אנחנו גרים בקומה השניה, ולאף אחד אין יותר מדי כח לרדת למטה, אז בשנה שעברה בניתי מנוף קטן וחמוד.

 

 

וקצת יותר מקרוב:

 

ביום חמישי האחרון, הכתה בי (שוב) ההכרה איפה אני גר ומה המרחק בין הבית שלי לאוייב הרצחני.
בעת שחיכיתי בתחנה המרכזית של פ"ת והתפלאתי לגלות כי האוטובוס שהגיע לאחר כדקה היה ממוגן ירי. מישהו באגד אולי בודק את התנהגות ממוגני הירי על כביש 4, בדרך לנפילות הקסאמים באזור לאחר תוכנית ההתכנסות.

ממוגני הירי הינו פיתרון ישראלי קלאסי (שנמכר, לצבאות בכל העולם) לתופעת הירי על התחבורה הציבורית ביהודה ובשומרון. במקום למגר את האוייב מייצרים קופסאות פלדה וזכוכית משוריינת, והכל כאילו בסדר.
אוטובוס ממוגן ירי, למי שלא ידע, (למשל החדש ביותר – מארס דפנדר) הוא מפלצת באורך 12 מטר, ברוחב 2.55 מטר ובמשקל של 25 טון! לא פחות (בעוד שאוטובוס ממוצע הוא סביב ה-19 טון), וזה לא כולל משקל נוסעים וציוד נלווה.


לאחרונה החלו חלק מהמפלצות הללו לסיים את חייהן, ולאור ירידת מספרן לגרום לפגיעה בתדירות התחבורה היהודית ביו"ש, מה שהגיע אפילו להפגנה של תושבי קרית ארבע מול התחנה המרכזית בירושלים.

בעיה נוספת שגורמות המפלצות היא תאונות הדרכים.
מקובל שתאונות הדרכים הכי גרועות הן עם משאיות עקב משקלן הכבד. האוטובוסים הללו גרועים יותר.
קחו את משקל האוטובוס, תוסיפו את המהירות המקובלת בכבישי יו"ש (הרבה יותר מהיר ממשאיות), תוסיפו את העובדה שהוא נשאר שלם (דהיינו – הפגיעה ברכב השני קשה יותר) ודמיינו עכשיו מה קורה לרכב שמתנגש במפלצת הזו.
התאונה המחרידה לפני כמה חודשים בהר חברון בה נהרגו הורים לשמונה ובתם נפצעה קשה, והתאונה המחרידה עוד יותר של משפחת דויטש מלפני כשני עשורים הן רק דוגמאות מחרידות לסכנה של כלי כזה על הכביש, שעקב המבנה הפיזי שלו הוא מסוכן הרבה יותר ממשאית כבדה.

אין סיבה שלא ליסוע באוטובוסים רגילים גם ביהודה ושומרון. אם יש אוייב צריך למגר אותו ולא להתמגן.

הסרת המיגון גם תעלה את המהירות הממוצעת של האוטובוסים ותעודד יהודים ליסוע בתחבורה ציבורית (וכמו שכבר כתבתי בעבר - תח"צ איכותית תוכל לסייע לא מעט להתיישבות, בדיוק כמו כל שירות ציבורי אחר).

 

 

יבוטלו הבונקרים הממונעים לאלתר.

לא לחינם אמר המלך ינאי לשלומציון המלכה "אל תתיראי, לא מן הצדוקים ולא מן הפרושים, אלא מן הצבועים העושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס".

מזה שנים אני מתעב עד כדי שנאה (ולא שינאת חינם!), את הביטאון הרדוד "השבוע בפתח תקווה", ואת שלל הכתבלבים הכותבים בו. התחלתי לתעב אותו עוד בתקופה שבה הייתי קשור לאלו שנלחמו נגד סגירת התיכון הדתי במעלה. אחד הגורמים למיעוט ההרשמה למוסד בשנותיו האחרונות (ובהמשך לסגירתו הסופית) הייתה סידרה של כתבות מגמתיות שהתפרסמו בעיתון הזה. 5 שנים לפני שנסגר בפועל כבר התחיל הביטאון הרדוד בפרסום כתבות על כך שבי"ס הולך להיסגר בקרוב, ומי רוצה להירשם לבי"ס שהולך להיסגר?.

מדובר בעצם בעיתון חרדי, מרשת חרדית ("קו עיתונות דתית"), המתחרה בעצם בעיתונים אחרים למגזר, כמו "המודיע" או "יתד נאמן" (אגב, שגיאת לשון בוטה, שהרי יתד היא נקבה). עקב העובדה שישנה אוכלוסיה דתית-לאומית גדולה יחסית בפ"ת, פונה העיתון המקומי גם אליה.


