|
כ"א ניסן תשס"ט, 15/04/2009
אח שלי, "צדיק הדור" החליט שהוא לא אומר/עומד בתפילה לשלום המדינה ו/או חיילי צה"ל. במגזר החרדי זה שנים שמעולם איש לא התייחס בצורה כלשהי למדינה ו/או לחייליה. לכבוד החג, חיפשנו ומצאנו במחזור בן ה-108 מה היו אומרים אבותינו (שלא היו חשודים על ציונות) בשבתות ובחגים. תפילה לשלום הקיסר ירום הודו מתוך מחזור מתרס"א מהמחזור הזה אני למד שני דברים: 1. משפחת הקיסר הגוי הרצחני והנהתן מוגדרת אצלם "הרמה והנישאה" (נכון, גם מחמת אימת הצנזורה), והגבירה ביקרת תפארתה. אבל נכדיהם וניניהם מסרבים להתפלל לשלום המדינה ו/או חייליה, בניסוח שמתייחס אל ראשיה שריה ויועציה לכל היותר ב"תקנם בעצה טובה", ורחוק מלהאליל אותם באופן אישי. 2. שהם לא נמנעו מלהזכיר אישה במחזורים או בסידורים. ספרו את זה עכשיו למי שכותבים בהזמנות שלהם "שם משפחה ורעייתו", כאילו שאמו של החתן/הכלה לא עבדו מספיק קשה ולא ראויים לאזכור. וסתם לתיעוד ההסטורי, הנה השער של המחזור, שהודפס בשנת תרס"א בדפוס לוין-אפשטיין בפולין. החותמת - "מספרי חיים פינקלשטיין (אביה של סבתי), קלצה".
כותרות היום ביטחוןמדיניות בארץ כלכלה פנאי
|
|
ט"ו ניסן תשס"ט, 09/04/2009
הכל התחיל מאחד מהעלונים שמסתובבים בבית הכנסת, שפרסם בשער שלו ציור של העולים להר הבית, כשברקע - חניון וכבישים. הרעיון יפה, אבל - איך לאמר - רחוק מהמציאות. ואם ננסה להוריד את התוכנית לפסים מעשיים, לא חסרות בעיות. נניח שמחר ירוד בית המקדש מהשמים. חוסר התכנון המבחיל של ירושלים יגרור לפקקים שימשכו מהכניסות השונות לעיר עד צומת עפרה, צומת הגוש ומכיוון השפלה - צומת מסובים. כל תאונה מסכנה על כביש 1 כבר היום חוסמת את הכביש הקריטי והחיוני משך שעות. שיקולים פוליטיים מונעים הרחבת כביש 443 או העברת הרכבת המהירה בסמוך לו (בתוואי קצר, ובשיפוע הגיוני), ובמקום זה משקיעים מליארדים כדי לחפור מתחת לאדמה בתנאים לא אפשריים. למעשה, אולי דבר אחד כבר מוכן: רחבת הקיר העתיק ממערב להר הבית, יכולה לעבור הסבה לתחנת רכבת או אוטובוסים מצויינת, מה שידרוש גם פרוק חומות העיר העתיקה לטובת הרחבת כבישי/מסילות הגישה למקום. בשביל להעביר שישה מליון איש לאזור ירושלים צריך רכבת מהירה במסילה מוכפלת, ולא רכב פרטי. גם את ציר 60 מכיוון דרום (ב"ש וכו') צריך להפוך לכביש מהיר תלת מסלולי לפחות מצומת הגוש, וגם זה אם נניח שלא אפשרי לבנות רכבת בתוואי הזה. אפילו אם מחר יפלו המסגדים ובית המקדש ירד מן השמים, מישהו יצטרך לחבר את כל הקומפלקס הזה לחשמל (תחשבו על צריכת החשמל של מבנה כזה, ועל חימומו בחורף הקפוא) ולוודא שהתשתיות העלובות של העיר העתיקה יכולות "לסחוב" מבנה בגודל כזה. מישהו יצטרך גם "לגלח" כמה בתים כדי לבנות מקוואות לשני מליון איש, וגם להרחיב את צירי הגישה באזור, כולל שרותי הלנה ותשתיות נדרשות (שרותים לישנים בשטח, מטפים נגד שרפות בתנורי הפסח וכו'). בלשכת הגזית יש סנהדרין ועוד כל מיני פקידים. נכון? הם צריכים משרד על כל נספחיו. מישהו יצטרך לתכנן מרגע לרגע אבזור משרד לעשרות עד מאות פועלים, מנהל רכש הקרבנות למשל, או הכוהן הגדול, או אפילו הפקיד שקובע איזה כהן הולך לאיזו מטרה צריכים מחשב על השולחן. מישהו אחר גם יצטרך לתכנן ולממש בשטח בית המקדש מבנה תקשורת, שיכלול מן הסתם לפחות חדר שרתים אחד, מערך גיבוי מתאים, חיבור לאינטרנט ומרכזייה לכמה מאות שלוחות טלפון. אגב - לא חסרים פתרונות טכנולוגיים פשוטים יחסית (Asterisk?) לחלק מהבעיות האלה. ועוד לא דיברנו על מצלמות אבטחה ורשת, אתר תדמיתי מאובטח לתרומות או מכלאה לבעלי חיים, ואפילו לא על דברים פשוטים יותר כמו תשתיות מים וביוב (שחלקן נבנו על ידי הוואקף, אבל לא בהספק הנדרש. דמיינו מה זה שרותים לשני מליון איש). ויש עוד עניינים: מישהו רוצה להיות רואה החשבון של מחלקת הקרבנות של בית המקדש? או עורך הדין שילחם בבתי המשפט נגד התנגדויות של ארגוני בעלי החיים בקשר לקרבנות? אבל מי צריך את כל זה בכלל. יושבים בבית עם איזו הגדה, אומרים בשפה רפה לשנה הבאה בירושלים הבנויה, וזהו בעצם.
