|
כ"ו ניסן תשס"ו, 24/04/2006
לפני כמה ימים פגשה אמא שלי במנהל בית ספר ידוע באזור השפלה וכמה מאחיי לומדים בשלוחותיו השונות. שיחה קצרה עם הנ"ל גררה משפט מצידו ש-"אני לא שומע רדיו, ולא קורא עיתונים". אמי המשיכה ושאלה אותו "נו, אז מה אתה כן שומע ?", תשובתו היתה שהוא מתחבר מהסלולארי לחדשות ערוץ שבע. אותו מנהל אינו איש טכנולוגיה, וגם לא נער/ה מתבג/רת השולט/ת ברזי הטכנולוגיה. הוא בסך הכל עוד אדם מן הישוב. ברגע ששמעתי שהוא משתמש בזה, הבנתי כי מה שחשבתי עליו הרבה זמן - נכון. בחודש האחרון ייצרו האתרים הללו כ-200,000 דפים נצפים. בלי פירסום, בלי חשיפה, רק מפה לאוזן.
 חברות הסלולאר השונות, שפכו מליונים בנסיון לדחוף טכנולוגיות חדשות. בין הטכנולוגיות הנ"ל ניתן לספור את האינטרנט הסלולארי ( WAP), הודעות מולטימדיה (MMS) ורבים אחרים, ובראש ובראשונה את הכישלון המסחרי המהדהד של הדור השלישי.אז הנה, חברות סלולאר יקרות (תרתי משמע), הנה "טיפ" מסחרי שיעזור לכם. כפי שרבים מכם יודעים, אני מחזיק במכשיר דור שלישי של חברת אורנג'. את הנ"ל רכשתי (או ליתר דיוק קיבלתי מהעבודה) על מנת לשמש אותו כמודם סלולארי, וגם קצת בשביל ללמוד את התחום המעניין והמאתגר הזה. מולהב לאחר שקיבלתי את המכשיר, נכנסתי לדף הבית של אורנג' והתחלתי "להנות" מתכניו העשירים של הדור השלישי. עשירים אמרתי? כלום. שום דבר מעניין לא היה שם. את החדשות שיש שם אני יכול לקבל חינם ברדיו או בטלוויזיה או בעיתונים. באגף תוכניות הבידור לסוגיהן קיבלתי את אותו הזבל מהטלוויזיה ומדור המשחקים היה סתם יקר. אחורה בזמן בסביבות פסח לפני שנתיים, מכור כבד שכמוני קלט שמתישהו הוא יעזוב את הבית. בין אם זה ישיבה ובין אם זה כל מסלול אחר שאבחר, וכמובן גם האתגר ללמוד טכנולוגיה חדשה - עניין אותי. כתוצאה מכך, התחלתי פשוט ללמוד כל טכנולוגיה אלחוטית שרק ידעתי שהיא קיימת. באותה תקופה קראתי מאות ואלפי דפי-ענק ברשת על כל טכנולוגיה אפשרית בתחום, ההבדלים והשימושים. חיפשתי טכנולוגיה שתעבוד על כל מכשיר שעומד בתקן סביר ובעיקר - תהיה זולה. בסופו של דבר החלטתי לעבוד עם WAP. לקראת ה' באייר, יום ההולדת של הפורומים של עזרא כתבתי את הגירסא לסלולארי של הפורומים ופירסמתי אותה בצורה צנועה. מה שעבר משם והלאה - הסטוריה.זה התחיל בכאלו שניצלו את החודש-חינם שאורנג' נותנת ואחר כך נשארו לאחר שהפכו את התיבות הפרטיות שלהם לתחליף זול ונוח ל- SMS, עבר בגולשים ש-"שרפו" ככה שיעורים משעממים בנסיעות וכדומה. אנשי השיווק של אורנג', אנשי סלקום, תלמדו: אם תתנו את אותו זבל שמקבלים בטלוויזיה בעיתונים לא תהיה לאיש סיבה להתחבר לשירותי ה"תוכן" שלכם. את הזבל שאתם מנסים למכור אני מקבל חינם ומנסה להתפטר ממנו.
