מבקר קולנוע אני לא אהיה, אבל יש לי בהחלט כמה מילים על סרטיהם של בוגרי השמינית שפורסמו בתחרות שבאתר.

 

ראיתי את הסרטים הללו בערך מהזמן שבו עלו לרשת. חלקם בשעות הלילה המאוחרות ואחרים דווקא בזמנים "בין לבין" אחרים.

אחדים מיוצרי הסרטים העלו רמה מקצועית משמעותית בהרבה מאשר אחרים. בניהם ניתן לראות את סרטה של הישיבה התיכונית בבני ברק ("עד לב השמים") או הסרט ההזוי של ישיבת נווה שמואל על שוד הבנק.

במקרה של האחרים אולי לא היה לעורכים הידע או התעוזה המתאימה, ואולי פשוט העלילה הרגשית יותר לא חייבה אפקטים כגון אלה.

 

ועכשיו לנקודות העיקרות:

1. חרה לי מאוד השימוש הרב במוסיקה לועזית. נורא. אם מתיימרים לייצר תרבות איכותית ואמיתית משלנו לא ברור לי למה צריך להיעזר בה.

מוסיקה קצבית בלי מילים - בכיף, אבל שירים לועזיים נורא חרו לי.

 

2. בסרט של אולפנת עפרה ("אם צעקה הנערה"), נראה אולי כי הבנות "קנו" את אישור ההנהלה לנושא הרגיש, בהכפשת הסניף המעורב של בני עקיבא (ולפי התגובות ניכר שהיה עוד מי שחשב ככה).

הסרט בסה"כ מצויין (למעט הסוף הלא ברור שלו), אבל ההכפשה הבוטה על בנ"ע והסניפים המעורבים מיותרת, וכך גם התגובות הצבועות של מדריכי ומדריכות הסניף למדריך הכריזמטי והמטריד. ולא שהייתי בבנ"ע או משהו כזה, ובכל זאת זה צורם.

את הקטע על חשיפת הבלוף דווקא אהבתי.

 

3. מספר מכובד למדיי מהסרטים עוסק בנושא הטעון של דתיים-חילונים בתוך המשפחה וקבלת השונה ("2 מתכות", "איש באמונתו יחיה", "עד לב השמים"). מדובר בנושא בהחלט מעניין אבל אני תוהה אם הוא ראוי לאחוז נכבד כ"כ מהסרטים. (האם מדובר בתחליף לנושאי השידוכים של "מעלה" ?)

 

4. סרט אחד דווקא כן עסק בשידוכים ושמו הוא צחוק הגורל. בתקציב אפסי ובעלילה הזויה הם מדברים גם על הצד הזה. מן הסתם בפעם הבאה נראה הרבה יותר כאלה.

 

5. לסיכום - יש פה לא מעט תלמידים שנראים ככשרוניים למדיי, אם בתחום העלילה המופרעת ו/או התסריט ההזוי, ואם בעריכת הסרט והאפקטים שמסביב.

וגם לירידת מחירי המחשבים והציוד הנלווה יש חלק לא קטן בכך.

 

 

 

יהיה מעניין לעקוב לאן ימשיכו אלה ואחרים. אולי לבי"ס לקולנוע ותקשורת "מעלה" ?

(ותודה לע. על הכותרת, על אף שנאמרה בהקשר ומטרה שונה לחלוטין)

 

כל מי שהוא אבא או אח לילדים קטנים (או קטנים בנפשם) גילה די מהר שכ-90% ממשחקי המחשב עוסקים בעיקר ברצח ואלימות, לעיתים בשילוב חוסר צניעות ברמה זו או אחרת.

 

לומר את האמת, אף פעם לא הייתי שחקן גדול. זה לא שלא היו תקופות בהן כיליתי את זמני במשחק מחשב מדי פעם, אבל בגדול אף פעם לא התלהבתי יותר מדי. גם  בתור מי שתמיד התנזר מאלימות ולא ממש נהנה לראות גופות מרוטשות על המסך (גם לא בימי עיון של הרבנות הצבאית על זיהוי חללים).

 

עם השנים גיליתי (או שעשו זו בשבילי אחיי הקטנים, שמשחקים קצת יותר) עולם שלם של משחקים לא אלימים. משחקים העוסקים בניהול, בכלכלה, בבניה ולאו דווקא בהרס.

חלקם הלא קטן, אגב, - חינם לחלוטין, וגם חוקי.

 

במע' הפורומים אספנו בזמנו מדגם קטן של משחקים כאלה, המחולקים בעיקר למספר סוגים:

1. משחקי נהיגה - מרוצי מכוניות וכיוצ"ב.

חלקם כן כוללים סממנים של אלימות ופשע.

 

 

2. משחקי כלכלה - אתה מנהל של חברה המפעילה תחבורה (OpenTTD החינמי), גן חיות (Zoo Tycoon) ואחרים. ותיק במיוחד: SimCity.

