בתקופת כהונתו כמח"ט מנשה החל תהליך אוסלו, הוקמה הרשות הפלשתינית, וגלנט היה אחד ממפקדי החטיבות שנקלע לצורך לתאם פעולות עם מנגנוני הביטחון של הרשות הפלשתינית שזה אך הוקמה. עם זאת, מי שמכיר את דעותיו הפוליטיות אומר שלא בטוח שזה כל כך הפריע לו. בשנת תשנ"ד סיים את תפקידו כמח"ט ומונה למפקד שייטת 13 בדרגת אל"מ. את התפקיד הזה מילא במשך שלוש שנים, ולאחר מכן הועלה לדרגת תת-אלוף וקיבל את הפיקוד על אוגדת עזה.

מתיישבי חבל עזה זוכרים אותו כקצין שלא גילה רגשות, ענייני בכל נושא, הן כלפי המתיישבים היהודים והן כלפי הפלשתינים. "הוא לא אידיאולוג. אין לו דעות מסודרות" – אומר אחד האנשים שהכיר אותו מאותם ימים – "הוא חף מדעות פוליטיות. הוא חייל. מין מכונה שעושה את עבודתו".

בשנת תשנ"ט סיים גלנט את תפקידו כמפקד אוגדת עזה. בשנת תשס"א עבר איש השייטת הסבה לשיריון ושימש כמפקד עוצבת עידן (אוגדת שריון בפיקוד המרכז) – עוד תפקיד שסייע לו להגביר את הבנתו בלוחמת היבשה. בין השנים 2001-2002 שימש ראש מטה במפקדת זרוע היבשה.

איך להיבחר לרמטכ"ל

בשנת תשס"ב קיבל לראשונה דרגת אלוף ועבר לתפקיד הבא - המזכיר הצבאי של ראש ממשלת ישראל אריאל שרון. אלוף (מיל.) עוזי דיין אמר לי השבוע שבתפקיד המזכיר הצבאי של ראש הממשלה אתה לא לומד שום דבר חשוב שיעזור לך להיות רמטכ"ל טוב. אתה רק לומד איך להיבחר לרמטכ"ל.

מכריו של גלנט מספרים כי בזמן כהונתו כמזכירו הצבאי של שרון התפתחה בין השניים מערכת יחסים קרובה ועמוקה. מבקריו של גלנט מהימין טוענים שזו אחת הסיבות שגלנט פסול לתפקיד: גם אם הוא לא היה חלק אינטגרלי מ'פורום החווה' הידוע לשימצה (עומרי, וייסגלס, אדלר וכו') – בכל זאת המזכיר הצבאי עומד קצת מהצד בכל האינטריגות הפוליטיות המאפיינות כל ראש ממשלה. הוא התחכך בהם יותר מדי, בוודאי כמי שפיתח כאמור מערכת יחסים כה קרובה עם שרון. והחמור יותר: גלנט שימש בתפקיד בתקופת ההתנתקות, ראה את כל ההונאה והרמאות של שרון כלפי הציבור הישראלי, עמד מקרוב על כל הנבזות של שרון – ושתק. גם כשהבין מראש, או אמור היה להבין מראש, את התוצאות הביטחוניות הקשות של המהלך, אותן תוצאות שהוא עצמו נאלץ זמן קצר אחר כך להתמודד איתן כאלוף פיקוד הדרום.

חודשיים אחרי הנסיגה הישראלית מהרצועה, מונה גלנט לתפקיד מפקד פיקוד הדרום. גלנט נאלץ כאמור להתמודד עם התוצאות הקשות של התוכנית: להשלים את היערכות צה"ל סביב רצועת עזה ולהגביר את המאבק בהברחות דרך גבול ישראל-מצרים. המציאות שנוצרה בעקבות ההתנתקות הובילה לימים למבצע 'עופרת יצוקה'.

