מבזקי חדשות


י' אייר תש"ע, 24/04/2010

פייסבוק ורדידות מחשבתית


מי שינסה להשתמש במדידת מספרים בסיסית, יגלה כי באתר הפורומים "תפוז" ירד מספר ההודעות ליום מ90,000 בממוצע לפני שנתיים ל-70,000 היום. גם במערכת הפורומים של עזרא (שנכתבה על ידי כותב שורות אלה) ניתן לראות את ההשפעה ובעולם הגדול - המדיום הזה מאבד מערכו.
לא מזמן קראתי היכנשהו על מנהל אתר פעיל שמחפש כיוון לשדרוג האתר שלו. מנהל האתר, אדם רציני, כתב ביותר מפורום או שניים במהלך חייו, וגם הוא הגיע למסקנה ש"הפורומים עברו מן העולם".
 
לפני מספר שנים התחילה לפרוח תופעת הבלוגים. בד בבד עם בעיות רדידות שפשטה בחלק מהם, הרבה מאוד בלוגים החלו להוות מקורות מידע אמינים ואיכותיים, בדגש על בלוגים של בעלי מקצוע. כאשר אני מחפש פיתרון לבעיה, המילה blog בשורת הכתובת או הכותרת מהווה בעיניי בדרך כלל סמל למקום ששווה להתחשב בו.
גם אם אני מתעב את דעותיו הפוליטיות של כותב המאמר, וחושב שהוא מעודד בוגדים (ענת קם כמשל), הוא עדיין עושה את זה בשפה ראויה.
 
ואז הופיע ה-Facebook, ועולם הרשתות החברתיות.
 
תנסו לכתוב בפייסבוק מאמר של יותר משלוש שורות, זה לא נוח. תנסו חמש שורות כבר ולא אפשרי. הכלים האלו נועדו להודעות של שורה וחצי אני ישן אני קם אני הולך לשרותים. שימוש ב-Twitter מגביל אותך ל-144 תווים, כלומר - שום דבר משמעותי.
בעבר (ואולי עדיין) היה נפוץ בעולם הממוחשב נושא הצ'טים, ובגלגולו המתוחכם יותר, ה-IRC. מעולם לא אהבתי את המדיום הזה והעדפתי כלים כמו פורומים, בהם משקיעים בהודעה ודואגים שאם לא התוכן, אז לפחות התחביר יהיה נכון ושתרבות הדיון תהיה סבירה. מיקודם המקצועי (ולו חלקית) של פורומים מיקד את הדיון במקום ראוי ובמידה רבה אני חייב את הקריירה המקצועית שלי לעובדה שהייתי ואני עדיין פעיל במקומות כאלה. אפילו סתם כקורא חופשי.
 
 
אז אם מישהו שאל פעם מה רע ב-Facebook ודומיו - זה זה.
זה לא התמונות, לא האובדן המוחלט של הפרטיות (שבמילא בציבור הדתי מעולם לא הייתה, לאור "חוק דתיים שלובים") - זה בדיוק זה.
 
 
אבל אין לי אשליות שנצליח לשנות את העולם, רק קצת לשים לב למה קורה סביבנו.
שבוע טוב לכולנו.


כותרות היום ביטחוןמדיניות בארץ כלכלה פנאי

ה' אייר תש"ע, 19/04/2010

מי אשם בפשעי הציונות?


מדי שנה ביום העצמאות עולה מחדש הוויכוח בקשר למדינה, האם היא ראשית צמיחת גאולתנו, סתם הצלה פשוטה, "דירת חדר להומלס" או יסוד כיסא מלכות ה' בעולם.
מן הצד השחור נשמעות טענות שמזכירות בעיקר את פשעי הציונות ואת כך שמקימי המדינה הזו היו פורקי עול ועשו פשעים כאלה ואחרים, החל מפרשת ילדי תימן (שהייתה גם הייתה), ועד לפרשיות האחרונות מאז הגירוש.
 
אפשר לדון הרבה בנושא הזה, אבל לענ"ד - נראה שהבעיה במקום אחר לגמרי.
 
 
אברהם-אבא למפרט, סב-סבי, עלה לארץ ישראל (פלסטינה) בשנת 1882 וב-1886 בנה בית במאחז פתח תקווה. מייסדי פתח תקווה הצעירה וכך גם העולים החדשים היו דתיים, מה שלא היה נכון לעליות שהגיעו לאחר מכן וכללו בעיקר יהודים שהפסיקו לשמור תורה ומצוות עוד באירופה.
 
בין השנים 1919-1930, ראשית המנדט הבריטי ועד בערך לספר הלבן, ניתן היה לעלות לארץ ישראל ללא הגבלה, אבל יהודים שומרי תורה ומצוות בחרו להישאר באירופה - למעט בודדים. ראשי הישיבות והרבנים ברובם עודדו להישאר בגולה מאימת החילון, במקום לעלות במאסות ובצורה מרוכזת כמו שניתן היה לעשות. אחר כך שלח הקב"ה את כל הצדיקים האלה להידחס בקרונות של הנאצים בדרך לעולם האמת.
 
מי כן עלה לארץ? חילונים, בעיקר הסוציאליסטים למינהם שנואשו ממה שקרה ברוסיה, אנשים שלא הקשיבו לרבנים ועוד כל מיני לא דתיים אחרים. היו גם דתיים שעלו אבל אלו היו מיעוט יחסי שסבל מנטישה לכיוון הרוב החילוני.
 