 התוצאות הדהימו גם אותי: רק בחודש האחרון ייצרו האתרים הללו כ-200,000 דפים נצפים. בלי פירסום, בלי חשיפה, כמעט ורק מפה לפה. אני לא יודע את הסטטיסיטקה המדוייקת של "חדשות ערוץ 7" באתר של אורנג', אבל ידוע לי שמדובר באחד האתרים הפופולאריים בין גולשי הסלולאר של החברה הזו - גם זה בפירסום מינימליסטי בעליל תוך דחיקה של הקישור לעמוד השני והשלישי. באותה ההזדמנות אגב, אתם מוזמנים להתקשר לשירות הלקוחות של אורנג' ולהתלונן על דחיקת ערוץ שבע לתחתית התפריט (זאת בעקבות תלונות של עוכרי ישראל). זה גם לא עולה אגורה: *054 מכל מכשיר שלהם. אני לעומת זאת, באפס תקציב וקצת כשרון תכנות, עשיתי הרבה יותר - פיתחתי מערכות עם ערך מוסף אמיתי, ולא זבל בשינוי דקורציה. אנשי השיווק של אורנג', אנשי סלקום, תלמדו: אם תתנו את אותו זבל שמקבלים בטלוויזיה בעיתונים לא תהיה לאיש סיבה להתחבר לשירותי ה"תוכן" שלכם. את הזבל שאתם מנסים למכור אני מקבל חינם ומנסה להתפטר ממנו. אם תתנו משהו אחר, אמיתי, שונה - תצליחו. בברכת גלישה נעימה (וד"ש למגורשי גוש קטיף הגולשים פה דרך הסלולארי) משה.
כותרות היום ביטחוןמדיניות בארץ כלכלה פנאי
|
|
י"ח ניסן תשס"ו, 16/04/2006
עוד תמונות לא מצדיקות את הורדת ההודעות האחרות מטה, אז הנה תמונות נוספות, ומחברון. הנה מערת המכפלה, והדשא
 והנה חייל שומר על הערבים (שרבתי), בה בעת שהוא חושש שהערבים שעליהם הוא שומר ירצחו אותו.  והנה עוד אורח, שהגיע גם עם הבית:  ותמונה אחרונה: עוד בית ותיק ומוכר בישוב היהודי בחברון:  יאמר לזכותה של חברת אורנג', שהאינטרנט פה בחברון מתפקד כהלכה. והנה התמונות מאתמול: חשבתם שהצעדה היום תעבור בשקט? טעיתם. הנה 2 תמונות שהועלו במסירות נפש דרך חיבור סלולארי צולע. צפיה מענה. בתמונה הראשונה: שוטר מצלם בלי בושה את הצועדים צילום: משה למפרט / ערוץ 7
 בתמונה השניה - צבא ה"הגנה" לישראל בעוד משימה לאומית של שמירה על שלום הציבור: צילום: משה למפרט  עוד תמונות יעלו מן הסתם בהמשך, בהתאם למזל ולהתערבות הריבונו של עולם בחיבור הסלולארי הצולע.
|
|
ה' ניסן תשס"ו, 03/04/2006
המאמר הבא מוקדש לי', תושבת באר שבע שהתעייפה לאחרונה (גם) ממכת הבגרויות העוברת עליה ואין לה כח להשקיע בשום דבר. זה בסדר, גם אני הייתי כזה ומן הסתם אחזור להיות כזה אחרי סוף הלימודים במכון. המאמר הזה גם רלוונטי לא' שקורע את עצמו בשביל 5 יחידות בכל דבר ולא יודע מה הוא רוצה לעשות אחר כך... אודה על האמת, אין יותר מדי דברים בחיים שאני עושה כמו שצריך. מעולם לא הייתי תלמיד חרוץ במיוחד, אם ניקח כדוגמא את הבגרויות שלי, חלק גדול מהן מוגדרות בתור "עובר". לא הרבה יותר מזה. גם אם נסתכל על הצד החברתי, מלך הכיתה לא ממש הייתי. בהפסקות הייתי בעיקר מתכנן תוכניות כדי שאחר כך בבית יהיה לי מה ליישם. אני לא מתיימר להיות מה שאני לא, ואני רוצה לקוות, שאני