בסד לק"י        

והתניא: אמרו עליו, על ר' אלעזר בן דורדיא, שלא הניח מופקרת אחת בעולם שלא בא עליה.

פעם אחת שמע שיש מופקרת אחת בכרכי הים, והיתה נוטלת כיס דינרין בשכרה. נטל כיס דינרין והלך ועבר עליה שבעה נהרות.
בשעת הרגל דבר הפיחה. אמרה: כשם שהפיחה זו אינה חוזרת למקומה, כך אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה.
הלך וישב בין שני הרים וגבעות.
אמר: הרים וגבעות בקשו עלי רחמים!
אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר: (ישעיהו נד) כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה.
אמר: שמים וארץ בקשו עלי רחמים!
אמרו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר: (ישעיהו נא) כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה.
אמר: חמה ולבנה בקשו עלי רחמים!
אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר: (ישעיהו כד) וחפרה הלבנה ובושה החמה.
אמר: כוכבים ומזלות בקשו עלי רחמים!
אמרו לו: עד  שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר: (ישעיהו לד) ונמקו כל צבא השמים.

אמר: אין הדבר תלוי אלא בי.
הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו.
יצתה בת קול ואמרה: ר' אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא.

[והא הכא בעבירה הוה ומית! התם נמי, כיון דאביק בה טובא כמינות דמיא].

בכה רבי ואמר: יש קונה עולמו בכמה שנים, ויש קונה עולמו בשעה אחת.
ואמר רבי: לא דיין לבעלי תשובה שמקבלין אותן, אלא שקורין אותן רבי.

                                       (בבלי, עבודה זרה דף י"ז, עמוד א') 

סיפורו של ר' אלעזר בן דורדיא הוא על אדם שחטא עד הסוף בחיוו, עשה את העברות הכי חמורות שיכולות להיות, אך מצד האחר עשה את התשובה האמיתית הכי שיכולה להיות עד כדי כך שמרוב תשובתו פרחה נשמתו באוויר.ברגע אחד הוא הבין: אף אחד בעולם הזה לא יעזור לי או ירחם עלי. אף אחד בעולם הזה לא יעלה אותי וישנה אותי. אלא, הוא מלמד אותנו יסוד חשוב בחיים; 
"אין הדבר תלוי אלא בי".

אז, בעצם, מה אנו יכולים ללמוד מהמדרש הזה? מה אנחנו יכולים לקחת איתנו צידה לחיים?
בוא נתחיל מההתחלה ונגלה כמה דברים נפלאים.

כל אדם יודע שהוא יכול להשתנות אם רק ירצה. כל אדם יודע שהוא יכול לשוב בחזרה.
המילה 'תשובה' כוללת בתוכה מן הבטחה, שתמיד יש לאן לשוב. שתמיד יש לנו סיכוי לחזור בחזרה. והידיעה הזאת מעכבת לפעמים את התשובה מכיוון שאני מרשים לעצמנו להמשיך לחיות את חיינו ויודעים שתמיד אנו יכולים לשוב.
ועוד זאת, המדרש הזה מראה לנו עד כמה אלעזר היה בתחתית השפל והמדרגה ועד כמה הוא היה בעל תאווה ללא גבול. הוא היה ממש עמוק בפנים. וכאשר אדם נמצא במצב כזה הוא רואה במשקפיו רק דברים מלוכלכים הרי שהוא נמצא בבוץ. אלעזר ראה את סיפוק צרכיו ויצריו בלבד, בלי לזכור שיש לו נשמה בתוכו שנפגעת.

תמיד אומרים "תנצלו את הרגע" "אל תתפשרו" אז לכאורה, זה מה שאלעזר עשה! מיצא את כל ההנאות שיש בעולם הזה. לקח כל מה שהיה לעולם להציע. הוא לא ויתר, הוא ניצל הכל. לא התפשר, כל הזמן רק לקח וכבש. הוא ממש קיים את המשפט 
"העולם נותן לך- קח".

אדם לא יכול לחיות רק חיים של גשמיות. אדם כזה תוך חודש חודשיים יתחיל לקחת כדורים נגד דיכאון.

אלא, שהנשמה מתחילה לזעוק. כל הליכלוך והטינופת שיש עליה מעיקים לה ומזיקים לה. היא מואסת בהם. אדם לא יכול לחיות רק חיים של גשמיות. אדם כזה תוך חודש חודשיים יתחיל לקחת כדורים נגד דיכאון. אדם צריך תכלית. מטרה בחיים. אלעזר היה צריך את המקל שישבור לו את גב הגמל כדי להתעורר ולחזור בחזרה. 

"כשם שהפיחה זו אינה חוזרת למקומה, כך אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה" אותה מופקרת זרקה לאוויר את המשפט, היא אפילו לא פנתה אליו. אבל מה, המשפט תפס את ליבו של אלעזר. הוא פגע בו. הוא חש דקירה בלב. הוא פתאום הבין שאין לו יותר לאן להגיע. הוא נמצא כרגע במצב הכי נורא שקיים מבחינתו ואין לו יותר לאן לרדת. הוא פתאום מבין שיתכן שהוא יפסיד את הסוף, את עולם הבא..

