מבזקי חדשות


א' כסלו תשס"ח, 11/11/2007

העתיד כבר כאן ? עלילות רב"צ


 
ביום חמישי האחרון בנאות קדומים שליד מודיעין התקיים "יום חיל הרבנות הצבאית". בין האוכל (שהיה בסדר גמור) לסיורים במקום הנחמד הזה הייתה תערוכה במסגרתה גורמים שונים ברבנות התלהבו ממעשה ידיהם.
 
אחד מהגורמים הללו, עם טעם רע במיוחד, הצמיד את השלט דלעיל לציוד שכלל בעיקר כלי פינוי חללים, רכב הלוויות ודברים מעין אלו.
הנה קצת יותר מקרוב:
 
 
בשאר התערוכה היו פינות של מדור סת"ם בבר"צ (תיקון ספרי תורה בעיקר) ושל ציוד לבתי כנסת ניידים בשטח:


 
הראיתי את התמונה הראשונה (בעיקר) לכמה קצינים בבר"צ, היו בהלם.


כותרות היום ביטחוןמדיניות בארץ כלכלה פנאי

כ"ה חשון תשס"ח, 06/11/2007

פסטיבל רבין, כדורגל וגזענות


אם לאמר את האמת, אני ממש לא מיושבי (ועומדי, וצורחי) איצטדיוני הכדורגל, ומעולם לא הייתי, זאת בניגוד לאחי הקטן בן האחת-עשרה שראשו עסוק בשטויות האלה יתר על כל מידה הגיונית.

לומר את האמת, זה לא מקום מי יודע מה לבן אדם מתורבת. קללות, שריקות, חזיזים, נפצים, וחומרי נפץ שנגנבו מבסיסי צה"ל הם עניין של יום-יום במקומות האלה. חבריי ששירתו במד"א סיפרו (אז) על היקף הכוחות העצום שמד"א מקצה למגרשים, ולא כאלה שנשאאים מחוסרי עבודה.
כל העולם הפוליטי רעש וגעש לנוכח העובדה שאוי ואבוי, מישהו העיז לבזות את אלוהים-רבינים, ואת תורת השלום מבית מדרשם.


ובכל זאת, מאוד נהנתי לקרוא בעיתוני האוטובוס (ישראלי / ישראל היום), על זלזולם של אוהדי קבוצה ירושלמית בדקת דומיה לזכר ראש הממשלה לשעבר, ועוד יותר נהנתי לקרוא את התגובות הצבועות בעיתונים.
בעיני רוחי ראיתי את אותם חיילים, יושבים באודיטוריום או עומדים דום במסדר הבוקר ומקשיבים על כרחם ל"פקודת היום" של הרמטכ"ל על רה"מ לשעבר, שבשלהּ נאלצו לקום יותר מוקדם ואיבדו חצי שעת שינה. גם סתם חיילים שלא ממש חשבו על רבין, התחילו לתעב אותו על הרקע הזה כמו שנאמר "הקם להשכימך, השקם להרגו". גם הטקס השני בשעות הערב (כן. שני טקסים. לא אחד) לא הוסיף לאף אחד בבסיס שבו אני משרת חיבה לנרצח או לרוצח. סתם בזבוז זמן.
ראיתי אותם בעיני רוחי, על אזרחי, שורקים ומבזים את זכרו ו"מורשתו" של רבין במגרש הכדורגל.


משך שנים שוטפים את מוחה של המדינה הזו במהלך השבוע שבין התאריך העברי לתאריך הלועזי. השנה נוסף לכל הבלגן הזה גם הבלגן סביב הלידה והברית של בנו של יגאל עמיר וחגיגות התקשורת מסביב.
כל העולם הפוליטי רעש וגעש לנוכח העובדה שאוי ואבוי, מישהו העיז לבזות את אלוהים-רבינים, ואת תורת השלום מבית מדרשם. יוסי ביילין, שדם יהודים על ידיו, דרש לנוכח השריקות האיומות לזרוק את בית"ר מהליגה. אחרים רדפו אחרי מנהיגי הקבוצה ודרשו מהם להתנצל.


ועל רבין עצמו מה יש לאמר?
"אף הוא ראה גולגולת אחת שצפה על פני המים. אמר לה: עַל דַּאֲטֵפְתְּ אַטְפוּךְ, וְסוֹף מְטִיפַיִךְ יְטוּפוּן" / אבות ב'
 
מעבר לכך שמדובר באחת הרציחות הכי מוזרות בהסטוריה, עם המון סימני שאלה ורבים כבר לא מאמינים לגירסא הרשמית, צריך להגיד שרבין עצמו לא היה צדיק  הדור. הוא אחראי במישרין לרצח 16 נרצחי אלטלנה, בעקיפין לרצח של עוד אי אלו 1500 יהודים בעקבות "השלום" שלו ושל ממשלתו, ועל הפשלות שלו כקצין בצה"ל אין בכלל על מה לדבר (במלחמת ששת הימים הוא היה בגימלים).
 
