אורן מילשטיין, סגן ראש עיריית כרמיאל, נאבק בניסיונות ההשתלטות הערבית על עירו ולא מפחד ממשטרת הפוליטיקלי-קורקט.
אורן מילשטיין, סגן ראש עיריית כרמיאל, הוא איש ציבור צעיר (39), רהוט ואומר דברים שאחרים במעמדו לא היו מעזים להעלות על דל שפתיהם, אפילו אם בתוך תוכם היו משוכנעים בכך. הוא סרן במיל' ובוגר מינהל עסקים, העומד בראש רשימת 'הבית שלי' בעירייה, אשר חרתה על דגלה את שמירת צביונה היהודי של העיר כרמיאל.
כבר בראשית שיחתנו במשרדו בבניין העירייה, הוא קובע כי "כרמיאל היא עיר יהודית, חד וחלק. היא נוסדה למען ייהוד הגליל וזה לא תקין, בעיניי, שמשפחות ערביות יעברו לגור בה. בשנים האחרונות ישנו ניסיון בלתי פוסק של שכנינו מהכפרים בגליל המערבי להגר אל תוך כרמיאל, ואסור לנו להתעלם מהתופעה הזו".
אתה לא חושש שדבריך יתפרשו כגזענות?
"חד משמעית לא מדובר בגזענות. אני בסך הכול מבטא בקול את מה שתשעים אחוז מהתושבים חושבים בליבם. אני לא רואה בדבריי שום אלמנט של גזענות. אני מאמין בחיים של דו-קיום זה לצד זה ולא זה בתוך זה. חייבים להיות כנים ולומר את האמת - אף אחד כאן לא רוצה מסגד בתוך הבית שלו", הוא אומר בנחרצות ומסביר: "כל בוקר בשעה חמש אנחנו שומעים את המואזין מהכפר הסמוך ואין לי שום בעיה עם זה כי זו זכותם המלאה לחופש דת. אבל בתוך הבית שלי אני רוצה בתי כנסת ולא מסגדים. הגיע הזמן שיבינו שזו דרישה לגיטימית. מישהו, אי פעם, היה מאפשר לי לגור עם המשפחה שלי בתוך כפר ערבי?! שני הצדדים רוצים לשמור על הזהות הייחודית שלהם. חשוב שכל צד ישמר את המורשת שלו ואת התרבות שלו גם למען הדורות הבאים. עדיף שנחיה כשכנים אחד סמוך לשני וכך נחסוך מעצמנו חיכוך מיותר", פוסק מילשטיין.
סכסוך חמולות לעיני הילדים
את הזרז לתחילת פעילותו הציבורית תולה מילשטיין, יהודי שומר מסורת, באירוע שהתרחש לפני כשלוש שנים, כשצעד בליל שבת בדרכו חזרה מבית הכנסת. "זה היה כנראה, הקש ששבר את גב הגמל. חזרתי לאיטי מבית הכנסת לכיוון הבית, כשלפתע שמתי לב להתרחשות יוצאת דופן. כמה אנשים השתוללו באלימות. היו יריות וצעקות וראיתי כמה ניידות משטרה שמנסות להשתלט על המתפרעים. מסתבר שאותו בלאגן היה סכסוך אלים בין שתי חמולות מאחד הכפרים באזור. באותו הערב התחדדה בתוכי התובנה שמדובר במציאות שאסור לקבל. למה, למען ה', סכסוך בין חמולות אמור להיות בלב השכונה שלי, ליד הבית שלי? למה הילדים הקטנים שלי צריכים להיות חשופים לסכנה כזו? איפה הביטחון האישי שלנו?".
