1. יש משהו מטעה בתמונות שצולמו השבוע בעת חופשתו של ראש הממשלה בצפון הארץ. בצילומים נראה נתניהו אוחז במשוט, חותר בעוז ומנווט בביטחה את הסירה שבה יושבים גם אשתו ומאבטחיו. אבל מי שיצא אי פעם לשיט בקיאקי כפר בלום יודע שלאורך רובו של המסלול אתה פשוט נסחף בזרם העז. המשוט משמש בעיקר כדי לתמרן בזריזות את הסירה השועטת במורד הנחל, ולצמצם למינימום את מספר הפעמים בהן נחבטת הסירה בגדת הנחל המתעקל, כשנוסעיה מתחככים בצמחייה הצפופה והקוצנית שצומחת משני עבריו.

נתניהו מסיים את חופשתו ונערך לקראת טכס חידוש השיחות עם הפלשתינים בשבוע הבא. השאלה היא האם ראש הממשלה מגיע לשם כשהוא אוחז במשוט ומנווט את הסירה, או שמא נתניהו רק נסחף בזרם תוך שהוא מתמרן בזריזות במטרה להתחמק מחבטות וסריטות ולמזער נזקים.

נתניהו הוכיח לפלשתינים שהחוצפה משתלמת והנוקשות מתגמלת, כאשר ביצע למענם מהפך אידיאולוגי והכריז בנאום בר-אילן על תמיכתו בהקמת מדינה פלשתינית. סרבנותו המתמשכת של אבו-מאזן תוגמלה בהקפאה חסרת תקדים של הבנייה בהתיישבות
2. שלא במפתיע נקלעה ממשלת ישראל למלכוד בסוגיית הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון. מאז שובו של נתניהו ללשכת ראש הממשלה מחרים אותו אבו-מאזן ומסרב להיפגש עמו. נתניהו הוכיח לפלשתינים שהחוצפה משתלמת והנוקשות מתגמלת, כאשר ביצע למענם מהפך אידיאולוגי והכריז בנאום בר-אילן על תמיכתו בהקמת מדינה פלשתינית. סרבנותו המתמשכת של אבו-מאזן תוגמלה בהקפאה חסרת תקדים של הבנייה בהתיישבות, שנועדה להוכיח את גמישותה של ישראל ולאפשר את פתיחת המשא ומתן באווירה טובה. כצפוי, הפלשתינים נהנו עד תום מתקופת ההקפאה ולא מיהרו להגמיש את סרבנותם. רגע לפני תום ההקפאה הם באים כעת אל המשא ומתן, תוך הצבת אולטימטום לפיו אם הבנייה תחודש הם יפרשו מהשיחות מיד.

3. בהתאם לדרכו עד כה, עלול נתניהו להפר את הבטחותיו המפורשות ערב תקופת ההקפאה ובמהלכה, ולחפש פשרות פתלתלות. אחת מהן כבר הונחה על סדר היום בידי דן מרידור, שהציע להפשיר את הבנייה בגושי ההתיישבות, אך להמשיך בהקפאה ביישובים המרוחקים שלשיטתו ממילא עתידים להימסר לשליטת המדינה הפלשתינית. להצעה המדאיגה הזאת של דן מרידור מצטרף מכתבו של שר אחר, מיכאל איתן, שגם הוא כמו מרידור מהווה סמן שמאלי בליכוד. איתן טוען כי נתניהו אכן מתכוון להוביל מהלך של הקמת מדינה פלשתינית, וקורא לחברי הליכוד לתמוך בדרכו החדשה של ראש הממשלה. דבריו של השר איתן התפרסמו בכלי התקשורת, ועד כה לא יצאה הכחשה מלשכתו של נתניהו.