 
אני לא חושב שמוצדק לרצוח מישהו ותהא הסיבה אשר תהא (כמובן, סנהדרין מסודרת תוכל לפסוק עונשים כאלה, אבל לא אדם לעצמו), וגם ברור לי שרצח רבין הזיק משמעותית למחנה הלאומי. אני כן חושב שהפסטיבל סביב רבין, יגאל עמיר, הבן שלו, אשתו ושאר ההבלים שסביבו, עבר מזמן את גבול הטעם הטוב, יצא מהפרופורציות ואלו התוצאות.



כ"ב חשון תשס"ח, 03/11/2007

מחשב נייד זה אסון ארגונומי. אגד עוד יותר


ביום שלישי האחרון נסעתי מהבסיס לעיר הקודש ירושלים. בשעה 2:26 יצאתי מבעד לש.ג. של הבסיס, בהליכה מהירה לצומת למעלה, שם עליתי על האוטובוס בשעה 2:37. חציתי את צומת בית ליד לצד השני שלה ולשם הגיע קו 947 בשעה 3:04.

אז למה אני מספר לכם את כל זה?
ביקשתי לישון בשלווה, אבל אז הגיע טלפון שביקש ממני להעלות משהו, וכך מצאתי את עצמי באוטובוס חדש יחסית (Barak on OC500 למכורים והמבינים), ועם מחשב נייד על המושב לידי לאור המרחק הצר שבין הכיסאות. שובר את הגב בנסיון נואש לעשות משהו. כך עבדתי עוד כ-3/4 שעה בעזרת מודם סלולארי נסבל .

הצרות התחילו באזור התעשייה האווירית. המושבים בסביבתי התחילו להתמלא עד שבנתב"ג אחד הנוסעים ביקש ממני מקום לשבת. עשיתי קצת סדר בציוד סביבי, העמסתי את התיק על הברכיים ואת המחשב עליו, והמשכתי לעבוד בצורה הבלתי נסבלת הזו.
יד שמאל התחילה לכאוב כאבי תופת בגלל הזווית שבה הייתה, ורוב הזמן נאצלתי למצוא לה זווית שתוכל קצת לנוח.

כשירדתי במרכזית ירושלים, יד ימין ויד שמאל, שתיהן היו במצב כאב מתקדם. עד היום (מוצ"ש) זה עדיין כואב ומציק.
בראשון אני אקבע תור אצל הרופא במרפאה המרחבית. מה אגיד לו? שדפקתי את הידיים בנסיעה ?




ז' חשון תשס"ח, 19/10/2007

זיהום אוויר, זיהום פוליטי


בפעם הקודמת מישהו התקיף אותי בתגובות על כך שאני פותח את הפה על ה"עדה החרדית" האנטי ציונית ולא פותח את הפה על הנפט ושאר המזהמים שמזהמים את הסביבה המדינית בכל מיני מדינות כמו איראן, עיראק ואחרים.
מה לעשות שהבחור צודק? אז הנה אני עושה גם את זה.
 
כל אחד שנוסע בכביש חוצה שומרון לכיוון מזרח עם חלון פתוח, מגלה כי כמה קילומטרים אחרי ראש העין מתחלפת האווירה והאוויר פתאום צלול ונקי. תענוג. ההרים הריקים מאדם ברובם (למעט יישובים יהודיים או ערביים פה ושם) ומספר המכוניות הקטן יחסית גורם לאוויר שם (ואפילו על הכביש הראשי) לנקי וכיפי לנשימה. אחר כך כשחוזרים לכיוון ערפיח גוש דן, לוקח לפעמים כמה דקות להתרגל חזרה לעשן ולזיהום.
גם אחוז החולים במחלות בדרכי הנשימה, סרטנים למינהם ואחרים נמוך בצורה משמעותית בקרב תושבי יהודה ושומרון (כמו גם תושבי הגליל והגולן, או הנגב מחוץ לערים).
 
אבל לפני כן קצת רקע לא קשור:
אחי חיפש מקור מתח להטענת הפלאפון שלו ועוד ביישוב החרב חומש. היו מספר אפשרויות ואחת המעניינות שבדקתי היא תאים סולאריים. מקריאה באתרים (בעיקר בעברית) העוסקים בנושא, בעצם הגעתי לכל הנושא של אנרגיה חליפית ואנרגיה נקיה.
 