מודע פחות או יותר לרוב החסרונות שלי ולדברים שאני לא, לפחות כמו שאני מודע לייתרונות ולדברים שאני כן. מדי פעם אני נשאל איך הגעתי להיכן שהגעתי בתחומי המחשבים לסוגיהם ואיך כתבתי מערכת זו או אחרת. בדרך כלל השאלות הללו מופיעות לאחר שאני חושף משהו חדש שבניתי או כשאני מציע איזה "טיפ" שעובד בשביל לפתור או לעקוף בעיה. פעם גם נתקלתי בכמה אגדות שהופצו עליי בעקבות הרקע הזה והשליטה (הרבה, אך המוגבלת) ברזי המחשב והרשת. ובמקום ללמוד לבגרויות בכיתה י"ב, התחלתי לעבוד במחלקת האינטרנט של ערוץ שבע
 האמת היא שיש רבים וטובים ממני, אבל בכל זאת כאשר אני מציג את עצמי בצירוף גיל ומשקל (טוב, בלי משקל), הרבה פעמים אני נתקל באנשים שקצת המומים וחושבים שאני מכשף על חוט חשמל. אז זהו גבירותיי ורבותיי, פה אין שום קסם ולא הוקוס פוקוס. אני "מתכנת" ולא "קוסם". הכל עניין של הרבה השקעה. כמו שכבר כתבתי פה בעבר, אני עוסק בתכנות ברמות שונות קרוב ל-8 שנים ובמחשבים בכלל קרוב לעשר. חשבון פשוט (ברמה של כיתה ו' במתמטיקה) יסביר שאני מתעסק עם התחום הזה בערך מגיל 8 ובתכנות ספציפית מגיל 10. בעוד ילדים בגילי דאז ניצלו את המחשב דאז (486/פנטיום 1 לסוגיו) בעיקר כמכונת משחקים ומדי פעם עבור כתיבת עבודות, אני לקחתי את התחום ברצינות. החל ממשחקים עם מערכות ההפעלה של אז ( Windows 3.11 ו-Dos בעיקר), תכנות בסיסי, מדיה (לא היה ממש "וידאו" אז), גרפיקה וכו'. אחר כך זה המשיך גם לחומרה ולתחזוקה כללית של מחשבים והגיע לרשתות ומה שמסביבם.אם ארצה לדעת כמה השקעתי, אוכל לאמוד בקלות יחסית ממוצע (נוטה כלפי מטה) של כ-6-8 שעות ביום במהלך השנים. אם נעביר את כל זה למחשבון נקבל נוסחה פשוטה: 6 שעות ביום * 7 ימים בשבוע (כולל שישי ומוצ"ש) * 52 שבועות בשנה * 10 שנים שווה בערך 17,000 שעות. וזה ה-מ-ו-ן. ואת הזמן הזה אני לא ביזבזתי. במקום ללמוד בכיתה ד', ה', ו', ז' ובמקום לשחק בגינה או עם חברים אני כתבתי שטויות בשפה עתיקה שנקראת Basic והתחלתי להבין את רזי התכנות, במקביל גם הכרתי את נבכיו של Word 6 ונגן המדיה של Win 3.11. בחופש שבין כיתה ז' לח' התחלתי עם בניית אתרים ועם תכנות לסביבת חלונות. במקום ללמוד בכיתה ח' התחלתי להתמקצע קצת בתחום של בניית אתרים, טבלאות, קצת גרפיקה לרשת ושפת עיצוב ששמה CSS. לקורא הצעיר יש לי רק המלצה קטנה: תחשוב לאן אתה הולך ומה מעניין אותך
 במקום ללמוד בכיתה ט' שיחקתי עם צד שרת ותירגמתי את הפורומים המקוריים של האתר של עזרא. במקום ללמוד בכיתה י', כתבתי את אתר המבזקים שלי וצברתי נסיון בתחום הרשתות והשרתים. במקום ללמוד בכיתה י"א אני שיחקתי עם ASP.net (שפת תכנות שבה נכתב בין השאר האתר הזה) ובסוף אותה שנה כשהסקתי שאאלץ לעזוב את הבית מתישהו, התחלתי ללמוד ולשחק עם תקשורת סלולארית ואלחוטית.