ומכאן למסקנה שלי:
כמה אלפי עד עשרות אלפי יהודים שומרי תורה ומצוות מכל סוג שהיו עולים לארץ בשנים הקריטיות האלה היו משנים משמעותית את המצב. הם היו דואגים שיחולקו יותר סרטיפיקטים ליהודים שומרי תו"מ מאירופה (החלוקה הייתה על בסיס מפלגתי), ובהמשך היו יכולים לנטרל או לצמצם במידה רבה את נזקו של שלטון מפא"י בראשית שנות המדינה ולשנות את המפה הדתית והלאומית של המדינה הזו בעשרות אחוזים מקצה לקצה.
אף גוף מסחרי לא היה מחלל שבת או מוכר חמץ בפסח לו אחוז הדתיים והחרדים במדינה היה גבוה, הגירוש והנסיגות לא היו באים לעולם וגם שאר העוולות של מערכת המשפט אולי לא היו קיימות.
 
אבל הם לא עשו את זה, והקב"ה אולי החליט שצריך למצוא דרכים אחרות כדי לגרום להם או למה שנשאר מהם להגיע ארצה, ואנחנו נשארנו להתמודד עם הרוב החילוני שנוצר פה ועם השלטון הארור של המדינה הזו על כל תחלואיו.







כ"ח ניסן תש"ע, 12/04/2010

ומי העורך דין של ענת קם? מהקרן החדשה


שיטוט של חמש דקות באינטרנט העלה מי בדיוק העורך דין של המרגלת מעיתון הארץ ו"וואלה" (האם היא קיבלה את העבודה בתמורה למסמכים?)
 
אז נכנסתי לוויקיפדיה, שהיא מקור מידע לכל מידע שאינו שנוי במחלוקת, וכל החשדות שלי התאמתו. הקיצורים שלי.
 
נולד .., ולמד... למד ... הוסמך לעורך דין בשנת 1974. בשנת 1985 קיבל תואר שני בזכויות האזרח באמריקן יוניברסיטי שבוושינגטון, בעזרת מלגה שקיבל מהקרן החדשה לישראל. במשך שנה לאחר מכן עבד באגודה לזכויות האזרח...

נמנה עם מקימי ארגון "בצלם", והוא חבר הנהלה בו. הוא גם הקים את המרכז להתדיינות באגודה לזכויות האזרח, ובשנת 1991 נמנה עם מקימי הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל (עוד זרוע של הקרן החדשה לישראל, מ.ל) בשנת 91 קיבל את פרס רוברט קנדי לשלום.... ובנם הוא העיתונאי יותם פלדמן (עיתון הארץ, מ.ל).‏

(מקור)

נכון שזה לא מפתיע איש?








כ"ז ניסן תש"ע, 11/04/2010

חד גדיא, כאז כן היום


בינתיים כ-70 אלף צפיות אספה גירסת "חד גדיא" של אתר לאטמה. מילים משעשעות וזמר מונוטוני ורציני עשו את שלהן וקיבלתי את הסרט הזה מעשרות גורמים במקביל. תענוג צרוף.
 
לי זה דווקא הזכיר משהו אחר, שיר של ד"ר שלום פליסר מתקופת אסון אוסלו. חלק מהדיסק שלו שירי חס ושלום-חבר.
למי שתפס אותי פעם במצב רוח מוזר מאזין לשירים בעלי עברית משובחת ותוכן מזוכיסטי, אבל מחייך מאוזן לאוזן - הנה דוגמא אחת לשיר שמסוגל לעשות את זה.
 
 
חד גדיא, ד"ר שלום פליסר



כ"ה ניסן תש"ע, 09/04/2010

כך ישראכרט מחייבת אותך לצפות בפרסומות


מאז ומעולם תיעבתי את החוברות שהגיעו עם פירוט החיובים בכרטיס האשראי. מדובר בחוברות פרסומות מציקות, לא צנועות (לעיתים) ובעיקר תופסות הרבה מאוד מקום בפח האשפה. אפילו על דפי רשימת החיובים עצמה ניתן לצפות בפרסומות המציקות שלהם.
 
אם נוסיף לזה את זה שבתקופת הדייטים, העדפתי להסתיר את פירוט האשראי מבני משפחה ואחרים על מנת שלא להשאיר עקבות לעובדה שטיילתי בכל מיני מקומות, תקבלו את המסקנה שבחרתי לצפות בפירוט החיובים - באינטרנט.
די מהר גיליתי את העובדה שגם אתר הבנק מחזיק ומציג את פרטי חיוב האשראי הקודם והעתידי, וכשהתחתנתי והסכומים הפכו להיות משמעותיים יותר - גם לתכנן את עצמי לעתיד ולשלוט בהוצאות.
 
בשבועות האחרונים קיבלתי הודעה בדואר מחברת ישראכרט, לפיהם אני מחוייב להיכנס לאתר שלהם, אחרת - יחזרו לשלוח לי את הזבל בדואר.
 
 
לא רוצה! תנו לי לצפות בחיובים, להתמודד איתם ולא להסיח את הדעת עם כל הפרסומות המטופשות שלכם!


עמוד: ראשון | 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32

מאחורי המסך

מאת

משה למפרט

משה למפרט, נשוי, מתכנת, על נושאים מגוונים בין פוליטיקה לבין אינטרנט וטכנולוגיה.
הירשם ל RSS של הבלוג


תגובות, הערות, הארות ומעטפות נפץ ניתן להעביר בדואר אלקטרוני: moshel@a7.org
 


עוד בבלוגים