אלעזר היה שבור ואבוד.

ודווקא במצב כזה, דווקא כשאדם נמצא במצב של  שברון ואבדות, מתחילה העבודה האמיתית. אומרים "אין יותר שלם מלב שבור" – מה הכוונה? איך לב שבור הוא לב שלם? זה תמוה. אלא כשיש שברון לב לאדם הוא נמצא במצב של געגוע למצב הטוב שצריך להיות. ולכן זה המצב הכי שלם מכיוון שזה געגוע טהור לחזור בתשובה. לחזור למקוריות שלי. אל עצמי.

אלעזר בן דורדיא שנמצא במקום הכי שפל והכי נמוך מחפש רחמים. מחפש עזרה. שמישהו יזרוק לו חבל, שיוציא אותו מהבוץ האיום והנורא בו הוא נמצא. בתחילה פנה להרים והגבעות ואח"כ לשמים והארץ ומיד אח"כ לחמה וללבנה, ואפילו ביקש עזרה מהכוכבים והמזלות. אבל כולם ענו פה אחד "אנחנו באותו מצב כמו שלך, אם נבקש- נבקש על עצמנו.."

אלעזר בן דורדיא הבין שאם הוא רוצה באמת לחזור בתשובה הוא צריך לקום ולעשות מעשה. אבל הוא היה כ"כ שבור שהדבר היחיד שיצא מתוך תוכו היה בכי. הוא פרץ בבכי קורע לב. הוא בכה על הכל. על העברות, על הזמן שביזבז, על החטאים. הוא ידע שאף אחד לא יעזור לו, הכל תלוי בו כרגע.   

כשהוא הבין שאין לו מה לרוץ אחרי התאוות והיצרים, הוא נעצר.

אלעזר כינס את ראשו בין רגליו בדיוק כמו עובר ברחם אמו. כשהוא הבין שאין לו מה לרוץ אחרי התאוות והיצרים, הוא נעצר. הוא רצה להרגיש שהוא נולד מחדש. הוא הבין שאין קטע לרוץ. הוא ישב ובכה. מונח בתנוחה של ילד שעוד לא נולד שפוגש את עצמו לראשונה, מחדש. הוא התרגש.

לפעמים אדם חושב שאצל אחרים ימצא את הסיפוק. שהדברים שהוא מחפש נמצאים דוקא הרחק, אצל החבר. אלעזר חשב גם ככה, לא הייתה לו אישה, והוא אף פעם לא הקשיב באמת לעצמו ועצם הניכור הזה גרם לו לעשות מעשים מגונים וכביכול  ל"כפר" על מה שאולי חסר אצלו בשורש טבעו. כנראה שהוא מעולם לא היה לבד עם עצמו וחשב.

אך, כרגע, כשהבין שצריך לעצור לפעמים ולבדוק. הוא חש את עצמו. הוא עמד מול עצמו באמת. מחדש ממש.

בסופו של דבר, אלעזר נפטר מרוב בכיה ותחנונים לפני ה'. הוא חזר בתשובה. יצאה בת קול ואמרה: "ר' אלעזר בן דורדיא מוזמן לחיי עולם הבא.." היא קראה לו רבי! רבי ממש.

אוו. מדרש פשוט מדהים.

אז, בוא ננסה לסכם לנו כמה יסודות חשובים לחיים:

 א.  כשאדם נמצא בתחתית החיים שלו, עשה את העברות הכי נוראיות שקיימות, שלא יתייאש. שלא יגיד לעצמו "אין לי סיכוי". אולי לו יש ייסורי מצפון וחרטה נוראית, אבל שידע שה' מקבל תפילת שבים. התשובה מכפרת על הכל. תשובה מעומק הלב.

ב. מטרה בחיים. אדם לא יכול להסתובב בעולם גשמי ללא תכלית. ללא משהו להיתפס בו. 
אחרת, אדם כזה יאבד פה ויפול עמוק..לכן, מטרה בחיים. ליצוק תוכן.

ג.  "אין הדבר תלוי אלא בי" – השינו מתחיל בי. ואך בי. אני מחוללת שינוים. אני עושה מהפכות. הכל תלוי בי. ולא באף אחד אחר. לי יש את הכוחות שהם מה'. לזכור, אתם רוצים לעשות שינוי? יש בידכם את הכוחות. תעשו אותם.

ד. "יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחת" – לפעמים כשנמצאים במשבר או קושי גדול טוב לבכות מהלב. טוב להתגעגע למצב הטוב. לפרוק הכל ולהוציא. כי אחרי בכי קורע לב יש מן הקלה על הלב. וכאשר אדם רוצה לחזור בתשובה יש לו אפשרות. תמיד. אפילו אם הוא עשה את העברות הכי נוראיות שיכולות להיות. שנאמר "יש קונה עולמו בשעה אחת.."

                                                               שנזכה תמיד.