|
|
ז' ניסן תשס"ט, 01/04/2009
6 שעות ארך נקיון הפסח בחדרון הקטן שלי. כולל פרוק והרכבה ונקיון של ארון תקשורת, וכלל הציוד שהיה מפוזר בשקיות ועל הרצפה. בשלב השיא רוקנתי את כל תכולת הארונות והמדפים והשולחן (למעט המחשב ונספחיו - רמקולים וכו') על הרצפה. תהנו. נסו לזהות כתפזורת: מיקסר אודיו, מחשב שלם, שני מאווררים, שני נתבים (אחד של סיסקו), כבל רשת, עוד כבל רשת, עוד 20 כבלי רשת, 20 כבלי 8 (של רדיו טייפים), 30 כבלי מתח של מחשב, מפזר חום, שעון שבת, סטיקרים, חבילת דיסקים, חבילת תמונות (לפני עידן הדיגיטלי), שנאי, עוד שנאי, קופסאות של לוח אם, קליפס של מאוורר, בד שחור, תעודת הוקרה, תעודת גמר, 20 מפצלי/מתאמי אוזניות ו-RCA, עשרים כבלי אודיו (טוב, בערך), 6 כבלי RCA, חמישה כוננים קשיחים, 6 כבלי IDE, 7 כבלי FDD (נזרקו ברובם לאשפה), סידור, עוד סידור, מספריים, עוד מספריים, עוד מספריים, 6 סלוטייפים, דבק פלסטי*3, דבק מגע, פנס*2, מטען אוניברסלי לניידים, ספרי מחשוב, ניירות בנק, ניירות הסטוריים שלי (כולל תעודת הפדיון ואחרים), מכונת גילוח, ספרי קודש (לא ממש על הרצפה כמובן), קיטבג צבאי, מפצל שקעים 4, מפצל שקעים 6, עוד מפצל שקעים 4... וזוהי רק ההתחלה לה לה. גריפת הזבל מהחדר. שימו לב: מדובר רק בחצי מכמות הזבל הכוללת.
|
|
י"ז אדר תשס"ט, 13/03/2009
מדי פעם אנחנו קוראים בתקשורת על סיפור חדש במסגרתו איש ציבור נאשם באונס או בפשע מיני חמור אחר. התקשורת הרדודה והוולגרית כמובן חוגגת עם תאורים פלסטיים "מכתב האישום עולה כי בתאריך כך וכך הנאשם עשה כך וכך", תוך פרוט מקסימלי והשלמת פרטים במקרה הצורך. בפרשת קצב כמובן שהמצב לא היה שונה. התקשורת הרדודה והדוחה (שאני נמנע מלקרוא, אבל שומע באונס בנסיעות), היודעת שהיא השופט, הקטגור וגם התליין דשה עד דק בכל זווית של הנושא. גם המתלוננת וגם הקצב שכרו יועצי תקשורת ושילמו להם ביד רחבה. בישראל תשס"ט, יועץ תקשורת חשוב יותר מעורך דין. למען האמת, כמו שזה נראה, נשיא מדינת ישראל לשעבר עשה את מה שאלפים לפניו עשו, ואלפים אחריו לדאבונינו עוד יעשו: קידום חברות לעבודה באמצעים מפוקפקים. "ארגוני הנשים" הצבועות המבקשות להעמידו על המוקד מן הסתם יודעות את זה אבל מעוניינות בהאדרת שמן כמי שהצליחו לשים נשיא בישראל מאחורי סורג ובריח, על מנת להפחיד את הקרבן הבא שלהן, יהא מי שיהיה. לנשיא קצב, לרב שלמה אבינר, לקציני צה"ל המואשמים מדי פעם בהטרדה מינית או אונס, ולשאר אנשי ציבור, הנה כמה טיפים על חשבוני למניעת תלונות שווא: 1. לעולם אין להימצא עם אישה בחדר סגור. חיילת יכולה להעליל על מפקדה שהטריד אותה מינית לאחר שהתלונן עליה ואחר כך - לך תוכיח שלא היו דברים מעולם. בעבר כבר פורסם על קצין בדרגת רס"ן שכר חדר עם חיילת שלו ולמחרת הואשם באונס. אל תעשה שטויות לא יעלילו עליך.