השמש (בינתיים) היא חינם, כך שמעבר לעלות הראשונית של הציוד ניתן לקבל חשמל באיכות לא רעה ובחינם. כבר היום יש פנסי גינה שלא דורשים חיבור חשמל, "כדורים" אטומים שאפשר לשים בתוך מים ואינם צריכים מקור חשמל חיצוני.
יש גם מוצרים שהם בעצם מטען נייד קטן שכל היום צובר שמש לסוללה ובערב אפשר לחבר אותו לפלאפון ו/או מכשירים קטנים אחרים.
 
אין זה סוד כי הנפט ומוצריו משמשים מזה שנים מקור פרנסתן העיקרי של מדינות "נפלאות" כמו איראן, עירק וכיוצא באלה, ובהקשר הגז הטבעי יש לנו את מצרים, רוסיה, הרש"פ ועוד. מדינות אלה משתמשות בכסף אותו הן מקבלות על הנפט והגז לכל מיני פצצות אטומיות ונשק כימי.
 
יש כאלה שמתנזרים במודע ממה שיש לעולם המודרני להציע. אני לא מאלו שמוכנים לגור בחווה אקולוגית ולעשות הכל כמו אצל אבותנו. אני בעד טכנולוגיה, בעד חשמל, בעד לגור ביישובים מסודרים וכו', אבל אין סיבה שלא נעשה מאמץ לנצל את מה שברא הקב"ה כדי לזהם פחות.
גרוע מכך - את תחנת הכח החדשה לא יקימו ביהודה ושומרון, אלא באשקלון, היכן שיש זיהום אוויר די והותר וכמה מאות אנשים מתים כל שנה ממחלות שמושפעות מזיהום אוויר.
 
אז יש לנו 2 סיבות
סיבה בריאותית - אוויר נקי
וגם סיבה אידיאולוגית - לא לפרנס את האוייב
 
אני הייתי מתחיל מהגבעות שמשתמשות בגנרטור ולא מחוברות לרשת הארצית. חבל על הדלק.



א' חשון תשס"ח, 13/10/2007

בהשגחת הבד"צ של העדה החרדית


 
 
רבים בציבור שלנו, וכלל הציבור החרדי נוהגים שלא לסמוך על כשרות הרבנויות האזוריות, ומעדיפים לאכול הכשרי בד"צים. אחד הפופולאריים שבהם הוא "העדה החרדית". אם תשאלו מי מהם במה מדובר, הם ידעו לאמר שמדובר בהכשר חרדי פופולארי. לא יותר מזה.
 
האמת כמובן עמוקה יותר:
העדה החרדית הוקמה על ידי הרב יוסף חיים זוננפלד, על רקע התנגדות לציונות. תקנון העדה החרדית אף קובע כי חל איסור על חבריה לדבר בעברית. בד"צ העדה החרדית (שלו כפופה מערכת הכשרות), קורא לעצמו "בד"צ לכל מקהלות האשכנזים" וכמובן לא מכיר במערכת בתי הדין לאחר שזו הוכפפה לרבנות הראשית לישראל בתקופת המנדט.
 
ומה זה קשור אלינו?
כשאנחנו קונים מוצרים בהכשר הבד"צ הזה, אנחנו מזרימים שניים, שלושה שקלים, המתחלק לחלקו של המשגיח במפעל, ול"מס-אנטי ציונות" ההולך למימון כל הזבל האנטי ציוני שאחר כך אתם שומעים עליו בחדשות. בכסף הזה הם מממנים את השלטים נגד הציונים, את מימון הת"תים שלהם הנלחמים בעברית כשפת יום יום ועוד כל מיני דברים שאתם בוודאי לא ששים לממן.
בכסף הזה הם גם משתמשים כדי לרדוף את מי שמצביע בבחירות (חסידות "גור" בעיקר, בעיקר בגלל חבר הכנסת יעקב ליצמן) ולפרסם את כל הפשקווילים המוכרים מקירות השכונות החרדיות בי-ם.
 
 
כשלי יש את הבחירה בין בד"צ העדה החרדית לבין הכשר רבנות, אני (עד לשמיטה לפחות) מעדיף תמיד את הרבנות. לרוב זה גם עולה פחות.


עמוד: ראשון | 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32

מאחורי המסך

מאת

משה למפרט

משה למפרט, נשוי, מתכנת, על נושאים מגוונים בין פוליטיקה לבין אינטרנט וטכנולוגיה.
הירשם ל RSS של הבלוג


תגובות, הערות, הארות ומעטפות נפץ ניתן להעביר בדואר אלקטרוני: moshel@a7.org
 


עוד בבלוגים