ובמקום ללמוד לבגרויות בכיתה י"ב, התחלתי לעבוד במחלקת האינטרנט של ערוץ שבע. זה "הסוד" וזו הסיבה שהגעתי לאן שהגעתי, וכמו כל התמכרות יש לזה מחיר. מחיר חברתי, מחיר לימודי (בגרויות), מחירים בעוד כמה תחומים... לקורא הצעיר יש לי רק המלצה קטנה: תחשוב לאן אתה הולך ומה מעניין אותך. אם אתה רוצה אחר כך ללכת לכיוון תורני ולהיות רב - חבל על הזמן שאתה שורף על אנגלית ומתמטיקה מעבר לבגרות בסיסית. אם מחשבים מעניין אותך - תארגן לעצמך רשת עם ציוד בסיסי ותתחיל לשחק איתה. יש חבילות שאפשר להוריד מהאינטרנט חינם והמון חומר שנגיש חינם במידה ויש בבית ציוד בסיסי. אם מה שמעניין אותך זה אלקטרוניקה - תקנה מלחם, רכיבים, מעגלים ותתחיל להלחים. גם כאן יש באינטרנט שפע של חומר. מעניין אותך עיצוב ? תורידי איזו תוכנה ותתחילי לשחק עם זה. זה שווה יותר מ-5 יחידות מתמטיקה. היום אני בסך הכל בן 18, אפילו לא 18 וחצי, אבל יש לי מקצוע מסודר. נכון שגם אני מגיל 8-10 לא ידעתי שזה יהיה המקצוע שלי, אבל ראיתי שאני אוהב משהו והשקעתי בו. המון. אחר כך זה גם הפך למקצוע.
|
|
כ"ד אדר תשס"ו, 24/03/2006
לכו להצביע, רק עשר דקות הליכה הלוך וחזור ועוד כמה דקות בתור לכו להצביע, אם נפסיד השמאל יטען שזה משאל עם לכו להצביע, אחוז הבוגדים במפלגות מסויימות נמוך יותר מבאחרות (ובכולן היו בוגדים) לכו להצביע, זה חסר השפעה, אבל לא חסר השפעה לחלוטין לכו להצביע, יש אנשים טובים שמאמינים ביכולתם להשפיע שם ומגיע להם להיות שם (אריה אלדד, גילה פינקלשטיין, ברוך מרזל) לכו להצביע, כדי שהרוע יוצג לעין כל ולא יוצג באיצטלא של "דמוקרטיה" לכו להצביע, כדי שאולמרט יצטרך תמורת חברי הכנסת שלנו לשלם, ולא יקבל אותם במתנה (ע"ע ליצמן וועדת הכספים) לכו להצביע, כדי שיהודים טובים יעברו את אחוז החסימה (ויש להם סיכוי) לכו להצביע, אם זה לא יועיל זה לא יזיק
ולטובת מי שקשה לו - הכנתי מדריך מפורט כיצד ניתן לשרוד את תהליך ההצבעה:
יום שני, המרכז המסחרי או הקניון הקרוב: ללכת לבית מרקחת, לבקש מהרוקח כדורים נגד בחילות והקאות, בנוסף לאקמול נגד כאב ראש. להתייעץ עם הרוקח על חומרים אפקטיביים במיוחד. אחר כך ללכת לחנות חשמל ולקנות אוזניות מבודדות (מהסוג שיש באולפנים שמבודדות רעש חיצוני). יום שני, טרם ההליכה לישון: לוקחים כדור אחד נגד בחילה ו-2 כדורי אקמול יום שלישי: לוקחים כדור נוסף נגד בחילה ועוד כדור אקמול. מניחים את האוזניות על הראש ומחברים אותם לנגן mp3 או דבר דומה. בשום אופן לא רדיו ! לוקחים ריבוע טישיו, מגלגלים וסותמים בעזרתו את האף. לאחר מכן הולכים (או נוסעים) לקלפי. מודים לריבונו של עולם שאנחנו לא שומעים את כל הרעש ונכנסים פנימה. בשלב הבא אתם מאתרים במהירות האפשרית את הקלפי שלכם, נכנסים מאחורי הפרגוד, מצביעים במהירות ובורחים החוצה. ההשפעה של הגלולה נגד בחילה עומדת לפוג. בורחים הביתה, פותחים את האף, נושמים נשימה ארוכה ומברכים "ברוך שפטרנו".