2. זה עובד? אל תיגע. אל תחשוב אפילו על לגעת בעובדות הכפופות לך. מחר תזוז לא נכון, וכשמחרתיים תנסה להתקדם לתפקיד בכיר היא תיזכר ותעליל.
3. האמור מוקדש לחיים רמון. שמור לשונך מרע. המנע מביטויים מיניים ו/או וולגריים. אחר כך לך תוכיח שדיברת לא ברצינות. אין בלבי אפילו טיפת צער על כך שהנשיא לשעבר "דינא דמלכותא דינא", הקצין הטיפש או כל חסר-מח אחר הולך לכלא על טפשותו, אבל אנסים - הם לא. ואם כל זה מוכר לכם מספרים ישנים בני מעל אלפיים שנה, הכל על אחריותכם בלבד.
|
|
ג' אדר תשס"ט, 27/02/2009
הממשלה החדשה תהיה כנראה ימנית ודתית על אפו וחמתו של ראשה. כמה רעיונות קטנים שנבחרינו יוכלו להפיק מהם תועלת: 1. לא להילחם בזנות המשודרת, המודפסת והמוצגת לראווה באמצעים חוקיים. זה נשמע מאוד מאוד קורץ מסיבות של צניעות ו/או זכויות האישה, אבל כל מלחמה נגד הדברים הללו תיכשל, בעוד שנגלה את עצמנו מוגבלים. חוק שמים פתוחים לחלוטין, לכל סוג וצבע הוא הערובה היחידה לכך שגם שידורי איכות יוכלו להיות באוויר, וערוץ 7 באינטרנט הוא רק הדוגמא החיה והטובה ביותר לכך. אמנם כאדם דתי יש לי שאיפה לתקן עולם ולהכרית את הזבל מן הארץ, אלא שכל נסיון לצנזר את האינטרנט כמו שניסתה ש"ס בכנסת/ממשלה הקודמת, נידון לכישלון אפקטיבי - אך יגרור סתימת הפיות של ה"מסיתים" וה"מדיחים" מצדדיה הלא-שמאלניים-קיצוניים של המפה באותו מדיום, בדיוק כמו ששידורי "פלייבוי" נמשכים אך ערוץ 7/INNTV לא יכול לשדר בכבלים גם לו ירצה. את הצנזורה לסוגיה צריך להשאיר ברמת משתמש הקצה שיכול לבחור אם ירצה את "רימון" ודומיו, וכן יכול לבחור לא לצרוך את הזנותונים. 2. לא להתעסק עם רשות השידור. זה נכון שרשעות השידור זוללת תקציבי ענק מהציבור ומבזבזת אותם למטרות לא ראויות, אולם המלחמה בה פשוט מיותרת בעידן השמים הפתוחים. השקעת האנרגיה במלחמה ברשעות השידור המתנוונת פשוט מיותרת, עדיף לתת לה אלטרנטיבה ולתת לה לגסוס מעצמה. יש עוד בזבוזים רבים אחרים במערכות השלטון, ועדיף קודם לחיות מאשר להילחם עם הגוף רב העוצמה והמסוכן. כנ"ל תחנת הרדיו הצבאית רבת העוצמה וחסרת האיזון. 3. לחייב את חברות התקשורת לעבוד בפריפריה. במצב הנתון לחברות הכבלים, ומתחריהם שיבואו אין שום עניין לפרוש תשתית באזורי יהודה ושומרון, כמו גם הגליל והנגב. צריך לחייב את כל מי שירצה להתמודד בשוק הזה, לפרוש תשתית בפריפריה כתנאי לקבלת הרשיון. חברות התקשורת קצת יבכו שזה לא כלכלי אבל רגולטור מספיק נמרץ יצליח להגיע לפשרה שתחבר לתשתית את מרבית היישובים הבינוניים לאינטרנט וטלפון בכבלים ו/או בכל טכנולוגיה אחרת שתצא מחר לשוק. משחקי הכבלים ובזקעם WiMax (תקשורת אלחוטית בטווח רחב) נשמע כמו פיתרון מושלם לכיסוי היישובים. תחרות בתחום התקשורת תועיל לתשובי האזורים, אם כי פחות לבעלי חברות התקשורת. שינוי הכללים בתחום התקשורת יהפכו את חיינו להרבה יותר נוחים ונעימים, ובעיקר - יעילים. תחרות אמיתית בתחום תוביל לשיפור תנאי ויציבות התקשורת ביישובים, יעודדו את חופש הביטוי (עם מחירו בתחום חוסר הצניעות נחיה בכל מקרה), וכמו כל עבודת תשתית - יעודדו ויפתחו את ההתיישבות. וכאן המקום לברך את הנבחרים החדשים מכלל מפלגות המחנה הלאומי - בהצלחה.
|
|
מאחורי המסךמאת משה למפרט
משה למפרט, נשוי, מתכנת, על נושאים מגוונים בין פוליטיקה לבין אינטרנט וטכנולוגיה.
תגובות, הערות, הארות ומעטפות נפץ ניתן להעביר בדואר אלקטרוני: moshel@a7.org
עוד בבלוגים
|
התפזרותבס"ד
