אז מה יש לנו כאן?

יש צעירה אחת, לא מאוד חכמה ומאוד לא רגישה, שזה עתה השתחררה מצה"ל. יש תמונות משירותה הצבאי בדף שלה בפייסבוק, תמונות שבהן היא עושה פוזות אינפנטיליות ליד עצירים פלשתינים כפותים וקשורי עיניים. יש גם רב-שיח מבודח וסר טעם בינה לבין חבריה בפייסבוק. יש גם אתר אינטרנט עלום שם שהפיץ את הבשורה, ויש תקשורת של עונת מלפפונים ששמחה לקבל אותה.

כעת יש מסיבה מפוארת של גזירת קופונים פוליטית על גבה של החיילת-לשעבר, בעיקר מצד מתנגדי "הכיבוש". אגב, רבים מהמבקרים היו סלחניים בהרבה כאשר סגן עורך מוסף הארץ, אורי תובל, פרסם באותה רשת חברתית דברי נאצה נגד הקצין אלירז פרץ ז"ל ובני משפחתו. לא לכבד עצירים פלשתינים זו שערורייה, אבל לא לכבד משפחות שכולות של גיבורי צה"ל זו סתם הבעת דעה, ומה אנו בכלל מתערבים בדף פייסבוק פרטי.

יש לנו גם תגובה בכיינית אופיינית של ההנהגה הפלשתינית, שכבר מאיימת לתבוע את הצעירה ואת מדינת ישראל ואת היקום כולו. זה הזמן להזכיר, שאנו דווקא היינו מאוד רוצים לראות תמונות עדכניות של חיילים פלשתינים העושים פוזות ליד גלעד שליט, רצוי החייל עצמו ולא בובה בדמותו. למרבה הצער, תמונותיו העדכניות של שליט לא מתפרסמות בשום דף בפייסבוק, מה שמוכיח כי גם אם השמאל צודק והכיבוש משחית את חיילותינו, התוצאות של סיום נוכחותנו בערים הפלשתיניות הן עגומות הרבה יותר.

בשבועיים האחרונים, לא מעט אנשי ימין טובים ותבוניים נפלו בפח ההשוואות המופרכות בפרשת השוטר שחר מזרחי. לטענתם, אין להגן על שוטר שחרג מהוראות החוק והרג פורץ, כפי שאין להגן על שוטרים שהכו מפגינים בעמונה. בשני המקרים, כך נטען, נובע האירוע מאותו מקור בעייתי של כוחניות יתר משטרתית. יש אף מי שחושב כי מזרחי יצא בזול, בהתחשב בנסיבות הירי שביצע ובחוקים שעליהם עבר.

ההשוואה בין אירועי עמונה ופינויי מאחזים לבין מאבק המשטרה בפשע תמוהה כמעט מכל בחינה. לא ברור כיצד ניתן להשוות בין פעילות אלימה מתמשכת שתוכננה מראש, שנקבעה על ידי מדיניות ברורה מלמעלה, ושבוצעה בחלק גדול מהמקרים ללא כל התגרות או אלימות מהצד המותקף, לבין אירוע חריג ונקודתי שהתפתח במהלך מרדף אחר עבריין מועד ומסוכן. מה קשור?

אבל העיקר עדיין חסר מן הטור, וזהו ההבדל הפעוט בין מתיישבים אידיאליסטים המפגינים למען ביתם וארצם לבין גנב עלוב המזיק והורס וממרר את חייהם של אזרחים תמימים. בהנחה שאותם אנשי ימין אינם שותפים לנקודת המבט הרואה במתנחלים שודדי קרקעות, קשה להבין כיצד הם כורכים יחד מאבק בפשע ומאבק במתנחלים. ניקח לדוגמה קצין מצטיין בצה"ל שנשלח לכלא משום שירה במחבל פלשתיני בניגוד לנהלים במהלך פעילות מבצעית. האם בימין יסרבו לגבות אותו, רק משום שקציני צבא נוהגים לעתים בכוחניות מול מתנחלים וסתם חובשי כיפה?