בעיתון שפורסם ביום ו' האחרון הכותרת הראשית הייתה על כך שצה"ל בוחן הארכת השירות הסדיר לחיילי ה"הסדר", וכותרת המשנה הייתה על השמיטה.
בעמוד 10 של העיתון (כן, בשבת קוראים את כל מה שיש) פורסמה כתבה על פיה "הרבנות פ"ת לא תעניק "הכשר" (המרכאות במקור) לחנויות שיסתמכו על "היתר מכירה"". בהמשך מתברר כי לא רק "היתר מכירה" לא יסומן ככשר בפ"ת אלא גם ירקות שיסופקו על ידי "אוצר הארץ" הציוני.
החרדים, שלא אכלו מעולם מהכשר הרבנות, מכתיבים את התנהלותו ואת מה שאמורים לאכול אחרים.

אבל עד לכאן אשמה הרבנות, ומה אשם העיתון?
אני ממשיך לקרוא, ומוצא את הטקסט הבא: "הרבנים המקומיים פועלים בניגוד למסורת ולהסכמים, על פי פסיקת הרב קוק ז"ל".
אתם מכירים את כל הסופרלטיבים שלהם? "גדולי הדור", "הגראי"ל", "מרן ראש הישיבה", "כ"ק מרן האדמו"ר", ושאר ראשי תיבות וזה רק מה שאספתי מהעמוד הסמוך לכתבה (של "קופת העיר" ב"ב שמגייסת תרומות מכולם ועוזרת לחרדים בלבד).

וזה כמובן עיתון שיש לו "ועדה רוחנית" של רבנים, שדואגת שלא יהיה מי שיכבד את הרב קוק זצ"ל יותר ממה שהוא באמת.

הוא לא חשב "נכון" על הציונים הארורים, אז הוא סתם "הרב קוק". כשאצלם "הרב" זה תואר לסתם אברך נשוי.
עכשיו אני מבין למה סבא שלי זצ"ל (הרב יצחק ארטין מראשון לציון), מי שקיבל התר הוראה בוורשא שלפני השואה בגיל 21 סירב לקרוא לעצמו רב. עם "רבנים" כאלה, ו"ועדות רוחניות" ושאר מרעין בישין, כבר עדיף להיות כופר. הכובע לא קובע והמעיל לא מועיל.

הכוונה, כמובן, לבעיית האתרים הלא מתאימים באינטרנט שנידונה מעל כל במה אפשרית בציבור שלנו, כולל בבלוגי הקטן והצנוע.

אני מקווה שלא הפחדתי יותר מדי את המשתמש הלא מקצועי בערימות המושגים הטכניים ואני מקווה שתרמתי תרומה צנועה לדיון (החשוב) בנושא.

אין ספק שהבעיה עצמה לא פשוטה. לא שהאינטרנט המציא אותה, אלא שהוא היווה פיתרון נוח ונגיש למי שכבר חיפש את הזבל המתועב. אמר לי בעבר מנהל בי"ס תיכון כי אין לו ספק שתלמידיו נכנסים לזבל ואין לו מה לעשות נגד זה, אבל שלא יהיה "על מצפוני", ובחר בפיתרון של מורשת, פיתרון שחייב את המורים לבטל את החסימה לפני כל שיעור אנגלית ע"מ שבכלל ניתן יהיה לעבוד.

כבר שנים אני עוקב אחרי פיתרונות הסינון השונים ונתקלתי בהם על כל סוגיהם:

פתרונות ברמת הרשת המקומית - שרתי פרוקסי שמוגדרים אד-הוק על ידי מנהלי מערכת נמרצים (מכון לב כמשל, וגם בבית שלי מופעל אחד כזה משיקולי פרסומות), כלי סינון המובנים בנתבים (Cisco, C
כל מי שקצת מבין במחשבים בחברה הדתית נשאל לא אחת איך עוקפים את מנגנון החסימה המעצבן הזה, שחוסם הרבה דברים חשובים ובלתי מזיקים
heckPoint, Fortinet - נפוץ במקומות עבודה) או שרתי סינון (SurfControl למשל) ואחרים. העובדה שאתרי תועבה הגיעו לרוב עם רוגלות ושאר תוכנות זבל שמספקות אחר כך עבודה לתמיכה הטכנית עודדה חסימת האתרים הללו.