|
|
י"ד אדר תשס"ו, 14/03/2006
מכת המבחנים הראשונה מאחוריי (יש גם מועדי ב', אל תדאגו) וגם החלטתי לקחת היום חופש מהעבודה כך שאני קצת פנוי יותר היום. סליחה על היעלמותי בשבועיים האחרונים והדחוסים. לא הבנתי מדוע כל נחיתה בשדות התעופה הלו זוכה לאזכור באמצעי התקשורת השונים. "נחיתה ליד קיבוץ כרמיה" וכו'
 הפעם אני רוצה לכתוב על רשות שדות התעופה שבונה דברים בין לילה, ועל עוד כמה עניינים שמושתקים משום מה בתקשורת הכללית. הרי לא יכול להיות שזה קשור לבחירות ולמפלגה השלטת. לא ? שדות תעופה בין לילה לאחרונה, כך קראתי איפשהו, רשות שדות התעופה החליטה להשקיע בדרום. במסגרת התוכנית, הוקמו בין-לילה מספר רב של שדות תעופה באזור הנגב המערבי. בין השאר הוקמו שדות תעופה בקיבוץ כרמיה, שדרות, אשקלון ויישובים נוספים בסביבה. זכרתי את ההמולה שאורגנה עם סיום הבניה של הטרמינל החדש של נתב"ג וקצת התפלאתי, אבל שדות התעופה הללו, שהוכנסו מיד לשימוש מאסיבי לא אוזכרו יתר על המידה בתקשורת. הם פשוט הוקמו בין לילה והוכנסו לשימוש. בנוסף לכך גם לא הבנתי מדוע כל נחיתה בשדות התעופה הלו זוכה לאזכור (שולי אמנם, כידוע לכולנו) באמצעי התקשורת השונים. "נחיתה ליד קיבוץ כרמיה", "נחיתה בדרום אשקלון ליד מקום רגיש", "נחיתה ליד קיבוץ זיקים" או "נחיתה באזור שדרות" וכיוצא בזה. פעם אחת הסתקרנתי ונכנסתי לתוך אחת הידיעות הללו, שם גיליתי פתאום שבאזור ישובי צפון-מערב הנגב לא נוחתים מטוסים או כלי טייס אחרים, אלא "נוחתות" פצצות מרגמה ו"נוחתים" קסאמים. רבותי עורכי החדשות רבותי עורכי החדשות. רקטת קסאם או פצצת מרגמה לא "נוחתת" או "נופלת" אלא "מתפוצצת". לא מדובר במטוס או בכלי טיס זעיר בלתי מסוכן בעליל. מדובר ברקטה או פצצת מרגמה שרק בחסדי שמיים נופלת בשדות (ולא שדות תעופה) ריקים ולא מזיקה בדרך כלל לאיש מלבד לצמחיה בסביבה. הרקטות הללו גם לא מתפוצצות מאליהן. מישהו, (שלא אכתוב מי הוא מחשש שאיעצר על "הסתה לגיזענות"), הקים מחרטה ומעבדה לחומרי נפץ ומישהו אחר גם הניח את הקסאם על מתקן השיגור ושיגר אותו במטרה להרוג יהודים. גם ביהודה ושומרון לא "נורו יריות" על ידי האוויר או האדמה לעבר כוח צה"ל או יהודים. היה רוצח שירה אותם (ולא נאמר מאיפה הוא הגיע, הסתה לגזענות). וגם ה-"מחבלים" לא הגיעו מהמאדים אלא מישהו אימן אותם לירות ולבנות מטעני חבלה, כמו גם דאג לחמש אותם ולתת להם אדמה בלב ארץ ישראל. מכונת הכביסה השמאלנית עובדת במלוא המרץ ואל תבלבלו אותה עם עובדות. פורים שמח !!
ויהי רצון שיתקיים בנו "אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם". גם בשונאים מבית.
|
|
מאחורי המסךמאת משה למפרט
משה למפרט, נשוי, מתכנת, על נושאים מגוונים בין פוליטיקה לבין אינטרנט וטכנולוגיה.
תגובות, הערות, הארות ומעטפות נפץ ניתן להעביר בדואר אלקטרוני: moshel@a7.org
עוד בבלוגים
|