 

 

 

 

3. משחקי Web - אתרים הפועלים כמשחק. ברשימה הזו נפוצים אתרים של מערכות כדורגל ומערכות אחרות בהם משחקים השחקנים אחד נגד השני.

 

 

בקטגוריה הזו נכנסים גם משחקי הפלאש, וגם שם - ישנם משחקים עם רקע נחמד ולא אלים, ולעיתים אף חינוכי (הנה למשל בשורש).

4. משחקי אתגר כמו שח-מט ודומיו. אחדים כאלה מגיעים עם מערכת ההפעלה החדשה של מיקרוסופט, Windows Vista.

 

 

 

לעיתים אנשים טובים לחקו משחק אלים במקור, ו"טיפלו" בו בעזרת כלי עריכה שונים ומשונים:

 

 

במשחק הלה המטרה המקורית היא לשבור ולרסק ניידות משטרה. אבל מה עם מי שסתם מחפש ליסוע בשטח עירוני? (תודה לחובבי התח"צ)

 

 

המשחקים הללו לגירסאותיהם מאוד נחמדים, רובם גם לא דורשים את המחשב האחרון בשוק ויעבדו גם על מחשבים בני 3-4 שנים ואף יותר, והם יכולים לספק שעות רבות של הנאה, וערך מוסף בצידה. החל מלימוד אנגלית (ולא שפת הרחוב) ועד לכלכלה בסיסית. אחדים לפחות לא יזיקו כמו משחקי הרצח האופנתיים בסגנון GTA ודומיו, הכוללים שילוב קטלני של רצח, גניבות, אונס וחיי רחוב.

 

 

קישורים להורדת המשחקים החינמיים שבחבורה, ניתן למצוא בשרשור העתיק בפורומים, ואני מניח שהגולשים ישמחו להוסיף.

מן הסתם קראתם בתקשורת על כך שמליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק נתוני תקשורת שזכה לכינוי "חוק האח הגדול". ההצעה עברה ברוב של 35 תומכים מול חמישה מתנגדים וארבעה נמנעים. מדובר בחוק מאפשר למשטרה גישה למאגר נתונים של חברות הסלולר השונות, ספקיות האינטרנט, בזק והכבלים, לצורך לחימה בפשיעה.

 

 

 

מיותר לציין שסיעות הימין, כמו תמיד לא נזעקו ולא הבינו עד כמה מסוכן החוק החדש ונספחיו. ה"פשיעה", אתם יודעים, זו הגדרה מאוד מאוד יחסית. הרי ברור שלא ינצלו את החוק החדש רק נגד מפוצצי טילי הלאו במרכז תל אביב או המחסלים מחו"ל ליד מועדוני הזימה.

מהר מאוד נגלה במשפטיהם של "פושעי" חומש והמאחזים או סרבני הפקודה העתקי שיחות טלפון, תקשורת-אינטרנט לא מוצפנת וכיוצא באלה. תסמכו על כנופיית שלטון החוק שתנצל גם את החוק החדש כדי להמשיך ולרדוף את יושבי המאחזים ושאר "עבריינים" פוליטיים.

 

בעבר כבר גילו חוסמי הכבישים כי המשטרה מצוטטת לקווי הטלפון והסלולאריים שלהם ואף ניצלו זאת ושיקרו לחבריהם בטלפון בה-בעת שהם סיכמו בעל פה על צומת אחרת.

האם עכשיו המשטרה תוכל לצוטט גם לתקשורת ברשת?

 

ול"עבריינים" שביננו - תלמדו: בשביל זה יש SSL (תקשורת מוצפנת).

אתם מכירים את אלו שמשך שבוע שלם עושים... כלום? ובכן, הם מגיעים ביום ראשון, מניחים את התיק בחדר והולכים למשרד. במהלך ימי השבוע הם יקומו בבוקר למסדר, יחזרו לישון, ומאוחר יותר יגיעו למשרד כי המפקד הגיע.
בהמשך הם ישבו על הספסלים בחוץ, ויעשו אחד או יותר מהדברים הבאים:
* עישון (גורם לי אישית להקיא את הנשמה ולהתקפי חנק חמורים)
* עיתונים (דווקא שימושי כשצריך לחתוך משהו עם סכין יפנית, לא ראוי לקריאה)
* פתירת תשבצים (לפחות משהו עם מחשבה)
* הימרחות על כל דבר שזזה
ועוד שטויות מעין אלה. נכון, לא כולם הם כאלה, אבל יותר מדי הם כן.

 

לפני כמה חודשים נשאל באחד הפורומים כאן, מה אפשר לעשות כאשר במד"א כאשר התנאים החברתיים הם לא לרוחי. במקרה הרלוונטי - בגלל שזה מעורב עם חבר'ה חילוניים וכו'.
את התשובה שעניתי אני חושב שראוי לפתוח ולכתוב גם כאן.