4. הסימנים מעוררי הדאגה הללו מחייבים את הח"כים והשרים נאמני ארץ ישראל לפקוח עין על נתניהו, ולדרוש ממנו לשמור על מינימום של אמינות ולבטל לחלוטין את ההקפאה בתאריך המובטח, י"ח בתשרי. על השרים בגין, יעלון, אדלשטיין, ארדן, כץ, הרשקוביץ, ליברמן וישי להבהיר לנתניהו שלא ימשיכו לכהן בממשלתו אם יקבל החלטה שמבשרת את חורבנם של עשרות יישובים ובהם כמאה אלף תושבים. אין צורך בנתניהו כדי לבצע את מצע 'קדימה'. אם פניו למדינה פלשתינית, עליו לדעת שבכירי מפלגתו לא יעמדו מאחוריו ומפלגות הקואליציה ינטשו אותו. אם יבין שהקואליציה שלו לא תלך אחריו בעיניים עצומות, יש לקוות שבמקום להיסחף במורד הזרם העכור ולהיתקע על השרטון שאליו מוליכים אותו אובמה ואבו-מאזן, ישכיל נתניהו לקחת את המשוטים לידיו ולנווט אל חוף מבטחים.

5. בחסות הסימפטיה, המחויבות וההזדהות שכולנו חשים כלפי גלעד שליט ומשפחתו, מוענקת לבני המשפחה מעין חסינות ציבורית מפני ביקורת. גם כאשר סגנון המאבק משאיר הרחק מאחור את גבולות הטעם הטוב, מובטחת להם במה תקשורתית פתוחה ואוהדת.

השבוע הושמו שוב ושוב ללא כל מחאה תשדירים שבהם מבקשת האם אביבה שליט לגייס את מאזיני 'קול ישראל' להפגנה שמקיים מטה שליט במוצ"ש מול בית ראש הממשלה. כידוע, פרסום של הפגנות שנויות במחלוקת - ושחרור אלף מחבלים תמורת שליט הוא בהחלט צעד שנוי במחלוקת - אינו מתאפשר בדרך כלל בשידורי קול ישראל.

גם מכתבו של הסב צבי שליט אל ראש הממשלה, עם כל ההבנה לצער ולכאב, כתוב בסגנון בוטה ובלתי ראוי: "יבוא יום ושערי בתי הסוהר ייפתחו ואסירי החמאס ישתחררו, כי ראש ממשלה אחר ואמיץ יגיע להסדר עם השלטון בעזה, אולם נכדי אולי כבר לא יהיה. אדוני ראש הממשלה, אם נכדי האהוב גלעד ימות במרתפי החמאס, זו תהיה אשמתך". המשפטים הקשים הללו פורסמו אתמול ב'ידיעות אחרונות' ללא כל נימת הסתייגות. ומה אם אחד המחבלים המשוחררים תמורת גלעד שליט ירצח את נכדיו של מישהו אחר? האם סבו של גלעד שליט ייקח על עצמו את האשמה?

בעיות באופק

שנת הלימודים תשע"א בפתח, וברחבי הארץ מוטמעת תכנית 'אופק חדש' בעוד ועוד בתי ספר. 'אופק חדש' היא יוזמה שהחלה בתקופת כהונתה של שרת החינוך הקודמת, יולי תמיר. מרכיב מרכזי בתכנית זו הוא הנהגת יום חינוך ארוך בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, שמאפשר תוספת שעות עבודה ותוספת שכר למורים. שר החינוך הנוכחי גדעון סער הודיע שבכוונתו לקיים מדיניות רציפה ולא לבטל את החלטות קודמיו, ולכן הוא ממשיך בהגשמת התכנית שירש מקודמתו. אך למרות שחשוב מאוד להעלות את שכר המורים, נראה כי מן הראוי לבחון היטב את כדאיות התכנית, לפחות ככל שמדובר במוסדות החינוך הדתי. נראה כי ביסודו של דבר מבטאת התכנית קו מחשבה שמשליט את השיקול הכלכלי על השיקול החינוכי.