 

בשוק הפרטי והבלתי מקצועי היו בעיקר תוכנות סינון שונות שרצות על המחשב המקומי, כמו זו של בב"ל - של חברת iCognito או של NV מבית PureSight, ואחרים. יש אפילו אחד שמגיע עם מערכת ההפעלה Windows Vista ואחר כתוסף לדפדפן האלטרנטיבי Firefox. היה גם מי שחסם אתרים פה ושם ע"י שימוש בקובץ hosts של מערכת ההפעלה.

פתרונות אחרים מומשו ברמת ה-ISP (ספק האינטרנט) על בסיס רשימה שחורה או לבנה. מורשת הוא אחד כזה אבל לא היחיד.

 

הרשימה השחורה לא הייתה מי יודע מה יעילה, והרשימה הלבנה השאירה אינטרנט-צעצוע חסר תועלת, משהו כמו מה שנפוץ ב"דמוקרטיה" בסין ובמדינות המפרץ או באיראן.

כל מי שקצת מבין במחשבים בחברה הדתית נשאל לא אחת איך עוקפים את מנגנון החסימה המעצבן הזה, שחוסם הרבה דברים חשובים ובלתי מזיקים. החל באתר (דאז) של תנועת הנוער עזרא (שרק מעבר לשרת אחר איפשר פתיחה שלו ע"י מורשת), המשך בשרתי מייל קצת פחות מוכרים (מורשת סירבו לפתוח אותם) ובעיקר ICQ ו-MSN Messenger שהן כלי עבודה מחייב בכל משרד מודרני.

פתרונות העקיפה עבור כל שרותי הסינון (במורשת חלקם לא באמת עבדו) היו מקוריים וכללו בעיקר שימוש בשרתי פרוקסי חיצוניים שמחביאים את הכתובת משירות החסימה בעזרת BASE64 (שמסתיר את הכתובת האמיתית משירות הסינון), או שימוש בפורט 443 המשמש ל-SSL. חיפוש קצר בגוגל יעלה אלפים כאלה.

 

 

על אינטרנט רימון שמעתי לפני מספר חודשים מחבר, שהיה חלק מהצוות שהריץ את הסיפור הזה. היה נשמע לי מעניין ובדקתי קצת יותר לעומק את הפיתרון שלהם. יש לציין שלא התחברתי אליו ממש אלא נעזרתי באחרים שהתחברו.

 

רבותיי, אני מסיר להם את הכובע. סוף סוף נסיון לתת מענה אמיתי להרבה מאוד גולשים שלא מוכנים לוותר על מה שהרשת מוכנה להציע ומפחדים. מדובר בעצם בספק אינטרנט מלא (כולל טווח כתובות IP משל עצמו)

הפיתרון שלהם מציע אפשרות להתחבר לשרתי FTP למשל, שיתוף קבצים (צולע במיוחד),ושרותים שונים שמשתמש מקצועי יותר נזקק להם. הם מציעים גם IP קבוע בתוספת של 40 ש"ח לחודש.

מבחר החבילות שלהם מאפשר החל מגלישה חופשית לחלוטין למעט תועבה ועד לאתרים תורניים בלבד, כל אחד ומה שמתאים לו.

 

אמנם הפיתרון הזה רחוק מלהיות מושלם. הוא אינו מתאים למשתמש המקצועי במיוחד ומהירויות ההורדה שם קצת צולעות, אבל הוא פיתרון מצויין עבור מוסדות חינוך ומשתמשי אינטרנט לא מקצועיים.

הייתי שוקל את הפיתרון הזה עבור מוסדות חינוך ומקומות בהן הרשת אינה משמשת ככלי עבודה או אין צורך בשרותים מעבר לשירות הגלישה הבסיסית פלוס מינוס.

 

מרגיז: התמיכה הטכנית אינה במספר חינם. חבל שדבר שנכנס כנורמה אצל לא מעט ספקי האינטרנט ישראליים עוד לא תפס אצלם.

 

אבל תמיד אפשר להתחבר דרך WiFi לשכן או אינטרנט קפה. אז נגד מי שמחפש את הזבל זה לא באמת יעזור.

 

הפעם אני הולך לדבר על נושא שנהיה (ואולי תמיד היה) חם בציבור שלנו - שירות צבאי ולאומי.

במשרד לידי משרתת חיילת בשם א. הנ"ל מתגוררת בצפון על גבול רמת הגולן ומשרתת ביחידה סגורה במרכז הארץ.

משכורתה של החיילת - 430 שקל לחודש. האוכל שהיא אוכלת זה עוד 600 שקל בחודש. החיילת גם מקבלת כרטיס חוגר. עלות הנסיעות לצבא - כ-500 שקלים בחודש (בעיקר רכבת).

צה"ל צריך גם לשלם עליה עוד חיילים בשלישות, יחידות המחשב וכו' וכו'. סך הכל - כ-5000 שקל לחודש לפחות, לא כולל עלויות של מענק שחרור ותנאים נוספים.