 

לא חייבים להיות במקום וגם להשתלב בו חברתית. הקב"ה ברא עולם שלם של מסיחי דעת שמאפשרים לנו להיות פיזית כאן אבל להיות בפועל במקום אחר.

 

זה יכול להיות פלאפון עם אינטרנט (לא יקר, ויש תכנים מצויינים מחוץ לרשת הפנימית הרדודה של אורנג'/סלקום),
זה יכול להיות מחשב נייד, החל מהקלדה וסיכום של שיעורים, עיצוב גרפי, פיתוח, לימוד (הורדת חומר מהרשת וקריאה במנותק), מוסיקה ועוד (אני מתעלם במכוון ממשחקים וסרטים, שימשכו את החבר'ה מסביב ולא ימלאו את המטרה של ניתוק).
זה יכול להיות נגן MP3 עם מאות שעות של שיעורים, תוכניות או מוסיקה טובה (כל אחד ומה שמתאים לו),
וזה יכול להיות גם סתם ספר טוב, ספר קודש או אחר. אני אישית מסתייג מספרים עקב מגבלות משקל חמורות שמוסיפים ספרים לתיקים הכבדים ממילא.

 

וזה עובד לא רע. עם הירידה החדה במחירי מכשירי הקצה (נגנים, ניידים, פלאפונים) והקישוריות, המכשירים הללו נעשו למצרך שכל אחד יכול לקנות. ומה שעוד לא - יהיה אפשר מחר.

 

הרדיו האזורי המגעיל באוטובוס, קללות ושיחות וולגריות בתור לאוכל, המתנה של שעות בתור לרופא או לבית מרקחת. מסיחי הדעת מקלים את החיים ותורמים לשקט הנפשי.

אחת התופעות המציקות ביותר בחיפוש ברשת, היא הקפיצה של אתרים, וגרוע מכך - תמונות, לא לעניין בתוך מנועי החיפוש. אתרים בעייתיים (פורנוגרפיה, הימורים ואחרים) מקדמים את עצמם בשיטות שונות לראש תוצאות החיפוש הלגיטימיות. אחרים עושים את זה בעזרת הקישורים הממומנים שמצידו השמאלי של הדף.

 

לא רבים יודעים, אבל Google הוא לא השחקן היחיד בשוק, אם כי העיקרי שבו. בשנים האחרונות עושה Microsoft נסיונות רבים להיכנס לשוק הזה ומנוע החיפוש שלה, Windows Live, לא מפגר אחרי גוגל במאומה, ולא אחת גם מקדים אותו בתוצאות מדוייקות יותר ורלוונטיות.

 

למנוע החיפוש Live יש יכולת שלא רבים מכירים, והמכונה SafeSearch (והמופעלת כברירת מחדל). הכוונה לכלי שמיועד לסנן מתוצאות החיפוש אתרים בעלי אופי לא ראוי ולא לעניין.

הפעלתי את האפשרות הזו, אותה מפעילים מתפריט האפשרויות של המנוע (כמו גם את שינוי השפה לעברית), וביקשתי מאחותי רוויית הנסיונות להשתמש ביכולותיו השונות.

 

תחילה בחרתי מילים פשוטות. "חדשות". תוצאה שניה או שלישית - ערוץ 7. הפתעה נעימה.
אחר כך בחרתי (בעצת אחותי) ללכת לחיפוש התמונות (שלא עובד בישראל אלא רק בחו"ל, וקצת חבוי - אבל דובר עברית), ולחפש חתולה. בעוד בגוגל היו תוצאות שעסקו בעניינים לא צנועים שונים ומשונים, כאן החיפוש היה נקי וסיפק תוצאות מדוייקות ומתאימות,ובממשק נעים ומתוחכם יותר משל גוגל.

2:0 לטובת Live. גם על הנקיון של התוצאות וגם על הממשק החכם.

 

בשאר החיפושים שביצעתי, התוצאות שסיפק Live היו רלוונטיות לרוב, אם כי אחרות. בחיפוש שמי הפרטי והכינוי גוגל נתן תוצאות מתאימות יותר מדפים צדדיים ברשת. כנראה הכיסוי שלו מעט עמוק יותר.

במקרה אחד הם פספסו אתר בעייתי (שהיה ברור שהוא כזה מהתוצאות). מייל קצר לתמיכה שלהם עם הלינק וחומר רקע גרמו לסילוקו של האתר ונספחיו מהתוצאות.

חיפוש בחומרים טכניים - אין הבדל משמעותי בין גוגל ל-MSN, למעט אולי המיון הפנימי בין התוצאות שבדף הראשון.

 

 

לסיכום: יש ל-Live הרבה מה ללמוד ממתחריו בתחום הכיסוי של אתרים ישראליים, אבל בכל מה שקשור לתוצאות נקיות מזבל ומדוייקות - הוא עובר את גוגל בצורה משמעותית, וכדאי להכיר אותו.

בחיפוש תמונות הוא עדיף משמעותית בכל פרמטר.

 

אני, בעז"ה, אמשיך לעקוב.