כבר כתבתי בעבר כי אותו שחר מזרחי חייב להיענש, אבל במישור המשמעתי ולא הפלילי. ייתכן שהוא צריך לעוף מהמשטרה, או לפחות למסור את אקדחו בנשקייה ולעבור לתפקיד עורפי. אבל אני גם מסכים, באופן חריג ביותר, עם קביעתו של בן כספית ממעריב: יותר מהעונש עצמו – מקוממת ההחלטה השחצנית והעיוורת של בית המשפט להכפיל אותו, "להיות הרבה יותר צדיק מהאפיפיור" ולהתעלם "מההקשרים, מהסביבה, מהמצב, מתקנת הציבור", כלשונו של כספית.

המוטיבציה בית המשפט העליון, להחמיר בעונשו של נציג החוק שנלחם בפשע, היא הרסנית לא פחות מהמוטיבציה של שוטרים לרמוס בסוסיהם את ראשי המפגינים ביש"ע. אל לנו להיות שותפים למוטיבציה הרעה הזו בשם איזו מלחמה כוללת במשטרת ישראל. אנו אמורים להבחין בין טוב לרע, בין מי שנלחם בפשע לבין מי שנלחם באחיו, ולדרוש מהמדינה לנהוג בהתאם.

א. מי יציל את ילדי ישראל – אלה שנרצחו ושהותקפו ושנפגעו בתאונות שונות ומשונות, ואלה שנאלצו השבוע להיחשף לכל הפרטים המזוויעים בגלל שאנו ההורים התעקשנו להאזין למבזקי החדשות?

ב. השבוע דווח כי השב"כ חקר את חיים פרלמן באמצעות שירה משותפת של להיטים כמו 'חד גדיא', 'חורשת האקליפטוס' ו'חיים משקפיים'. רגע, האם בג"ץ לא פסל בעבר חקירות של השב"כ בשיטת הסלסולים?

ג. "חשד: אב ל-70 תקף את בתו כי לא האכילה כבשים", נכתב בכותרת ב-ynet. האב, תושב קלנסווה הנשוי ל-12 נשים, חשוד גם בתקיפת אחת מהן, אמה של הבת. מובן שאתר ynet הידוע בסובלנותו סירב לפרסם בכותרת את מוצאו של החשוד, כי באמת, מה הקשר בין היותו בדואי לבין דיכוי נשים? לא שזה מנע מהאתר לפרסם ארבעה ימים לפני כן את הכותרת המרשיעה: "ארה"ב: עוקץ של 300 מיליון ד' בקהילה החרדית". טוב, כסף וחרדים, בכל זאת.

ד. והשאלה המתבקשת: האם אותו אב ל-70 החשוד בתקיפה יטען בצדק לאי שפיות זמנית בגלל החופש הגדול?

ה. מבזק די-וי-די: 'וול-אי' הוא סרט אנימציה עתידני מצליח ועטור פרסים מלפני שנתיים, חריג בנוף סרטי האנימציה של השנים האחרונות. גיבורו הוא רובוט, חלקו הראשון נטול דיבורים, כדור הארץ מוצג בו כאתר פסולת ריק מאדם, ובני האדם עצמם מוצגים בו כחבורת זומבים שמנים ומנוונים השטים ברכבם החללי ומתקשרים דרך מסכי טלוויזיה. סרט מרהיב ומלבב, המיועד פחות או יותר לכל גיל דו-ספרתי, ובעיקר לחובבי אקולוגיה.

ו. ידיעת ספורט לסיום: לוחם הטקוואנדו גילי חיימוביץ' בן ה-17 זכה במדליית הזהב באולימפיאדת הנוער, לאחר שיריבו האיראני לא התייצב להתמודדות בגמר. לא נותר אלא לאחל לכולנו שהשלום לא יגיע לעולם. שבת מלחמה לכולם!