערכות ישראל אלופי ישורון. תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק". וכן ידוע שהרב אלפנדרי שלח ביאורים שכתב בענייני קבלה אל מרן הרב קוק וביקש שיחווה את דעתו עליהם. והיו לרב קוק השגות על דבריו, וביקש מהרב חרל"פ שיעבירם באופן מכובד. ובעקבות הערות הרב קוק נמנע הרב אלפנדרי מלהביא את אותם החידושים לדפוס ('ליקוטי הראי"ה' חלק ג' עמ' 149-158).

בעזרת מים או חומר אחר אסור מהתורה להסיר כתם. ולכן אם צבעו של הכתם נספג בבגד, אין דרך להסירו בשבת. אבל אם מדובר בכתם שנדבק על גבי בגד, ואין צורך להיעזר במים או חומר אחר כדי להסירו, אזי בשינוי מותר להסירו, אבל בשפשוף כדרך כיבוס אסור. ויש שני סוגים של כתמים: כתם קל וכתם חמור. כתמים קלים מותר להסיר בשינוי קל, וכתמים חמורים מותר להסיר רק בשינוי גמור. ונבאר יותר.

כתם קל הוא כתם שאין בעל הבגד רגיל להקפיד שלא לצאת עמו. ואסרו חכמים להסיר אותו בשפשוף כדרך שרגילים לשפשף בגד בעת כיבוס ידני, אבל כל שאינו משפשף אותו כדרך כיבוס - מותר. לפיכך, מותר להסיר אותו בגירוד אחד בציפורן או בסכין. ואם יפסיק לכמה שניות יוכל לגרד אותו שוב, שכל שהוא מפסיק בין גירוד לגירוד, אין הוא נראה כמשפשף את הבגד דרך כיבוס. וכן מותר להסיר כתם זה בעזרת העברה אחת של מטלית או ממחטה, ואם יש צורך, לאחר הפסקה קלה אפשר להעבירם שום על הכתם. שכל שאינו משפשף ברציפות, אינו מסיר אותו כדרך שפשוף של כיבוס.

ואם הכתם הוא חמור, עד שבעל הבגד רגיל להקפיד שלא לצאת בו, אסור להסיר אותו בגירוד או בהעברת מטלית, מפני שכך רגילים להסיר כתם זה במשך השבוע, ויש ראשונים שסוברים שהדבר אסור מהתורה. אבל בשינוי גמור נחלקו הפוסקים אם יש איסור מדברי חכמים להסירו, ובשעת הצורך סומכים על דעת המקילים. לפיכך מותר להסיר אותו באופן שיחכך את גופו בדלת או בארון או במיטה כנגד מקום הכתם, או שיעשה תנועה של עיסוי או גירוד בגופו כנגד הכתם, באופן שאינו דומה כלל לדרך שפשוף כתם כדי לנקותו. ואם הוא כתם עבה, אפשר להסיר את רובו על ידי גירוד בציפורן או סכין או שפשוף במטלית, ובתנאי שלא יסיר באופן זה את כולו, ואת השאר יסיר בשינוי גמור.

מי שבגדו התלכלך באבק, אסור להסיר את האבק כדרכו בניעור הבגד או הכאה עליו או שפשוף, אבל מותר להכות על הבגד באצבע צרידה, שזהו שינוי גמור. וכאשר הספה התכלכלה באבק, מותר להכות עליה כדי להסיר את האבק, כי אינה חשובה כבגד שמתביישים ללכת בו, וממילא ניקויה מאבק אינו נחשב ככיבוס. אבל לשפשף את הספה כדרך כיבוס - אסור.

אם מונח על הבגד דבר לכלוך שאינו דבוק כלל בבגד, אין בהסרתו איסור כיבוס. לכן מותר להסיר מעל הבגד נוצה או סיבי צמר גפן או חוט וכדומה (רמ"א שב, א).