זה מאוד לא סוד גדול שהיה לי טוב בשרותי הצבאי. מי ששאל אותי בשבוע שלאחר השחרור מה אני מרגיש, נענה ש"לקחו לי את התחפושת", וכמובן נסיעות החינם שנוצלו על ידי עד תום וגרמו לי לתחושת צער, כיונה הבוכה על הקיקיון שבין לילה קמל.

 

אבל בכל זאת הייתה פעם אחת שביקרתי במרפאה על זוטות.

 

בשבוע שקדם לפסטיבל רבין הופצה השמועה בחטיבה, לפיה מתעדים לעשות שני טקסים לפסטיבל אחד. אחד בבוקר בשבע ושלושים ואחד בערב, גם כן בשבע ושלושים.

בבוקרו של היום כאב לי הראש. ביום יום הייתי רומס כאב כזה וחוזר לעבודה סדירה - אבל אז - לא. וכך מצאתי את עצמי באחת משלוש הפעמים בשרותי הצבאי בהן נזקקתי לשרותי המרפאה, שם קיבלתי שני כדורי אקמול ובזה נגמר הסיפור.

 

פסטיבל ארור. נמאס!

 

בעבר כבר כתבתי רבות על נושא התחבורה ביישובים ועל חשיבותו הרבה להתפתחותם הסבירה, וגם כתבתי למה טרמפים זה נחמד אבל אי אפשר לסמוך רק על זה.

אגב, אם בזמנו כתבתי שיש 170 בתדירות של פעם בשעה וחצי, היום יש פעם בשעה עד 45 דקות, עניין של כמות הנוסעים שאינם חיילים.

 

מאז הוקמה העיר אריאל ויישובי הסביבה, משרתת "דן" את אריאל, בקעת הירדן ובהמשך גם את יישובי גב ההר (קווי 101/102 האיומים לאלון מורה ולברכה). במהלך השנים ניתן לראות תדירות סבירה עד מצויינת לאריאל ותדירות עלובה ליישובים אחרים באזור. עברו שנים, היישובים גדלו אולם כמקובל באזור, תושביהם השתמשו בעיקר בטרמפים. גם הורדת מחירי הנסיעה בחצי שנעשתה על מנת לעודד נסיעות באוטובוסים מסיבות בטחוניות לא הועילה הרבה, מה גם בניגוד לשרות שנתנה "דן" לערים אחרות, בשרות לאריאל הופעלו בעיקר אוטובסים עתיקים ומיושנים, בעלי רמת תחזוקה איומה, כשהמצב החמיר לאחרונה כש"דן" יודעים שהם בדרך החוצה ופשוט לא הוציאו נסיעות.

 

בעז"ה ביום ראשון הקרוב מחליפה חברה חדשה בשם "אפיקים" את שרותי דן. את הלו"זים שלהם לא ראיתי אבל מהמסלולים ניתן לראות שיפורים:

 

כמה נקודות ששמתי אליהן לב:
75 - מנתניה דרך צומת בית ליד לאריאל, בשעה 7:00.
76 - צומת רעננה, כפ"ס דרך כביש 6 וצ.קסם.
78, 184, 105, 100 - נסיעה ישירה בבוקר מברוכין ופדואל, אורנית, אלון מורה ואיתמר, אריאל (בהתאמה) לרכבת ראש  העין (מצויין לחיילים ואנשים העובדים באזור תל אביב או כל מקום אחר אליו מגיעה רכבת).
86/186/286 - תחנה חדשה בצומת גיתי אבישר (מצויין לתושבי יקיר, ברקן, נופים וכו'). חבל שלא עוצר גם במחלף ברוכין, היה יכול להועיל גם לפדואל, ברוכין, עלי זהב וכו' (למען האמת גם הצומת בנויה בצורה שאין ממש איפה).

389 מהיר מעמנואל דרך צומת יקיר וצומת רבבה לבני ברק. יכול לקצר את הנסיעה מהיישובים הללו לגוש דן ולא רק לבני ברק עצמה.
161 למעלה אפרים ובקעת הירדן - קוצר מסלולו באריאל והוא יסע דרך צומת רחלים במקום דרך צומת אריאל וכביש 505 הנוראי עד צומת תפוח, גם המסלול שלו באריאל קוצר. לקו חלופה ישירה מרכבת קסם לאוגדה 162 בימי ראשון וחמישי. ישר כח!
81/101/102/103 האיומים ללא שינוי. נקווה שלפחות התדירות שלהם תשתפר ותהיה סבירה יותר. לעולם לא אשכח את הדייט אליו נסעתי ב-81 הנוראי או הטיולים באזור עם 101/102 בגלל בקשת אמי שלא ליסוע בטרמפים.

 

 

אבל המבחן האמיתי של כל הקווים החדשים יהיה ברגלים. אם האוטובוסים יהיו מלאים - התדירות עם הזמן תשתפר, ואיכות החיים ביישובים באזור תשתפר גם היא, מה שיעודד עוד אנשים לבוא ולגור בשומרון הקרוב. גם יישובי בנימין יוכלו להנות מקישור תחבורתי סביר (אמנם מוגבל מאוד בשעות ולא תמיד מתאים) בין אריאל לבין רעננה ונתניה, ולא לסמוך על טרמפים לאזורים האלה שהם נדירים יחסית.

לאחר שבילינו בשינה עמוקה ואיכותית. ב-9:34 שלח הלל מאיר הודעה שהוא מתכנן לבלות את היום בצילומים ושאל אם אני מעוניין להצטרף.

האמת צריכה להיאמר, מעבר להצטרפות לבילוי הוא היה זקוק למודם הסלולארי ולעוד רכיב או שניים שהיו בתיק שלי - אבל שיהיה, וכך מצאנו את עצמנו בדרך לסבסטיה, ברכבו השכור והמאובק של ראש המועצה האזורית שומרון.

 

 

במהלך הנסיעה האיטית בכביש איטי ומשובש, בה-בעת שאנחנו נחסמים על ידי בונקרים ממונעים ("אוטובוסים ממוגנים") ושמשה קדמית מלאה אבק, סיפר היו"ר קצת רקע על המקום וסביבתו, כמו למשל העובדה שבכפר הערבי הסמוך ישנה מערת קבורה יהודית מימי בית שני. לא מפתיע בהתחשב בקרבה לעיר הבירה המקראית שהייתה קיימת גם אז.

 

במקום עצמו, כצפוי - היו פעילויות שכוונו בראש ובראשונה לילדים

 

 

עוד על הארוע בסבסטיה - כתבתו של הלל מאיר

 

 

 

 

ומשם נסענו לאש קודש, עם המחשבים דולקים

 

 

בדיוק כשהתהלוכה באש קודש התחילה לשיר על סוכת דוד הנופלת, קרסה ברעש גדול סוכת הענק (על באמת, לא הקטנה כמו בסבסטיה) שהייתה שם:

 

 

 

לא מי יודע מה, ומצלמה בינונית מינוס, ובכל זאת - טיול קטן בארץ ישראל.

כך אומרת, ומביטה ביאוש על מגירת המטפחות שלה.

 

ואחרי שהן מסודרות במגירה:

וגם אם יהיו בבית 34 ארונות בגדים. מגירה אחת שלי וכל השאר שלה - אי אפשר באמת להימנע מהשאלה הזו.

 

שבוע טוב, שנה טובה וצום קל לכולנו.