כבר בתחילת אותו שבוע פנה האזרח המודאג מילשטיין במכתב לראש העיר, עדי אלדר, בדרישה להצגת תוכנית מעשית להגברת תחושת הביטחון של תושבי העיר. אבל להפתעתו לא זכה לכל תגובה. "לא קיבלתי תשובה, למרות שבעיניי היה מדובר באירוע בלתי נסבל. הבנתי שאסור לשתוק כי מדובר בכדור שלג שאם לא נטפל בו באופן מיידי וכמו שצריך, הוא רק יילך ויתגבר. ניסחתי עצומה שהכותרת שלה היתה 'שמירת צביונה היהודי של כרמיאל' והפצתי אותה באלפי עותקים בכל רחבי העיר".
תוך פחות משבוע חתמו אלפי תושבים מוטרדים על העצומה. "מלכתחילה, רק חשבתי לעורר את המודעות לבעיה. לא ציפיתי לתגובה כזו מאסיבית של אלפי תושבים, וזה הבהיר לי שנגעתי בנקודה כואבת. הרגשתי שיותר אני לא יכול להיות שקוע בדלת אמותיי ואני חייב לנסות לפעול כדי לשנות את המציאות. גם מבחינה אישית הבנתי שהגיע הרגע הנכון לקום ולעשות מעשה. אני כאבתי את המציאות וניגשתי לעשייה הציבורית מתוך אמונה שחייבת להיות דרך אחרת. הקמתי תנועה חברתית שנקראת 'הבית שלי' והגדרתי את המוטו המרכזי שלה כ'שימור צביונה היהודי-ציוני של כרמיאל'".
תוך ימים בודדים הצליחה תנועתו החדשה של מילשטיין לצרף מאות תושבים לשורותיה. משנוכח לגלות כי תנועתו זוכה לתמיכה רחבה וייתכן כי באפשרותו לחולל שינוי אמיתי, החליט לעלות מדרגה ולהצטרף למרוץ לבחירות המוניציפאליות הקרבות ובאות.
כצפוי, לאחר פרסום מצע תנועתו של מילשטיין, קמה מנגד רשימה של תושבים ערבים מכרמיאל שיצאה חוצץ נגד פעילותו "הבלתי לגיטימית" לייהוד העיר. במסע בחירות רווי מתחים כונה מילשטיין בשמות גנאי שונים וזכה לאיומים רבים. אך בסופו של יום, בבחירות המקומיות הרשימה הערבית לא עברה את אחוז החסימה ואילו רשימתו של מילשטיין הפתיעה עם לא פחות מארבעה מנדטים. ראש העיר המיתולוגי של כרמיאל, עדי אלדר, זכה רק במנדט אחד יותר. "אורן עשה מהפכה", אומר הרב יעקב ידיד, ראש ישיבת ההסדר והגרעין התורני בכרמיאל ושותף לדרך. "פעם ראשונה בהיסטוריה של כרמיאל ניגש מועמד לבחירות המקומיות עם מסר ברור של חזרה לערכי הציונות. זו מהפכה ברמה המחשבתית. למרבה ההפתעה, המסר התקבל בצימאון וההצלחה שלו היתה גדולה. הוא סחף אחריו אנשים מכל המגזרים, כי הוא דיבר על הבעיות הבוערות שכל משפחה ומשפחה בכרמיאל דיברה עליהן בשקט בשיחות סלון", אומר הרב.
במסגרת תפקידו בשנתיים האחרונות כסגן ראש העיר, פעל מילשטיין באופן מעשי לשינוי המצב. בראש ובראשונה שם דגש על העלאת רמת הביטחון האישי של התושבים באמצעות שיתוף פעולה עם משטרת כרמיאל, הסיור העירוני ויחידת מתנדבים שהוקמה במיוחד למען מטרה זו. "הקמנו בעיר יחידה של מתנדבים המכונה 'משמר העיר'", הוא מספר "הם ניצבים מדי ערב בכניסות לעיר ומבקשים תעודה מזהה מכל אדם המבקש להיכנס לעיר. בכך הם מקטינים את כמות השכנים המבקשים להיכנס לעיר סתם כך ללא סיבה. העיר לא אמורה להיות פרוצה ובהחלט מגיע לתושבים שחיים בה את הביטחון הבסיסי הזה".