ערב המבצע, בהתאם ללקחי מלחמת לבנון השניה, הורה גלנט על התקדמות מהירה אל היעדים וביצוע התקפה מתואמת, ועל היערכות ללחימה ממושכת ורחבה עד להשגת מטרות המבצע. לגלנט היתה דרישה נוספת: על כל המפקדים לפעול בקדמת הכוחות הלוחמים. לא עוד צפיה במסכי הפלזמות במפקדות העורפיות.

לקראת המבצע הורה גלנט על תיאום מאמצי החי"ר, ההנדסה והשיריון בקרב משולב עם מערכי האש האוויריים והקרקעיים, ועל שילוב האש האווירית והארטילרית במהלך המבצע. גלנט גם היה חסיד התפישה – שהוכיחה עצמה כמהפכה אמיתית בצה"ל – של הגברת שיתוף הפעולה הבין זרועי בין פיקוד הדרום לחיל האוויר במאבק נגד הטרור בעזה. לפני כחודשיים טס גלנט במסוק קרב מסוג אפאצ'י לנוגבאו במסגרת לימוד והבנת התמונה האווירית כחלק ממשימות ההשתתפות עם כוחות הקרקע. אחרי הטיסה אמר גלנט כי הוא רואה בשיתוף הפעולה עם חיל-האוויר חשיבות עליונה, וההוכחה לכך בעיניו, היה מבצע "עופרת יצוקה" שבו השותפות החלה כבר משלבי התכנון המקדים, הביצוע וכלה בתחקיר המשותף. על חיל-האוויר אמר כי הוא קשוב לצרכי הפיקוד ונותן להם מענה.

מאבקים ללא צנזורה

גלנט נטה להתרברב מעת לעת בהישגי מבצע 'עופרת יצוקה', גם כאשר המציאות הפריכה את דבריו. "זוהי התקופה השקטה ביותר בעשור האחרון, אפילו יותר מאשר באינתיפאדה הראשונה בשנות ה-80'", אמר במלאת שנה לתחילת מבצע עופרת יצוקה, בכנס באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע. בפועל, ירי הרקטות נמשך ללא הפרעה, למעט הפוגות קצרות.

המבצע הזה הביא להחרפת היחסים בינו לבין הרמטכ"ל אשכנזי. גלנט ביקש להמשיך עם המבצע עד לקריסת החמאס. אשכנזי, בתיאום עם שר הביטחון ברק – כשהשניים עוד שיתפו פעולה בלבביות – התנגדו ודרשו להפסיק את הפעולה מיד ולהוציא את הכוחות מהרצועה, כפי שהדבר נעשה בסוף.

קשה לשער מה עבר במוחו של הרמטכ"ל אשכנזי כשהתקשר השבוע לגלנט לברך אותו על בחירתו, ולאחל לו הצלחה "בתפקידו החשוב אליו ייכנס בעוד מספר חודשים". היחסים הרעועים בין השניים הם מן המפורסמות. הסיבה לכך לא ממש ברורה: בין השניים אין מחלוקות אמיתיות "לשם שמים" על מבנה צה"ל או על פעולותיו. סתם מאבקים אישיים – בעיקר על קרדיטים. אשכנזי בנה את צה"ל מחדש אחרי מלחמת לבנון השניה, באופן שהוכיח את עצמו במבצע "עופרת יצוקה", עליו פיקד בהצלחה אלוף פיקוד הדרום יואב גלנט. גלנט היה היחיד שהבין לאשורו את המצב שנוצר בחבל עזה אחרי השתלטות החמאס – ומה הפתרון הנכון. הוא היה הקצין היחיד שקרא להיערך למבצע קרקעי נרחב בחבל עזה, "כדי לפגוע במפלצת הטרור הצומחת שם" - כדבריו. זה היה בימים שאשכנזי עצמו דיבר על הצורך בהנחתת מכה על החמאס "שבניגוד למלחמת לבנון השניה, הפעם לאף אחד לא יהיה ספק מי ניצח בעימות".