מאת חזי כן, שמעתם נכון! עוד שפעת מאיימת עלינו, שפעת שאף אחד לא שם לב אליה והיא נמצאת בכל מקום בבית ,באוטובוס, רכבת, קולנוע ,קופת חולים, מסעדה, אולם שמחות, הרצאות, במונית וברכב ובעיקר במשרד, מי שלא שמע עליה כדאי שיזהר ויקח בחשבון שעם השפעת הזאת נשארים כל החיים.
"מה קורה גבר-גבר? אתה בסדר? מה אתה משתעל פה בקולי קולות , אולי כדאי שתראה רופא אתה יכול להדביק פה אנשים! "

כבר כמה חודשים אני משתעל ללא כל סיבה הגיונית פשוט מגרד לי בגרון, הלכתי לרופא אמר שאין לי כלום נתן לי כדורי מציצה, סירופ וכדורים אדומים קטנים נגד הצטננות וליחה ובאמת למרבה הפלא בסוף השבוע הרגשתי נהדר שיעול אחד רק כל שעה ואני יכול לדבר ולשיר בלי (כמעט) הפסקה ובא לציון גואל!!!!!!!! יש חזרתי לחיים!
ואז עבר הסופשבוע הרגוע עליתי על האוטובוס הראשון שמח וטוב לב אך להפתעתי (או שלא) איך שהתיישבתי אני מרגיש "זץ" של קור "סיבירי" עד הצאוור, כולי רועד ומופתע ניסיתי לסגור את התריס של החור השחור שמעליי אך איה התריס? רק חור זורק אוויר קפוא, אחרי כמה דקות לא יכולתי מיהרתי לנהג
" אתה יכול בבקשה להנמיך את המזגן? "
" בסדר אבל תדע שחם בחוץ ויש לחות נוראית ואנשים מתלוננים"
" טוב בבקשה אני קופא! "
" בסדר חביבי שב אני מסדר אותך אל תדאג" הרגיע אותי
" ... וגם התריס הוא לא נמצא " אמרתי בחשש
" טוב אדוני שב אל דאגה בתחנה הבאה"
התיישבתי וחיכיתי פתאום אני מרגיש שהמזגן ממשיך בחוזקה! הסתכלתי על הנהג במראה הוא הסתכל וחייך, לא התאפקתי לקחתי את הכובע שהיה לי בתיק וסתמתי את החור בלי התריס. ונרגעתי. אבל זה לא נגמר שמהצד ליד החלון המזגן ממשיך בעוצמה! רעדתי מקור חיפשתי בתיק ומצאתי שקית של ארוחת הצהריים סתמתי גם את הפתח הזה אך זה לא הועיל, ניסיתי לפתוח את החלון אבל האישה מאחורה צעקה " אדוני מה אתה עושה לא שמעת שחם בחוץ?" וחזרה לישון בתוך השמיכת פיקה שלה.
"איך לא הבאתי סוודר זה אלף בית של יציאה מהבית ! , הנה כבר אני מגיע ויורד"
" אוף אני צריך לשירותים"
רעדתי והתכנסתי בתוך עצמי מנסה לקבל כמה שפחות מכות קור מהמזגן ונרדמתי .
והחלומות ממשיכם , פינגוונים רצים ממקום למקום, דב הקוטב אומר לי שלום וחבורת צבאים מנסה לאכול לי את הבגדים ואני רץ בשלג רץ רץ רץ והם אחרי ואני מתחיל לנשום בכבדות והנה זה בא השיעול הראשון שהעיר אותי, אני מתעורר בבהלה, פרצופו של הנהג הגדול רוכן מעליי ועוד כמה זוגות עניים מסתכלים (כולל האישה המכשפה אם השמיכה)
"מה קורה גבר-גבר? אתה בסדר? מה אתה משתעל פה בקולי קולות , אולי כדאי שתראה רופאאתה יכול להדביק פה אנשים! " "יאללה רד רד" וכולם דוחפים אותי מהאוטובוס, לפני שמצאתי את עצמי על המדרכה בחום הנורא הספקתי עוד לתת כמה שיעולים על כמה אנשים – חשבתי לי בחיוך...
לאחר הטראומה נכנסתי למשרד, הנחתי את התיק ואיך שאני מתיישב נזכרתי ששכחתי את הסוודר בבית, השיעול הראשון הגיע בדיוק אחרי שחתמתי את כרטיס הנוכחות בכניסה השיעול העשירי היה כבר כמה דקות אחריו...שפעת המזגנים חזרה בעוצמה, הוצאתי את הכדורים האדומים הקטנים שהרופא הביא לי, לקחתי כדור והשתעלתי.