היחידה לא משלמת על החיילת הזו אגורה, מעבר לעלויות מגורים וקצת ציוד פה ושם.

ניקח עכשיו בת שרות לאומי:
לצה"ל אין בכלל מה לעשות עם עשרות אלפי יושבי סטנדר נטולי כושר גופני. פקידי-כלום יש לו בשפע גם ככה.

צריך לשכור בשביל 8 כמוה דירה (1500$ לחודש לפחות והרבה פעמים יותר), לשלם עליה מים וחשמל ולתת לה בול נסיעות כי היא גרה רחוק וצריכה ליסוע חינם. צריך לשלם משכורת לרכזת שלה וגם למקשרת שרודפת אחריה בשמינית וצריך לשלם גם משכורת למנהל האגודה ולרואה החשבון שלו, וכן הלאה.

סך הכל כ-3000 שקל לחודש, לא כולל מענק שחרור.

אלא מה, העמותה, האולפנא, בית הספר או מה שזה לא יהיה מקבלים את הבת בעלות הרבה יותר נמוכה או בחינם, מה שמעודד אותם לנצל ולזלזל בכח העבודה הזול שהם קיבלו. אחרים, הגם שמעריכים את הבנות שעושות עבודת קודש היו שמחים אילו יכלו להעסיק עובדת עם קצת נסיון ובשכר מלא. מיותר לציין שהמשרתים לא עובדים בחוץ ולכן לא מכניסים כסף לבניית חייהם העתידיים, וכסף למערכת בצורת מס הכנסה ושות'.

ועכשיו תקומו ותצעקו שזה חשוב - שטויות !

בצה"ל יש עשרות אלפי חיילים מיותרים אותם הוא נאלץ להחזיק לפי חוק, העולים לו עשרות מיליוני שקלים בחודש לפחות. בשירות הלאומי ישנם מקומות שמנצלים את הבנות שלא מצאו מקום שירות אחר (ורוצות שירות לאומי בכל מחיר) בצורה מזעזעת ומחפירה. ולמה כל זה? כי בהמשך הן צריכות לסמן בקורות החיים ששירתו בצבא או בתחליף, שלא "השתמטו".

בשביל שחיילים אמיתיים וחשובים שעושים עבודת קודש (באותה משכורת עלובה) לא יהיו מקופחים, מוחזק מנגנון ענקי ומנופח שעולה מאות מליוני שקלים בחודש (כולל הש.ל שתקציבו האחרון היה עוד כמה עשרות מליונים, ועכשיו גם רוצים ש.ל גם לחרדי וערבים). בזבוז.

 

עם השנים נוצר מצב שבו צה"ל צריך הרבה פחות חיילים ממה שהוא מקבל, מה שגרם לו לוותר על מי שקצת ניסה להיאבק במערכת. לכך הוסיפה כנראה העובדה שהחיילים האלה עולים לו הרבה כסף. דמיינו למשל חיילים שעסוקים כל הזמן בלשבת במרפאה ולהוציא "גימלים", הפניות לרופאים מומחים או כאלו שזקוקים לשופטים או כלא צבאי מדי פעם. תחשבו על זה שהחיילים הלא יעילים האלה אוכלים, ושותים, ומתקלחים (אם ישנים בבסיס), וצורכים חשמל, ומתישים מערכות שלמות ע"מ להפוך את שרותם לבלתי מורגש עד כמה שאפשר.

ואחר כך מתנגחים בחרדים שהם לא מתגייסים, כשברור לכל בר דעת שלצה"ל אין בכלל מה לעשות עם עשרות אלפי יושבי סטנדר נטולי כושר גופני. פקידי-כלום יש לו בשפע גם ככה. תוסיפו את זה שהם לא רוצים בנות בסביבה והרי לכם מתכון בטוח לצרות.
זה לא שאני לא מנסה לשכנע עכשיו קרוב משפחה חרדי להתגייס, אבל זה בגלל שהצבא ישקם אותו אחרי שכבר שנים הוא רק עושה קולות של לומד בישיבה. בצבא הוא לפחות יקבל סדר יום, עולם חיצוני וגם משכורת הגונה שתפרנס אותו ואת כל משפחתו (האבא בכולל, עוני מזעזע) על בסיס מערכת הת"ש.

 

צבא הגנה לישראל לא צריך להיות שום "כור היתוך" ולא אמור להיות פיתרון לבורחים מהבית או בעיות אחרות. עשרות אלפי פקידונים משועממים = פחות מיגון לטנקים ופחות מטוסים. פשוט. לא ?